אפשר לשתף אתכן במשו?
אתמול לא יכלתי יותר.. פשוט נשברתי ובכיתי.. שום דבר לא יוצא לי.. אני מרגישה שאין לי תועלת.. ואת מי שאני מכירה הרבה זמן{לא אישית אלא בדרך אחרת} אני מרגישה דברים מוזרים כלפיו שאין לי מושג אפילו מה אני מרגישה.{לא הילד מהכיתה שלי,מישהו בן 21} ולא יוצא לי כלום, שום דבר ממה שאני רוצה לעשות,לא יוצא לפועל..כי זה לא קשור כבר בי. אני יודעת שצריך להסתכל תמיד על הדברים החיוביים וכאלה,אבל אני פשוט לא יכולה יותר..אני מרגישה חנוקה מבפנים. נמאס לי לחייך ולהגיד שהכל בסדר אצלי. נמאס לי לשמוע את החדשות והאירועים שקורים במדינה.{לא שזה קשור,אבל זה עוד גורם שגורם לפסימיות} נמאס לי. אני רוצה להתחיל מחדש או כוחות להמשיך בדרך טובה יותר. אני באמת לא יודעת מה לעשות,אני מנסה באמת להיות הכי אופטימית ולנסות לחייך גם כשקשה, אבל אני לא יכולה יותר. עצוב לי..הרגשה מגעילה.