...או שלא ? - שירשורי "הנרות".

קרבונית

New member
כרובי יא קורא מחשבות אחד שכמוך

אתמול בהיות לי רגע אחד של שקט , חשבתי לעצמי על הנרות שאנחנו מדליקים כל פעם שיודעים על תאונה ובמיוחד שיש בה הרוג. והמחשבה האישית והפרטית שלי היתה: "נכון, אני מביעה צער, אך מה הטעם? האם העניין שבכל פעם אנחנו מדליקים נר עצובים ומיד כמעט ממשיכים הלאה, האם זה לא לוקח חלק מהפואנטה של העניין? הידיעה שלנו על תאונה עם נפגעים, מעבר לעצבות, אמורה להדליק גם נורת אזהרה לא? אז זהו שכנראה לא. הסורביבל שלנו , כך אני משערת, הוא להגיד "עצוב " ולהמשיך הלאה. טוב אז אני לא יודעת. כי אולי בסופו של דבר אז אין טעם להדליק. בערך באותה מידה שאין טעם בעיני, לבקר את התאונה שנהרג בה רוכב ונכון כרובון בטח לא בשירשור לכבודו. אז זהו, זו לא התנצלות, אך אם לא תראו את הנר שלי דולק תדעו, שזה דווקא בגלל שאני רוצה לזכור שלרכב על דו"ג זו אחריות עצומה ולא רק התפלספות והתגברות על פחדים ומכשולים. אל-דנה
 

fazer

New member
ועוד איך יש טעם להדליק ../images/Emo16.gif

אני לא חושב שהעניין בלהדליק נרות הוא להגיד "אוקי, בואו נדליק, נעשה את זה, נשכח ונעבור הלאה". אני חושב שהדלקת הנר הוא הזדהות עם משפחת הרוכב, ועם החברים, וכשאני מדליק נר, גם לזכרו של מישהו שלא הכרתי, אני חושב על זה שעוד אדם נהרג, וזה מזכיר לי את גודל האחריות שיש לי על החיים שלי, ואת ההשפעות שיכולות להיות להחלטה פזיזה שלי על משפחתי. לי זה כן עושה משהו, אבל זה לי, ואני לא פוסל את הדעה של קרבונית, רק מציג את הצד השני של המטבע. Fazer
 

קרבונית

New member
פייזר, זה בדיוק אותו צד אפילו לא מ.

הצד השני. אני רק שואלת , את עצמי בעיקר, אבל גם אחרים , עם הברור מאליו הזה לא גורם לזילות כלשהי בהתייחסות.
 
למעלה