אהבת האדם
- פותח הנושא Nחמן
- פורסם בתאריך
../images/Emo156.gif ../images/Emo157.gif ../images/Emo198.gif יציאת מצרים
אחרי כל המכות, שחטף פרעה בשבועים שחלפו, הגיע הזמן לצאת: "קומו! צאו מתוך עמי!
גם אתם גם בני ישראל! ולכו עבדו את ה' כדברכם! גם צאנכם גם בקרכם
קחו כאשר דיברתם ולכו וברכתם
גם אותי! ותמהר מצרים לשלחם מן הארץ, כי אמרו: כולנו מתים
". קח סיימנו את פרשת יציאת מצרים בשבוע שעבר. זה לא מספיק. "ויהי בשלח פרעה את העם... וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות...
ואמר פרעה: נבוכים הם בארץ; סגר עליהם המדבר. וחיזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם, ואיכבדה בפרעה ובכל חילו
וידעו מצרים, כי אני ה' ויעשו כן". ההמשך ידוע. בני ישראל "הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם.. וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים... לא נשאר בהם עד אחד". קריעת ים סוף היא אחד הניסים הגדולים, שאירעו לעם ישראל בהיסטוריה שלו. הביטוי "יד ה'" בא בפרשתנו בצורה בולטת ביותר. פרשת "בשלח" זכורה לי היטב מההיסטוריה האישית שלי. בכל שנה אני מתרגש מחדש בזוכרי את הפסוק, שעליו דרשתי לפני 45 שנה ביום הבר-מצווה שלי לראשונה בחיי: "זה א-לי ואנווהו
" דורשת הגמרא במסכת "שבת": "התנאה לפניו במצוות. עשה לפניו סוכה נאה
, לולב נאה...
" וכו'. "אבא שאול אומר: ואנווהו – הווה דומה לו; מה הוא רחום וחנון, אף אתה רחום וחנון...". מעבר לחסד הגדול, המובא בפרשתנו בצורת נס קריעת ים סוף, אני מוצאים גם רמז ברור להכרח להיטיב עם הזולת. לפי הפירוש הראשון כל מצווה, שאנו עושים, צריכה להיות נאה. משום כך גם המצוות השכליות, שבין אדם לחברו, צריכות להיות נאות. כאשר אתה נותן צדקה לעני
, עשה זאת בסבר פנים יפות
. כאשר אתה עוזר לחברך ("חברים כל ישראל"), עשה זאת בלב
שלם. השבוע פניתי לאחד המזנונים באיזור מגוריי וקניתי כריך לארוחת בוקר (סתם פינוק). אני מוצא את אחד העובדים מכורבל במעילו (קר
בירושלים) ומפהק. "למה אתה מפהק?" אני שואל אותו והוא משיב: "עייף מעבודה קשה". שאלתי אותו: "האם אתה יודע, איזו מצווה אתה עושה, שאתה מוכר לי כריך?" "לא", השיב לי. המשכתי בדבריי: "בכל פעם, שאתה מכין עבורי כריך, אתה מחייה את נפשי!". הבחור לא יכול היה להאמין אבל זוהי האמת. העובדה, שהוא מקבל שכר תמורת עבודתו איננה גורעת מערך המצווה, שהרי לא מגיע לו לגווע ברעב בגלל החסד, שעושה איתי, ולכן גם אני עושה עימו חסד בשעה, שאני משלם לו בגין השירות (מעבר ל"ביומו תיתן שכרו"). ראו כמה מצוות חסד יכול אדם לעשות בכל רגע! עכשיו ברור לנו מעל לכל ספק, שהרופא
, שעוסק בהצלת חיים, עושה מעשה חסד כביר. קבלת השכר בגין עבודתו מחויבת אפילו ע"פ הגמרא. עכשיו שערו בנפשכם: מה דינו של רופא, שלא עושה כלום? האם גם הוא יקבל שכר?! הסכיתו ושמעו (או הביטו וקראו)! "אם שמוע תשמע לקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך". נשמע קצת משונה! לא?! בגלל שאני הרופא
שלך, לא תהיה חולה
?! אני יכול להבין, שבגלל שאני הרופא שלך, תבריא מהמחלה
. אבל לא להיות חולה??? לשם מה צריך את הרופא?... כך גם שאלתי את הרופא האישי היום. שאלה זאת למעשה נשאל הרמב"ם ע"י השולטן התורכי: הלוא שמעתי עליך, כי רופא גדול אתה, אך כיצד אוכל לדעת זאת, אם מעולם לא ניסיתי אותך? השיב לו הרמב"ם: היא הנותנת! עיקר חוכמת הרפואה היא לא רק לרפא מחלות, כי אם למנוע אותן לחלוטין. זהו שנאמר: "כי אני ה' רופאך"; אני הוא הרופא, שמדריך אותה, מה לאכול ומה לשתות וכיצד להתנהג ומתי... אז מגיע או לא מגיע לו שכר?...
בהזדמנות חגיגית זאת אני מבקש שוב לנצל במה זאת לעשיית חסד עם מי שזקוק לו במיוחד. לקראת ימי הפורים אני ועוד כמה ידידים טובים מארגנים שמחת פורים
לילדים בעלי צרכים מיוחדים. מיותר להסביר את סבלם המתמשך של הילדים ומשפחותיהם, שאיש מאיתנו לא יוכל לתאר זאת. תשומת הלב
, שלהם הם זקוקים היא רבה במיוחד. לפחות פעם אחת בשנה אפשר להביא להם שמחה ואושר אמיתיים. אי לכך מתארגנות קבוצות בכל הארץ להבאת השמחה לילדים אלו. מי שמיוניין/ת להצטרף, יפנה אליי במסר אישי ויקבל את כל הפרטים. שבת-שירה
מבורכת לכולם.
אחרי כל המכות, שחטף פרעה בשבועים שחלפו, הגיע הזמן לצאת: "קומו! צאו מתוך עמי!
יצא המרצע מן השק
במסגרת הפינה על אנשי חסד אני מבקש לכתוב הפעם משהו אישי על עצמי. מדוע דווקא על עצמי? זה כבר קשור לפתרון החידה השנייה, שיבוא בסוף המאמר. אני יודע, שזה לא פייר. גם לא אתי. לא נהוג, שאדם יכתוב על עצמו דברי שבח ושירה. אכן לא באתי לחרוג מנורמה זאת אלא לציין דווקא את עוניי ומרודי. ראשית – אני אדם פשוט. מעלת החסד מציינת דווקא את הפשטות. אומנם אני אוהב לעזור לכל אחד ולא אחת אני מקבל קריאות הצלה מפה ומשם ומשתדל להיענות בחיוב ככל שאפשר. אז מדוע אני כותב דברים אלו בכל זאת? דווקא משום כך. כאשר אני עושה חסד עם מישהו, אינני עושה טובה למישהו או למישהי. אני עושה רק לעצמי. את זה כל אחד יכול לעשות. שנית - הבה ננסה לדמיין לעצמנו, שיד אחת או רגל אחת שלנו חולה. האם יעלה על הדעת, שלא נשתמש באיברים הבריאים כדי לעזור לה? כולנו "משפחה" אחת בסופו של דבר. מה שקורא בשדרות ובמרחב עוטף עזה, שלצערנו הולך וגדל, שייך לכולנו. גם בינינו כאן בפורום יש לא מעט גולשים, שנמצאים קרוב לקו האש, וחובה על כולנו לדאוג להם. לא רק להם אלא לכל מי, שאנחנו יכולים לדאוג. וכי תאמרו: אנחנו אנשים קטנים. מה כבר יכולים לעשות? התשובה: הרבה מאוד. מנין אני יודע זאת? מניסיון?! טוב! אתם יודעים, שאני שאפתן ולא מתפשר על המקסימום. אבל זה לא נכון. אין לי שום שאיפות. פשוט אינני יכול לשכב לישון בלילה תוך הרגשה, שלא עשיתי משהו למען הזולת. אני מאמין, שלו כל אחד היה עושה את המעט שיכולתו לעשות, ביחד היינו עושים הרבה. בפרשת "האזינו" מובא הפסוק: "איכה ירדוף אחד אלף ^ ושניים יניסו רבבה". אם נעשה חשבון, ניווכח, שזה לא מסתדר מתמטית. אם X = 1,000, אז X2 = 2,000. האם משה רבנו לא ידע חשבון?! ידע גם ידע. הוא לא טעה. רש"י מיישב את הקושי המתמטי: "אינו דומה יחיד, העושה את המלאכה למרובים, העושים את המלאכה. השבוע נציין את ט"ו בשבט – חג האילנות ואילו בחודש הבא – את שמחת פורים. האם אנחנו יכולים לתאר לעצמנו שמחה בלא דאגה לחלשים?! לעניים?! לחולים?! לבעלי הצרכים המיוחדים?! לא ולא! השמחה לא תהיה שלמה, אם נעשה כן. משום כך אני חורג ממנהגי, שלא לערב את פעילותי הציבורית בפורום, ודווקא לרגל יום הולדתי, שחל השבוע (מזל טוב לכולכם!), שהוא יום ההולדת של כולנו, אני יוצא בקריאה מפורשת להצטרף אליי לפעילות התנדבותית. אני מציע פעילות מאתגרת וכייפית במסגרת ארגוני חסד שונים, שיש לי קשר עמהם, והעיקר – סיפוק יוצא מהכלל. יש בינינו עניים, חולים, נכים ועוד כיוצא באלה. כל אחד נזקק למשהו אי פעם. כל אחד חסר משהו ואיש מאיתנו איננו מושלם. רק כאשר נהיה מאוחדים, נוכול לחוש את הכוח האמיתי שלנו. אם כן, חברים, אינני לבד במערכה. ב"ה יש הרבה יהודים טובים, שמוכנים לעזור. "יותר משבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית". כיצד? התורה כותבת: "עשר תעשר" ודורשים חז"ל: "עשר כדי שתתעשר" (עשיר). נשאלת השאלה: אם נתתי עכשיו תרומה לעני, כיצד אהיה עשיר יותר? התשובה היא פשוטה: הכסף שנתתי הוא לא שלי. בפרשת תרומה נאמר: "ויקחו לי תרומה". ויקחו??? "ויתנו" צריך היה לכתוב. אלא, כשאדם תורם, הוא תורם מאשר ברכו ה'. לא פעם אנו עומדים מול מנהל הבנק ומתווכחים איתו על גובה הרווחים, שנקבל על פקדונותנו. הבנק רוצה להרוויח אבל גם אנחנו רוצים להרוויח. מצד שני יש גם גורם תחרותי. הבנק יודע, שאם לא יתנהג כלפי הלקוח במידה הוגנת, הלקוח עלול לעזוב את הבנק ולמצוא לעצמו בנק אחר, שייטיב עמו. כך גם הקב"ה. הקב"ה אינו צריך לתרומתנו. הקב"ה ברא את העניים רק כדי לצרף אותנו במצוות. אנו עלולים לקפוץ את ידינו בכל מיני תואנות שווא ומדוחים אבל גם הקב"ה יכול לקפוץ את ידו המלאה, הגדושה (כך לפי סידור רס"ג!) והרחבה ולהעביר את "פקדונו" לאדם אחר. לעומת זאת, אם ניטיב עם הזולת, לבטח ייטיב עמנו גם הקב"ה, שהרי זה רצונו, שניטיב ככל האפשר. מי, שניסה באמת, לא האמין, שאכן הצליח לעשות את מה שעשה ללא מאמץ יתר. זה אפשרי. רק מה? לפעמים נדמה, שיש תחרותיות גם בעולם החסד. ללא ספק דבר זה ממעיט בערך העשייה. חסד צריך להיעשות כולו לשם שמים. אין מקום לתחרות. אדרבא! ככל שיתאחדו יותר ויותר גומלי חסדים, כך יזכו לעשות הרבה יותר. עכשיו זה כבר לא תורה אלא מציאות. ככל שיותר אנשים יתרכזו בעשיית החסד, רמת ההוצאות, הכרוכות בהפעלת המעשה, תהיה קטנה הרבה יותר ומהנותר אפשר יהיה לעזור לעוד כמה עניים. אני מודה ומתוודה, שלעולם לא אספיק לעשות. לא עליי המלאכה לגמור אך אין אני בן חורין להיבטל ממנה. כל אדם שיצטרף לעשייה יגדיל את הכוח הייחסי הקיים. אם רק נתחיל לאהוב זה את זה באמת, ניווכח, שאנו מסוגלים לעשות הרבה יותר מכפי שיכולנו לתאר לעצמנו, כי "עולם – חסד ייבנה".
פתרון החידות: החידה הראשונה: ויקח שש מאות רכב – נשאר בחור. הפתרון: אם מפחיתים את המספר 6 מאותיות "רכב", שמספרן 222, נשאר "בחור" (216). מחיאות כפים לטובי, שפתרה אותה. החידה השנייה: ביום שבו מצאתי חן יצא נכדן. הפתרון: י"א בשבט תשס"ט, שהוא יום הולדתי ה- 58 (חן), וביום זה נולד בן לבת אחותי, שהוא נכד לאחותי (נכדן).
לכולם וגם לאם היולדת ולהוריה וכל משפחתה ואיחולי רפואה שלמה לבן-דודי ישעיהו מיכאל בן בלה, שמצבו קשה מאוד עקב המחלה הנודעת. מצטער! אף אחד לא פתר את החידה השנייה. אולי בפעם הבאה.
במסגרת הפינה על אנשי חסד אני מבקש לכתוב הפעם משהו אישי על עצמי. מדוע דווקא על עצמי? זה כבר קשור לפתרון החידה השנייה, שיבוא בסוף המאמר. אני יודע, שזה לא פייר. גם לא אתי. לא נהוג, שאדם יכתוב על עצמו דברי שבח ושירה. אכן לא באתי לחרוג מנורמה זאת אלא לציין דווקא את עוניי ומרודי. ראשית – אני אדם פשוט. מעלת החסד מציינת דווקא את הפשטות. אומנם אני אוהב לעזור לכל אחד ולא אחת אני מקבל קריאות הצלה מפה ומשם ומשתדל להיענות בחיוב ככל שאפשר. אז מדוע אני כותב דברים אלו בכל זאת? דווקא משום כך. כאשר אני עושה חסד עם מישהו, אינני עושה טובה למישהו או למישהי. אני עושה רק לעצמי. את זה כל אחד יכול לעשות. שנית - הבה ננסה לדמיין לעצמנו, שיד אחת או רגל אחת שלנו חולה. האם יעלה על הדעת, שלא נשתמש באיברים הבריאים כדי לעזור לה? כולנו "משפחה" אחת בסופו של דבר. מה שקורא בשדרות ובמרחב עוטף עזה, שלצערנו הולך וגדל, שייך לכולנו. גם בינינו כאן בפורום יש לא מעט גולשים, שנמצאים קרוב לקו האש, וחובה על כולנו לדאוג להם. לא רק להם אלא לכל מי, שאנחנו יכולים לדאוג. וכי תאמרו: אנחנו אנשים קטנים. מה כבר יכולים לעשות? התשובה: הרבה מאוד. מנין אני יודע זאת? מניסיון?! טוב! אתם יודעים, שאני שאפתן ולא מתפשר על המקסימום. אבל זה לא נכון. אין לי שום שאיפות. פשוט אינני יכול לשכב לישון בלילה תוך הרגשה, שלא עשיתי משהו למען הזולת. אני מאמין, שלו כל אחד היה עושה את המעט שיכולתו לעשות, ביחד היינו עושים הרבה. בפרשת "האזינו" מובא הפסוק: "איכה ירדוף אחד אלף ^ ושניים יניסו רבבה". אם נעשה חשבון, ניווכח, שזה לא מסתדר מתמטית. אם X = 1,000, אז X2 = 2,000. האם משה רבנו לא ידע חשבון?! ידע גם ידע. הוא לא טעה. רש"י מיישב את הקושי המתמטי: "אינו דומה יחיד, העושה את המלאכה למרובים, העושים את המלאכה. השבוע נציין את ט"ו בשבט – חג האילנות ואילו בחודש הבא – את שמחת פורים. האם אנחנו יכולים לתאר לעצמנו שמחה בלא דאגה לחלשים?! לעניים?! לחולים?! לבעלי הצרכים המיוחדים?! לא ולא! השמחה לא תהיה שלמה, אם נעשה כן. משום כך אני חורג ממנהגי, שלא לערב את פעילותי הציבורית בפורום, ודווקא לרגל יום הולדתי, שחל השבוע (מזל טוב לכולכם!), שהוא יום ההולדת של כולנו, אני יוצא בקריאה מפורשת להצטרף אליי לפעילות התנדבותית. אני מציע פעילות מאתגרת וכייפית במסגרת ארגוני חסד שונים, שיש לי קשר עמהם, והעיקר – סיפוק יוצא מהכלל. יש בינינו עניים, חולים, נכים ועוד כיוצא באלה. כל אחד נזקק למשהו אי פעם. כל אחד חסר משהו ואיש מאיתנו איננו מושלם. רק כאשר נהיה מאוחדים, נוכול לחוש את הכוח האמיתי שלנו. אם כן, חברים, אינני לבד במערכה. ב"ה יש הרבה יהודים טובים, שמוכנים לעזור. "יותר משבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית". כיצד? התורה כותבת: "עשר תעשר" ודורשים חז"ל: "עשר כדי שתתעשר" (עשיר). נשאלת השאלה: אם נתתי עכשיו תרומה לעני, כיצד אהיה עשיר יותר? התשובה היא פשוטה: הכסף שנתתי הוא לא שלי. בפרשת תרומה נאמר: "ויקחו לי תרומה". ויקחו??? "ויתנו" צריך היה לכתוב. אלא, כשאדם תורם, הוא תורם מאשר ברכו ה'. לא פעם אנו עומדים מול מנהל הבנק ומתווכחים איתו על גובה הרווחים, שנקבל על פקדונותנו. הבנק רוצה להרוויח אבל גם אנחנו רוצים להרוויח. מצד שני יש גם גורם תחרותי. הבנק יודע, שאם לא יתנהג כלפי הלקוח במידה הוגנת, הלקוח עלול לעזוב את הבנק ולמצוא לעצמו בנק אחר, שייטיב עמו. כך גם הקב"ה. הקב"ה אינו צריך לתרומתנו. הקב"ה ברא את העניים רק כדי לצרף אותנו במצוות. אנו עלולים לקפוץ את ידינו בכל מיני תואנות שווא ומדוחים אבל גם הקב"ה יכול לקפוץ את ידו המלאה, הגדושה (כך לפי סידור רס"ג!) והרחבה ולהעביר את "פקדונו" לאדם אחר. לעומת זאת, אם ניטיב עם הזולת, לבטח ייטיב עמנו גם הקב"ה, שהרי זה רצונו, שניטיב ככל האפשר. מי, שניסה באמת, לא האמין, שאכן הצליח לעשות את מה שעשה ללא מאמץ יתר. זה אפשרי. רק מה? לפעמים נדמה, שיש תחרותיות גם בעולם החסד. ללא ספק דבר זה ממעיט בערך העשייה. חסד צריך להיעשות כולו לשם שמים. אין מקום לתחרות. אדרבא! ככל שיתאחדו יותר ויותר גומלי חסדים, כך יזכו לעשות הרבה יותר. עכשיו זה כבר לא תורה אלא מציאות. ככל שיותר אנשים יתרכזו בעשיית החסד, רמת ההוצאות, הכרוכות בהפעלת המעשה, תהיה קטנה הרבה יותר ומהנותר אפשר יהיה לעזור לעוד כמה עניים. אני מודה ומתוודה, שלעולם לא אספיק לעשות. לא עליי המלאכה לגמור אך אין אני בן חורין להיבטל ממנה. כל אדם שיצטרף לעשייה יגדיל את הכוח הייחסי הקיים. אם רק נתחיל לאהוב זה את זה באמת, ניווכח, שאנו מסוגלים לעשות הרבה יותר מכפי שיכולנו לתאר לעצמנו, כי "עולם – חסד ייבנה".
נח - מן ! מזל טוב!
בס``ד יום השישי יב` שבט התשסט` לסדר: ... ויאמרו איש אל אחיו מן הוא ... מזל טוב! ... עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו ... אורך ימים ושנות חיים בבריאות איתנה ברוב אושר שמחה שלוה ונחת ... בשנת ``חן`` תמצא ``חן`` בעיני אלוקים ואדם ... תמצא ``מן`` כל הטעמים בגשמיות וברוחניות ... שבת שירה שלום ומבורך ! נצח
בס``ד יום השישי יב` שבט התשסט` לסדר: ... ויאמרו איש אל אחיו מן הוא ... מזל טוב! ... עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו ... אורך ימים ושנות חיים בבריאות איתנה ברוב אושר שמחה שלוה ונחת ... בשנת ``חן`` תמצא ``חן`` בעיני אלוקים ואדם ... תמצא ``מן`` כל הטעמים בגשמיות וברוחניות ... שבת שירה שלום ומבורך ! נצח
כולי התרגשות והתפעלות ...
בס``ד יום אחד בשבת , יד` שבט התשסט` לסדר: ... ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה` לישראל ... כולי התרגשות והתפעלות משמחתך בשמחת הזולת - שמחת כנסת ישראל בהולדת נכדן לאחותך תחי` . בסימן טוב ובמזל טוב! ירבו שמחות בישראל! ... הנולד בתוך עמו יחיה לאביו ולאמו ויהי אלוקיו עמו ועם כל בית ישראל... יה``ר שתזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בזמנו בששון! נצח
בס``ד יום אחד בשבת , יד` שבט התשסט` לסדר: ... ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה` לישראל ... כולי התרגשות והתפעלות משמחתך בשמחת הזולת - שמחת כנסת ישראל בהולדת נכדן לאחותך תחי` . בסימן טוב ובמזל טוב! ירבו שמחות בישראל! ... הנולד בתוך עמו יחיה לאביו ולאמו ויהי אלוקיו עמו ועם כל בית ישראל... יה``ר שתזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בזמנו בששון! נצח
תודה רבה, נצח חביב.
שים לב לדיוק: נכדן שלי הוא הנכד של אחותי (תחדיש שלי), כפי שאחיין הוא הבן של אחותי. על אותו משקל: נינן צריך להחיות הנין של אחותי. בנקבה: אחיינית, נכדנית וניננית (אחיינים/אחייניות, נכדנים/נכדניות, ניננים/נינניות וכן הלאה וכן הלאה). זה היה "רגע של עברית". תודה על הברכות ואמן ואמן! כן יזכו להיפקד כל עקרות ישראל.
שים לב לדיוק: נכדן שלי הוא הנכד של אחותי (תחדיש שלי), כפי שאחיין הוא הבן של אחותי. על אותו משקל: נינן צריך להחיות הנין של אחותי. בנקבה: אחיינית, נכדנית וניננית (אחיינים/אחייניות, נכדנים/נכדניות, ניננים/נינניות וכן הלאה וכן הלאה). זה היה "רגע של עברית". תודה על הברכות ואמן ואמן! כן יזכו להיפקד כל עקרות ישראל.
גיי40 גברי
New member
מזל טוב Nחמן!! ותודה על המילה שלמדתי ממך:נכדן
חן חן!
ושתהיה בריא וחזק כדי שנוכל לברך גם אותך ביום ההולדת שלך. מה שלום הרגל? הנה סיפור קצר, שלבטח יעשה לך לפחות מעט טוב: על הצדיק רבי אריה לווין זצ"ל מיותר לספר. הוא ראוי להתייחסות במדור השבועי. מסופר עליו, שפעם אחת פנו הוא ואשתו לרופא עקב כאבים ברגל שלה. כאשר שאל אותם הרופא: מה כואב לכם? השיב רבי אריה: הרגל של אשתי כואבת לנו. זוהי סיבה טובה בפני עצמה לאחל לך המון בריאות.
ושתהיה בריא וחזק כדי שנוכל לברך גם אותך ביום ההולדת שלך. מה שלום הרגל? הנה סיפור קצר, שלבטח יעשה לך לפחות מעט טוב: על הצדיק רבי אריה לווין זצ"ל מיותר לספר. הוא ראוי להתייחסות במדור השבועי. מסופר עליו, שפעם אחת פנו הוא ואשתו לרופא עקב כאבים ברגל שלה. כאשר שאל אותם הרופא: מה כואב לכם? השיב רבי אריה: הרגל של אשתי כואבת לנו. זוהי סיבה טובה בפני עצמה לאחל לך המון בריאות.
שיר השבוע
איך זה להיות בן 58? סימן שאתה צעיר ביצוע: שלישיית גשר הירקון מילים: יוסי גמזו לחן: עממי אירי אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח, אם בלילות אתה שיכור מן הירח, אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת... זה סימן שאתה צעיר כמו יום אביב בהיר, כמו יום אביב בהיר סימן שאתה צעיר! אם לא איכפת לך לצאת ולתעות בדרך, אם בשדות אתה קוטף מדי פעם פרח, ואם כשכבר חורשים, סוף סוף, את השדות האלה אתה אולי הולך בטל אך לא הולך בתלם... זה סימן שאתה צעיר... אם שפת הים עוד רגילה לסנדליך, אם לפעמים אתה יוצא עוד מכליך, אם טיפ טיפת חוצפה מן הנשמה שלך לא פגה ואם עוד בינתיים לא קראו לך להג"א... זה סימן שאתה צעיר... אם עוד מושכים אותך שירים וגם גיטרה, אם צועקים לך: "זה נוער, זה? - זה בררה!" ואם עוד בחורות ברחוב עושות לך עיניים ויש לך זהב בלב - ולא בין השיניים... זה סימן שאתה צעיר... אם יש שטויות נהדרות שעוד לא עשית, אם לא טעמת עוד הכל ועוד לא ניסית, ואם אתה מרגיש עוד לפעמים תחושה מופרזת שלא הכל צודק, ושיכול להיות אחרת... זה סימן שאתה צעיר...
איך זה להיות בן 58? סימן שאתה צעיר ביצוע: שלישיית גשר הירקון מילים: יוסי גמזו לחן: עממי אירי אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח, אם בלילות אתה שיכור מן הירח, אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת... זה סימן שאתה צעיר כמו יום אביב בהיר, כמו יום אביב בהיר סימן שאתה צעיר! אם לא איכפת לך לצאת ולתעות בדרך, אם בשדות אתה קוטף מדי פעם פרח, ואם כשכבר חורשים, סוף סוף, את השדות האלה אתה אולי הולך בטל אך לא הולך בתלם... זה סימן שאתה צעיר... אם שפת הים עוד רגילה לסנדליך, אם לפעמים אתה יוצא עוד מכליך, אם טיפ טיפת חוצפה מן הנשמה שלך לא פגה ואם עוד בינתיים לא קראו לך להג"א... זה סימן שאתה צעיר... אם עוד מושכים אותך שירים וגם גיטרה, אם צועקים לך: "זה נוער, זה? - זה בררה!" ואם עוד בחורות ברחוב עושות לך עיניים ויש לך זהב בלב - ולא בין השיניים... זה סימן שאתה צעיר... אם יש שטויות נהדרות שעוד לא עשית, אם לא טעמת עוד הכל ועוד לא ניסית, ואם אתה מרגיש עוד לפעמים תחושה מופרזת שלא הכל צודק, ושיכול להיות אחרת... זה סימן שאתה צעיר...
איור השבוע
באדיבותו של יוני גרשטיין (כל הזכויות שמורות): http://yony.co.il/image/users/40102/ftp/my_files/בשלח.jpg
באדיבותו של יוני גרשטיין (כל הזכויות שמורות): http://yony.co.il/image/users/40102/ftp/my_files/בשלח.jpg
תודה גם לך, טובי
אני חייב לציין את התפעלותי מאופן ההשתתפות שלך בפורום. למרות שאינך נמנית על הקהילה הכתיבה שלך והתוכן ממש מרנין את הלב. מיותר לציין, שאילו כל החברה הדתית הייתה מתייחסת כך להומואים, גם הייחס כלפיה היה הרבה יותר מכובד וכפועל יוצא מכך אפשר היה לשנות הרבה יותר (אולי לא את הנטייה אבל לפחות את הטיפול באותם גורמים, שיכלו לסייע להומואים להתמודד עם נטייתם בדרך קלה ונוחה ככל האפשר. אני גם מאמין, שהעבודה, שאת עושה היא עבודת קודש, ואני מוכן בהחלט לסייע. ההמשך במסר אישי כמובן. שבוע טוב! בדרך אגב - אינני ראש השבט. אני אחד מהשבט ותו לא. יש טובים ממני, הראוים לתואר זה, גם אם הם בגיל, שיכלו להיות ילדיי. לא תמיד הגיל קובע.
אני חייב לציין את התפעלותי מאופן ההשתתפות שלך בפורום. למרות שאינך נמנית על הקהילה הכתיבה שלך והתוכן ממש מרנין את הלב. מיותר לציין, שאילו כל החברה הדתית הייתה מתייחסת כך להומואים, גם הייחס כלפיה היה הרבה יותר מכובד וכפועל יוצא מכך אפשר היה לשנות הרבה יותר (אולי לא את הנטייה אבל לפחות את הטיפול באותם גורמים, שיכלו לסייע להומואים להתמודד עם נטייתם בדרך קלה ונוחה ככל האפשר. אני גם מאמין, שהעבודה, שאת עושה היא עבודת קודש, ואני מוכן בהחלט לסייע. ההמשך במסר אישי כמובן. שבוע טוב! בדרך אגב - אינני ראש השבט. אני אחד מהשבט ותו לא. יש טובים ממני, הראוים לתואר זה, גם אם הם בגיל, שיכלו להיות ילדיי. לא תמיד הגיל קובע.
מצפה לגאולה1
New member
נחמן -מזל טוב...
עד 120 כ-20.
עד 120 כ-20.
מצפה לגאולה1
New member
תודה ואני מוסיך לך עשרת מונים...
עד 140... שתמשיך להציף אותנו בדבריך היפים ולהצליף בנו כשאנו לא עומדים בכללים נחמן אתה עשר, איש מעניין איש ישר, איש אמת והוגן.
עד 140... שתמשיך להציף אותנו בדבריך היפים ולהצליף בנו כשאנו לא עומדים בכללים נחמן אתה עשר, איש מעניין איש ישר, איש אמת והוגן.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.