[ניקו 45]

בהחלט שרל'ה C.C.R ../images/Emo127.gif

הביאו את השיר הנ"ל עם ביצוע משגעעעעעעע . ובעת ההיא הם כבשו כל במת ריקודים וכל נפש מגיל 8 עד 80 . אבל ידידנו ג'ו קשישא לקח את זהשיר והכניס בו עוצמות רגשיות גבריות אשר אין שני לו . כן , בהחלט אשמח באם תסבירי למה ?

 

[ש ר ה לה]

שרה'לה, סיפור לא שמח אבל עם המווון מוסיקה|דיס

תמיד חייתי תחת ההרגשה שאני הקטנה במשפחה מפריעה לאבי בהגשמת הסוציאליזם ובהגשמת עוד חלומות גדולים. ממש לא היה לו זמן, ראש או כח ללטפל בי הילדה הקטנה. בעוד אמא היתה עסוקה תמיד בעניני ה"סידור עבודה". . תארו לעצמכם בשנות החמישים, גבר, לא בריא במיוחד, צריך להתחיל לטפל בתינוקת. בדיוק בשביל זה היו בקיבוץ של אז בתי ילדים ומטפלות! הייתי רק בת 12 כשמחלת הסוכרת הכריעה אותו, עם אמא בגיל 52 שמעולם לא ידעה להעניק חום ואהבה לילדיה, כי "בשביל זה יש מטפלות", החזיקה אותי ואת אחותי היותר בוגרת במשטר של צנע... לכל חבריי כבר היה בבית ההורים פטפון עם תקליטים ולעתים גם דמי כיס לבזבוזים. אצלינו זה היה אסור באיסור מוחלט! ככל שאסרו עלי להאזין למוסיקה, השיגעון הזה הלך והתעצם אצלי. היתה אלטרנטיבה. מה שנקרא פעם "המוסד החינוכי" שהוא בעצם הפנימיה בה גרנו והתחנכנו כמעט ללא נוכחות ו/או התערבות של ההורים. שם הייתי נוהגת להתמכר לרמקול היחיד שהיה מוצב בכיתה וניגן ממבחר הגל הקל בכיתה שלנו היה רמקול (לכל המוסד החינוכי היה רק מכשיר רדיו אחד שרק אחד המורים היה מורשה לכוון בו את התחנות). היכרתי בע'פ את מועד שידורי "כבקשתך" בכל הגלים, היכרתי בע'פ את מצעדי הפזמונים והמשכתי לחלום על פטיפון ותקליטים... ככה הוחזקתי קצר ע'י אימי (נכון. אמא פולניה מהסוג הכי חסכן שיכל בכלל להיות)... כשסוף סוף התגיסתי לצה'ל קיבלתי ממנה מתנת גיוס את הטרנזיסטור הישן שכבר ידע ימים הרבה יותר טובים, אבל עדיין ניגן וזאת כשהיא משביעה אותי שאני חייבת להחזיר לה אותו שלם וללא שום נזק כשאשתחרר מהצבא.אין לי בכלל מילים לתאר את האושר העצום שהציף אותי עם הטרנזיסטור המסכן הזה... בערך באותו הזמן קרה דבר מופלא שעד היום הוא פלא גדול בעיני: אחותי היותר גדולה (בוגרת ממני בשנה וחצי) השתחררה משרותה הצבאי, ואחרי שלושה חדשי שהות בקיבוץ עברה לגור בעיר בביתו של החבר שלה מהצבא (שעד היום הם חיים ביחד.)בביתו היתה מערכת סטריאו ענקית בגודל של כמעט קיר של הסלון, עם פטפון בעל זרוע כזאת גדולה שניתן להטעין בו 10 תקליטים בבת אחת, ועם ספריה עשירה של מאות תקליטים. משהו שאצלי היה ממש בלתי נתפס בטרם לכתה מהקיבוץ היא הביאה לי את הפטפון (מונו) שהוא הביא לה עם משהו כמו 6 תקליטים: הקונצרט לכינור של בטהובן בביצוע מדהים של אייזיק שטרן, התקליט ההזוי מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר, המרקיז דה סאד - קטעי ג'אז מובחרים של לאלו שיפרין, שולי נתן במבחר שיריה, ותקליט של הפלטרס עם להיטי הזהב של כל הזמנים., וגם מבחר קטעים של הסווינגל סינגרס..... פעם ראשונה בחיי שהיה לי ממש כסף ביד שיכולתי לקנות בו דברים בשביל עצמי ללא התלות באמא היתה כמובן המשכורת הצבאית. דבר ראשון הלכתי לשקם בעפולה וקניתי תקליטים (איך לא?) את האלבום "גשר על מים סוערים" של סיימון וגרפונקל ואת קרידנס קלירווטר רבייבל ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, גם את תקליט הבכורה של בעז שרעבי ,"פמלה"... התקליטים הנ'ל התנגנו אצלי ללא הפסקה בכל עתות הפנאי שלי.וברור שאני מכירה בהם כל ניואנס בע'פ התקליטים הנ'ל מעולם לא גרמו לי לשובע - נהפוכו.. את כולם אני אוהבת אהבה עזה ושמחה תמיד לנגנם שוב ושוב... החברה המשוחררים והמתנדבים התחילו להתקבץ סביבי כי ידעו שאצלי יש מעט מוסיקה, אבל איכותית

בפורים של אותה השנה שאלו אותי אם אני מוכנה לקחת על עצמי את הכנת הביתן הפסיכודאלי. הקלטתי על טייפ סרט מבחר גדול של להיטים מאותה התקופה. דאגתי לתאורה חצי חשוכה, צבעונית עם תאורת אולטראסגול שהבליטה את קישוטי הפרחים שעל הקירות.... הכיבוד שאיפיין את הביתן שלי היה בעיקר בירה פיצוחים וחטיפים וסיגריות חופשי לכל מי שרצה... זה בעצם היה הפאב הראשון שהופעל כאן...

עכשיו כשאספר לכם שאינני נוגעת באלכהל, אינני נוגעת בסמים ואפילו מהעישון כבר נגמלתי אולי תבינו כמה שאני באמת פולניה...

רק מה? כשהמוסיקה מתחילה להתנגן, אני נכנסת להיי, אז מי בכלל צריך סמים? היום אני רק מתחילה להבין שהילדות שלי לא היתה קלה במיוחד. האהבה הגדולה למוסיקה תישאר איתי לעולם. !!!

 

[optimi10]

שרה'לה../images/Emo24.gif תודה

ששיתפת אותנו באחד משבילי ילדותך .. חתיכת שביל

אם חוזרים לשנות השישים זוכרים את להקת "החיות " ? מקווה שיעלה ..

 

[optimi10]

טוב שלא עלה שרהלה אכניסה אותו

 

[ש ר ה לה]

חחחח../images/Emo6.gif, עלה כבר לפני 5 דקות. לא תיאמנו מראש!

 

[ניקו 45]

סיפור מאלףףףףף שרל'ה ../images/Emo24.gif

ועוד כתוב בכתיבה איכותית ,בסגנון ובשפה סוציאליסטית שזר לא יבינם

ניתן לגזור כמה פיסות מסיפור ילדותך/עלומייך ולהדביק בסיפור חיי . רק שאצלי בבית מוזיקה התנגנה מאז שאני זוכר עצמי ... החל ממזמורי חזנות ועד ל... (אל תשאלי

) והנה הנעימה הראשונה ששמעתיה לראשונה בשנת 1966 והפילה אותי ... השתיקה - Il-silenzio חלפו שנים וזה קרה לי שוב . שמעתי נעימה תוך כדי שירות מילואים הייתי מאוד צעיר ובעת ההיא לא היה נט כך שחקרתי ... חקרתי עד שמצאתי את יוצר היצירה ואז ... התאהבתי ביצירותיו של היוצר הדגול : אניו מוריקונה .... מנחשת מהי הנעימה ? אההההה בדיוקקקקקק .... Chi Mai

 

[ש ר ה לה]

../images/Emo51.gifניקו. האמת? לקח לי מעל שעה להשלים את ..

את הפוסט הנ'ל כולל קטעי המוסיקה שכל כך כל כך נמצאים בתוך ליבי...

אני יודעת שאני שרוטה במובן הכיפי של המילה.....

שבת שלום כולם... תעשו חיים!!! אני הולכת לי לשמור על המולדת

 

[ניקו 45]

היה שווה כל רגע שהשקעת../images/Emo141.gif

והנאתנו ... זהו שכרך

 

[גאיה ק]

שיכורה ולא מיין../images/Emo13.gif

וכאשר יענו אותו כן יפרוץ. סיפור בתי הילדים הוא סיפורם של הרבה קיבוצניקים. גם כלתי קיבוצניקית ..ואין ספק שהמצב היה בעייתי מלא מעט היבטים. יופי של שירים הבאתם

רק שאני אוכל להקשיב להם רק מחר,אולי. יש לי בעיה בפלייר.

 

[פורפורית 1]

הי שרהלה.

נהנתי לקרוא את חלקיק הביוגרפיה שלך. יש לי על הבוידעם פטיפון ישן. אין לי לב לזרוק אותו.

 

[גחלילית זוהרת]

../images/Emo140.gif

גם אני אוהבת ביוגרפיות מיוחדות וגם לי פטיפון משנת טרפפו ולא זורקת מה פתאום

רק טוב!!!

 

[alondli]

../images/Emo24.gifשל הזדהות אישית ושל הבנה עמוקה..../images/Emo13.gif

..הקשר למוסיקה, זהו עולם שמלווה גם אותי מגיל ילדות ועד היום ,מעל ל 40 שנה..

לרוב בתחום הרוק המיוחד , המגוון והאיכותי שהמשיך להתפתח ולהשתנות גם אחרי השיאים המוכרים של שנות ה 70 וה 80 ..

עבור מי מי ששמר על פתיחות ,סקרנות ואנרגיה להמשיך הלאה, למרות הנוחיות של ..להישען לאחור , לעצום את העיניים ולהתפנק במה שמוכר, על מה שגדלנו..

וגם אצלי זה החל ..בערך באותו גיל..וגם אצלי לא בנסיבות קלות..

עולה חדש, "ילד חוץ" יחידי בכיתה ז' בקיבוץ כפר מנחם של השמור הצעיר, תחילת שנות ה 60 .. עם המחשבה של הורי ששלחו אותי לשם לשנה כדי להקל עלי ללמוד את השפה ולהאקלם בארץ. מחשבה נכונה בעיקרון אבל..פחות הסתכלו אז על הפרטים הקטנים, להתאמה אישית.. זה לא היה קל אז ושם, חברת ילדים הומוגנית של קיבוץ בשיא פריחתו האידאולוגית שאינה סובלנית או סובלת ליוצאי דופן, במיקרה שלי , ילד "עירוני" שהוריו אינם חברי קיבוץ ו..לא יאמן, מעדיף להאזין למוסיקה לועזית במקום לשירי ארץ ישראל של תקופת "אנו באנו ארצה", מוסיקה עברית של אז או של שירי המדורה של תנועת " השומר הצעיר".. ובנוסף לזה ..גם לא מי יודע מה שחיין מצטיין בבריכה או שחקן כדור סל, שני תחומים באותו מקום וזמן בהם נער צעיר יכול היה להתבלט ולזכות בערכת חבריו ..ובמבטים ממושכים יותר מצד הבנות , שם על הדשא ליד הבריכה..או על הפלטפורמה הנגררת מאחורי הטרקטור בדרך לחלקות החקלאיות, בשעות הרבות בהן תמכנו והשבלבנו כבר כילדים בחקלאות הקיבוצית..

זה אכן היה אז לא פשוט..ולמצעד הפזמונים הלועזי ברדיו נאלצתי להאזין בסתר, לבד ,בווליום נמוך, כאשר בני כיתתי עסקו בדברים אחרים. להבדיל מהלימודים והעבודה ( פעם בחקלאות, פעם תורנות חדר אוכל..

) בהם השתלבתי למדי, בתרבות שעות הפנאי ובהקשר החברתי נשארתי באותה שנה של שהותי בקיבוץ "נטע זר", "עירוני" עבור חברי לכיתה...עם אותן תופעות רשעות מוכרות של חברת ילדים בגיל זה, גם אם בלתי מכוונת כמובן, כלפי מי ששונה מהם במובנים רבים..ובמיוחד אז בשנות ה 60 המוקדמות , במיוחד בקיבוצים של "השומר הצעיר"..

אבל אהבתי למוסיקה "לועזית", מוסיקת רוק אם לדייק..ובמיוחד במה שניקרא בשנות ה 70 וה 80 "רוק מתקדם",( ומאז בהמשך גם רוק עכשוי יותר על פי גווניו הרבים והמתחדשים ) ממשיכה ללוות אותי בלי הפסקה..מעשירה , מרוממת נפש וצובעת במימד של צלילים את מראות ותחושות המחשבה ועולם הדמיון. לימים אספתי תקליטיה של מאות תקליטים..פה ושם, אקראית, השתתפתי גם בחידונים מוסיקליים ברדיו( "רוק מתקדם "..

)..אבל לא באמת הייתי פריק שמכיר את ההסטוריה או את הפרטים הקטנים של עולם הרוק..עבורי הצלילים והמלודיות היו העיקר..

...ורק לפני כ 8 שנים, לאחר לבטים ודחיות רבות ( ולאחר שהפטיפון האחרון הפסיק לעבוד והדיסקים פרצו לשוק בהמוניהם ) מכרתי בחלקים את האוסף הגדול שלי של תקליטים לאחת החנויות המתמחות בכך ברחוב שינקין.. ..והמשכתי הלאה..עם המוסיקה שממשיכה להתפתח ולהתחדש,עבורי כיום ברובה מהרדיו( או צרובה..) ,לועזית וגם עברית,מוסיקה שבזכות צליליה אני עדיין מצליח להעצים את התחושות, להעשיר את עולמי הפנימי וגם להנעים את חיי היום יום..

 

[ש ר ה לה]

זאת בדיוק היתה הבעיה. החריג בתוך קבוצה מאוד מ

מאוד מאוחדת ולא סלחנית בכלל.. (ילדים מסוגלים להיות מאוד אכזרים כשהם בעדר ללא יד מבוגרת מכוונת)... לא הייתי אמנם עולה חדשה, אבל מאז לידתי נשאתי על עצמי כמה קילוגרמים עודפים ובכך התבטאה בעצם החריגות שלי... אם היית בשוה'צ אלונדלי, וודאי זכורים לך המשפטים הנוראיים שאולצנו לעבור בטרם זכינו לקבל את "סמל הבוגרים" המקודש... לא לקבל את סמל הבוגרים , פירושו היה אז להיות מנודה מהחברה לעולמי עד... אני קיבלתי בסופו של דבר את הסמל ההוא רק אחרי "חנינה"... הנימוק של קובעי הדרך היה שאני משקיעה את רוב זמן הפנאי שלי בהאזנה חסרת תכלית למוסיקה קלוקלת ומשחיתה...., וגם עצם העובדה שלא הייתי מוכנה להתחייב להגשים את שארית ימי בקיבוץ... מכל הכיתה שלי הייתי כמעט היחידה שמגשימה עד היום הלכה למעשה את ההמשכיות של חיים בקיבוץ. חטאי הגדול היה שאמרתי אמת פשוטה, שאינני בטוחה אם אשאר לחיות בקיבוץ את שארית חיי.... היום כשאני חושבת על זה, זה מזכיר לי ספר שקראתי פעם שנקרא "בעל זבוב". פשוט לא ידענו שישנה גם אופציה אחרת.ולכן הכל נראה לנו כמובן מאליו ולא ראינו בצורת החיים שלנו שום דבר חריג... שמתם לב שכל מה שכתבתי כתוב בלשון רבים? היינו "אנחנו" הקבוצה.. ה"אני" פשוט לא היה קים.

 

[גחלילית זוהרת]

אממממ

זה ספר חובה לקטנים כמו לגדולים ואני גם ממליצה על חוות החיות כל כך הרבה אמיתות על החיים אפשר להוציא משם רק טוב!!!

 

[ברק 188]

היתי רוצה לקרוא שרה שרה שיר שמח אך...

מה שקראתי שרה שרה מתוך העצב

ולמרות הילדות הלא קלה הנה גדלת לגדולות במוסיקה

ואני מניח שיש בך שזה לא בסוד שיש עוד יסודות של תבונה והצלחות גם בתחומים אחרים של החיים מילדות שכזו בטח לומדים הרבה ומשנים מסלול שגדלים מתבגרים והופכים בעצמנו להורים. בקיצור השעה מאוחרת רק עברתי פה להתעדכן במקצת אך נוכח true story שלך קשה שלא להגיב ומפה לאחל לך המשך חיים מלאי תוכן אריכות חיים בבריאות טובה, (ואגב מקווה שאת מרגישה כבר טוב יותר משבוע שעבר) גם לי היה בילדות פטפון שמתענים עליו 10 תקליטים כרמקול שישמש הרדיו בעצמו שהייתה אפשרות לחיבור לשם השמע היה זה חידוש שיא הטכנולוגיה אך לשמוע את הצד השני של התקליט היו צרכים לשמוע קודם כול עשר התקליטים בצד הראשון

מקדיש לך גם את ה...Platters בשירם Sixteen Candles כול טוב וליל מנוחה לישנים ולמי שטרם נרדם חושבני שבשעה זו זה ב'רק אני . להשת'100

 

[rtho784]

בוקר טוב ותודה על המוסיקה הנפלאה שהבאתם|כלנית

 

[ניקו 45]

ויש גם כאלה ../images/Emo13.gif

אשר מחזירים את הבורא אל נשמתם ....

 

[גאיה ק]

../images/Emo13.gif

גם אני כתבתי מה שכתבתי מתוך נקודת המוצא של מקרה טופז.

האייקון

(והוא סובלימטיבי)מתייחס לכל ההיבטים.

 

[ניקו 45]

ועל הבדיחה הראשונה נאמר פלומה ../images/Emo13.gif

"אין מזכירים חבל בבית התלוי" (ראי מקרה דודו טופז מהבוקר כנראה גם הוא ביקר אצל הספרנית ) ובחיי הייתי זקוק לכמה מטעמים הבוקר אשר ימתיקו יומי טרם יפתח חוסיין (אובמה) את פיו . תבורכי (הנה אל תגידי שאינני מגיב

)

 

[paloma blanca]

../images/Emo6.gif

טפייי על האובמה הזה

אמרו לא טוב לנו אבל לא תארתי שעד כדי כך

איזה כיף לי שאתה מגיב לי