אהבת אדם

Nחמן

New member
../images/Emo32.gif אהבת אדם

לאחר הינזרות של כשבועיים מהשתתפות בדיוני הפורום ראיתי ש"השמים לא נופלים". אפשר להמשיך להתנזר כך לאורך ימים ולחיות חיים בריאים ומאושרים. למותר לציין, שלאחר הודעתי את דבר הפרישה קיבלתי פניות רבות מגולשים נפלאים על הצער שנגרם להם בפרישתי. מאידך גיסא – אדם אחד בלבד, שהיווה את הגורם לפרישה לא התנצל ולא חזר בו עד היום מהפשע הנורא שעשה. אנו מטיפים כל הזמן בצורך לקבל את השונה בחברה אבל גדול המטיפים עשה את ההיפך הגמור ממה שהטיף לו כל הזמן. זה איננו עלבון שלי בלבד אלא עלבון לכל החברה ההומוסקסואלית הנאורה. לא אאריך בדברים מעבר למה שכתבתי בעבר. שקלתי היטב את מידת התרומה שלי לפורום והקשר הסמוי עם חלק מהגולשים וללא ספק ההתרגשות קיימת עד היום הזה (מה לעשות? אני אדם רגיש; שונה). לא מצאתי שום סיבה לחזור לדיוני הפורום מחד אבל מאידך חיפשתי משהו כפשרה בין אי היכולת שלי כיום להשתתף באופן פעיל בדיונים (הזמן שהתפנה נתפס עד מהרה לדברים אחרים, שחשיבותם איננה פחותה) לבין הרצון לתרום מבלי להשקיע זמן רב בכתיבה. כיוון שממילא אני כותב גם לצרכים אחרים, החלטתי להעתיק חלק מהדברים ולהביאם בפורום בהתאם לרוח הפורום. אם כן, אני מבקש לפתוח מדור חדש, שיעסוק בענייני הפורום תוך שילוב נושאים אקטואליים מענייני היום או מפרשת השבוע. שם המדור שנבחר הוא: "אהבת אדם". אינני מתכוון לאהבה חומרית וגם לא לתאוות בשר אלא לאהבה אמיתית. מדי שבוע אשתדל לכתוב את הדברים שעל ליבי ולהביאם בפורום. לא אוכל, שלא להזכיר לטובה גולש יקר במיוחד – טוהר שמו, שכשמו כן הוא. מדי שבוע אני נהנה לקרוא את דבריו בשקיקה וזוכה ל"עונג שבת" אמיתי (גם אם הדברים נקראים במוצאי שבת). מדורו "הפינה של טוהר" נתן לי השראה לכתוב את המדור הנוכחי כהשלמה לדבריו ואני מאחל לו המשך כתיבה פורייה ומהנה (עכשיו אתה יודע, טוהר, ש"קנאת סופרים תרבה חכמה"). אני מבקש סליחה ומחילה מכל משתתפי הפורום כי...
 

Nחמן

New member
../images/Emo104.gif חסד לאברהם

השבוע יעסוק המדור במידת החסד של אברהם אבינו. למי מכם יצא פעם לעלות לאוטובוס או למונית ולברך את הנהג בשלום עם חיוך
? האם לא שכחנו לומר
בירידתנו מהאוטובוס או מהמונית (וכן במכולת, בסופרמרקט ובכל מקום אחר)? זה לא עולה כסף. נכון? אבל האם אתם יודעים, כמה טוב זה עושה לנהג או לנותן השירות
? כידוע במסעדות ובבתי קפה נהוג להשאיר "טיפ" למלצרים. ה"טיפים" עושים להם את היום. גם לנהג האוטובוס. הנהג עובד קשה כדי להסיענו למחוז חפצנו לשלום. הוא נהנה ממשכורת בסוף החודש. אבל מדוע לא לתת לו גם "טיפ"? השלום עם החיוך וברכת "תודה" הם הטיפים הכי יפים, שאפשר לתת לו.
בפרשת השבוע, שקראנו השבת, מתגלה ה' אל אברהם ביום השלישי למילתו. הקב"ה גומל חסד עם אברהם ובא אליו ל"ביקור חולים". והנה... שלושה אנשים ניצבים עליו. רש"י מפרש, שנדמו לו כערביים, שמשתחווים לעפר רגליהם. מה עושה אברהם? מבקש מהקב"ה
ופונה אל האורחים. היכן הנימוס? מכאן למדו חז"ל, שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה. הקב"ה יכול לחכות. האורחים – לא. אחרי שאברהם משרת אותם בעוגות
ובבן בקר רך וטוב
ולסוף מתבשר: "כעת חיה ולשרה בן".
אברהם אבינו היה אז בן 99 ושרה בת 89. לכל הדעות לא גיל הולדה בתקופה ההיא. אז הבין אברהם, שהיו אלה 3 מלאכים: האחד בא לבשר לשרה על הולדת הבן, השני – לרפא את אברהם והשלישי – להפוך את סדום ואת עמורה. אברהם אבינו מזדעזע: "האף תספה צדיק עם רשע"
?! אולי יש 50 צדיקים
בתוך העיר? אולי ארבעים וחמישה? אולי 30? עשרים? ואפילו עשרה? הוא לא מוותר! אהבת האדם שלו איננה יודעת גבולות
. כך הוא עומד ומתווכח עם הקב"ה. בסופו של דבר לא הצליח. "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד"
. מידת הכנסת האורחים (להבדיל מאברהם) הייתה אצלם המידה המושחתת ביותר. מי, שהעז להשקות או להאכיל אורח, דינו היה מוות ע"פ חוקי סדום. אברהם אבינו בדיוק ההיפך מזה. אברהם אבינו נוסע מאלוני ממרא לגרר ושם ביקש משרה להצהיר על עצמה, כי היא אחותו
. מדוע? מיד בהמשך. אבימלך ה"צדיק" ראה את שרה, כי יפת תואר היא (בגיל 89, כשהריונה טרם ניכר עליה) וכבר מבקש לקחת את שרה לאשה. הקב"ה נגלה אליו בחלום ומזהיר אותו: "הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל". אבימלך תמה
: "הגוי גם צדיק תהרוג
?! הלא הוא אמר לי "אחותי היא" והיא גם היא אמרה "אחי הוא"! בתום לבבי ובנקיון כפיי עשיתי זאת". הקב"ה אכן מאשר את הדברים ומצווה עליו: "השב אשת האיש כי נביא הוא". לאחר מכן נאמר: "וירפא א-לוהים את אבימלך ואמהותיו וילדו, כי עצור עצר ה'" וכו'. שואל רש"י במקום: מה משמעות הנימוק "כי נביא הוא"? ואם לא היה נביא, לא היה צריך להשיב האשה?! אלא מסביר רש"י, שאבימלך רצה להוכיח את צדקותו: "בתום לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת" ולכן אומר לו הקב"ה: דע לך, שאינך צדיק כלל. האיש ההוא היה נביא וידע את אשר זמם אבימלך לעשות. לו היה מציג את שרה כאשתו, היה אבימלך מצווה להרוג את אברהם ולקחת את שרה לאשה. כך יכול היה אברהם להציל עצמו. כך מציג רש"י את הדברים: "אכסנאי, שבא לעיר, כלום שואלים אותו: אשתך היא?! אחותך היא?!" מה עשה אברהם אבינו, כאשר פגש את האנשים, שנראו לו כערביים, שמשתחווים לעפר רגליהם?...
לא בגדי נקראה מידת החסד ע"ש אברהם – "חסד לאברהם". אברהם אבינו היה אבי אבות החסד. אנו קוראים לעצמנו "שונים". ומבקשים מהחברה לקבל אותנו כפי שאנחנו. אינני רוצה להיכנס לפרטים, מה ניתן לקבל, ומה לא. נראה לי, שאפשר ללמוד כלל חשוב מאברהם: אפילו ערבים, שמשתחווים לעפר רגליהם, ראוים למידת החסד. על אחת כמה וכמה כל אדם ש"נברא בצלם". תמיד צריך לחשוב: במה אני יכול לעשות טוב לשני? לפעמים צריך לעזור לו במלה טובה, לפעמים במאכל ובמשקה ולפעמים בדברים אחרים. לא תמיד זה חייב לעלות כסף אבל תמיד זה שווה יהלומים. הנהג, שזכה לברכת "שלום" ו"תודה" ישדר זאת הלאה לבני משפחתו ולחבריו וכך יתגלגל הדבר ויחזור אלינו במהרה. גם כל עזרה אחרת לזולת, גם היא כרוכה לעיתים בוויתור על חלק מכספנו, בסופו של דבר תחזור אלינו. זוהי אהבת האדם; אהבת חסד. ולסיום:
לכולם על תשומת הלב
! תהיו ברוכים כולכם
!
 

Nחמן

New member
הכתר והכבוד

...לחי עולמים אבל גם לך על הזכות שאתה מזכה אותנו בכל שבוע לקרוא את "פיקודי ה' ישרים משמחי לב"
 
למעלה