[רוצקי פוצקי]

../images/Emo10.gif עצובה יחד איתך

למעשה ניחשתי כבר ביום חמישי - כשכל התפיחות בבטן נעלמה לה... ואתמול 14 יום אחרי הדיקור התחיל דימום שהפך למחזור של ממש הבוקר (אין מה להגיד - הגוף שלי דופק כמו שעון שוויצרי עם המחזור - אפילו לא שעה איחור וזה עם כל התרופות). הכרחתי אותם לבצע בדיקה בטא היום, ולפני מספר דקות - התקשרתי לאשרר את השלילי. אני לא יודעת אם זה מעומס העבודה או מזה שהבנתי את זה כבר לפני כמה ימים או שאני סתם פסיכית- אבל אני עדיין מחייכת - ואפילו כשהתקשרתי - אמרתי להם שהתקשרתי לאשרר את השלילי - והם אמרו - שלהם כל כך קשה להודיע - ואיך אני תמיד מקלה עליהם...והיא מקווה שפעם הבאה היא תוכל להודיע לי רק חיובי. (איזה חמודה). בנימה אופטימית - ולא שפויה זו - אני אחזור למרוץ בעבודה.

עצובה יחד איתך
מקווה שהמילה "שלילי" היא נחלת העבר.

 

[anguly]

תודה לכולן על כל התגובות החמות!

למעשה ניחשתי כבר ביום חמישי - כשכל התפיחות בבטן נעלמה לה... ואתמול 14 יום אחרי הדיקור התחיל דימום שהפך למחזור של ממש הבוקר (אין מה להגיד - הגוף שלי דופק כמו שעון שוויצרי עם המחזור - אפילו לא שעה איחור וזה עם כל התרופות). הכרחתי אותם לבצע בדיקה בטא היום, ולפני מספר דקות - התקשרתי לאשרר את השלילי. אני לא יודעת אם זה מעומס העבודה או מזה שהבנתי את זה כבר לפני כמה ימים או שאני סתם פסיכית- אבל אני עדיין מחייכת - ואפילו כשהתקשרתי - אמרתי להם שהתקשרתי לאשרר את השלילי - והם אמרו - שלהם כל כך קשה להודיע - ואיך אני תמיד מקלה עליהם...והיא מקווה שפעם הבאה היא תוכל להודיע לי רק חיובי. (איזה חמודה). בנימה אופטימית - ולא שפויה זו - אני אחזור למרוץ בעבודה.

תודה לכולן על כל התגובות החמות!
אני מניחה שדווקה הלחץ בעבודה מקל על ההתמודדות - כי אין יותר מדי זמן לחשוב או להרגיש. אבל היום - אחרי ששבוע העבודה המטורף נגמר סוף סוף אתמול ב9 בלילה - ואני עם עצמי - אז עולות בי מחשבות - של אולי להפסיק להתעלל בעצמי ולהישאר רק עם נועה - ובלילות האחרונים יש לי כל הזמן חלומות זוועה - שאני לא מעיזה להעלות על הכתב - ואני מוצאת את עצמי מסתובבת בין החדרים מסתכלת על נועה ישנה - ויושבת בחושך לבד בסלון - מחכה שיגיע הבוקר וכולם יקומו...

 

[אמאשלהם]

גם אני מסתובבת בלילות

תודה לכולן על כל התגובות החמות!
אני מניחה שדווקה הלחץ בעבודה מקל על ההתמודדות - כי אין יותר מדי זמן לחשוב או להרגיש. אבל היום - אחרי ששבוע העבודה המטורף נגמר סוף סוף אתמול ב9 בלילה - ואני עם עצמי - אז עולות בי מחשבות - של אולי להפסיק להתעלל בעצמי ולהישאר רק עם נועה - ובלילות האחרונים יש לי כל הזמן חלומות זוועה - שאני לא מעיזה להעלות על הכתב - ואני מוצאת את עצמי מסתובבת בין החדרים מסתכלת על נועה ישנה - ויושבת בחושך לבד בסלון - מחכה שיגיע הבוקר וכולם יקומו...

גם אני מסתובבת בלילות
בלילות מסתכלת על בתי וחושבת אולי די, יש לי משפחה, יש לי ילדה מדהימה אז הפחד שהטיפולים יפגעו בי או בה או במשפחה שלנו עולים ואני חושבת למה לא להסתפק במה שיש, במיוחד שאני מכירה משפחות שאצלהם לאו דוקא ריבוי הילדים הביא שמחה אלא להיפך, וגם כי הילדה שלי זה המון וזה צריך להספיק...אני עד היום לא הפסקתי, אבל אני פחות אובססיבית עם הזמן, ואולי צריך באמת להסתפק במה שיש כי זה המון וילדות בכלל זה מדהים (תסלחו לי אמהות הבנים) אז אני שוב באותו מקום כמוך...

 

[anguly]

זו מחשבה שמנכרת בי המון!

גם אני מסתובבת בלילות
בלילות מסתכלת על בתי וחושבת אולי די, יש לי משפחה, יש לי ילדה מדהימה אז הפחד שהטיפולים יפגעו בי או בה או במשפחה שלנו עולים ואני חושבת למה לא להסתפק במה שיש, במיוחד שאני מכירה משפחות שאצלהם לאו דוקא ריבוי הילדים הביא שמחה אלא להיפך, וגם כי הילדה שלי זה המון וזה צריך להספיק...אני עד היום לא הפסקתי, אבל אני פחות אובססיבית עם הזמן, ואולי צריך באמת להסתפק במה שיש כי זה המון וילדות בכלל זה מדהים (תסלחו לי אמהות הבנים) אז אני שוב באותו מקום כמוך...

זו מחשבה שמנכרת בי המון!
שאולי אסתפק בזה - למרות שהסביבה לא כל כך מקבלת את זה - ויש נורא ציפיה שיהיה לפחות עוד אחד - למרות שלי אין ספק שאת המאמץ הזה אני עושה רק בשביל עוד ילד אחד - זה כל כך שוחק, שאני לא רואה את עצמי עוברת את הכל שוב, בשביל ילד שלישי! ואת צודקת לגבי בנות - כל כך רציתי בת, וקיבלתי את משאלתי, והילד הבא כבר לא כל כך איכפת לי אם יהיה בן או בת...