[A Radcliffe]

../images/Emo3.gif../images/Emo129.gif

מחשבה שמציקה לי קצת....... אמ..... אני לא יודעת... באיזשו מקום בי אני חושבת שרולינג עשתה את הארי טוב מדי. למרות שאני יודעת שלא. אבל המחשבה הזאת מציקה לי נורא... בואו נראה; מצד אחד, יתום ילדות נוראית לא הכי יפה בעולם לועגים לו האנשים שסביבו מתים בקצב [456] חבורה של אנשים מטורפים מנסים לרצוח אותו מצד שני, עשיר בטירוף מפורסם שחקן קווידיץ' מצטיין אנשים באמת ובתמים אוהבים אותו מעולה בהתגוננות מפני כוחות האופל אמיץ מתחשב בצד של הטובים אז... למרות שאני יודעת שזה לא נכון, אולי רולינג עשתה את הארי פשוט טוב מדי!? כן, אולי יש לו מצבי רוח נוראיים אבל הוא טוב.. היית חייבת לכתוב את זה... מציק לי...

וויזלי

 

[אדם חדש]

זה באמת מעצבן!

הכל בספר הולך בקיצוניות. או שממש שונאים אותו ורע לו או שכולם מתים עליו ונהדר לו כי הכל הולך לו ברמה הכי קיצונית.

 

[The white cat]

מצב אחד את צודקת,

אבל מצב שני הוא: פזיז, גרוע בשיקויים, לא לומד, מסתבך בצרות ועוד כמה דברים אבל למרות כל אלה, להארי יש יותר יתרונות מאשר חסרונות, למרות שבסרטים, לדעתי, מנסים ליצור ממנו דמות מושלמת.. אני חושב שג'יי קיי מנסה "בכוונה" להוציא את הארי לא טוב מבחינות חיצוניות: שיער מבולגן שלא מסתדר, משקפיים וכדומה, אבל מבחינה פנימית טוב לב וכאלה..

 

[אסלי נפוץ]

הוא לא כ"כ גרוע בשיקויים!

אל תשכחי שכשסנייפ לא מציק לו הוא דווקא די טוב...

 

[The white cat]

תשכח ^^'

זה לא נכון. אפילו בשיעור של סלגהורן הוא היה גרוע בשיקויים... כאילו, בלי הספר..

 

[black robe]

אבל הוא אמר שאחרי בחינת../images/Emo63.gif

הבגרות המעשית בשיקויים הוא הצליח די טוב כשסנייפ לא היה בסביבה. עובדה: איך הוא קיבל הל"מ אם הוא עד כדי כך גרוע בזה? ברור שהספר עזר לו בשישי, אבל עצם זה שהוא הכין נכון את השיקוי עם ההוראות כבר מראה שהוא לא גרוע בזה וכל הסיבה ל'כישלון' שלו זה היה בגלל שסנייפ אז היה לו בין הרגליים וכל הזמן הציק לו במשך כל השיעור ובמשך כל השנים, ולא השכל שלו שגרם לו לאותו הכישלון.

 

[The white cat]

../images/Emo189.gif../images/Emo190.gifהשתכנעתי ^_^

 

[black robe]

יופי../images/Emo9.gif../images/Emo63.gif

אני שמחה ששכנעתי אותך

 

[אסלי נפוץ]

המצבי רוח הנוראיים שלו

זה בדיוק מה שמפריע לי בהארי באיזה זכות הוא צועק על דמבי בסוף החמישי.......

 

[מלאכית טובה 22]

יש לו זכות

תראה בספר החמישי הוא היה מין פצצה מתקתקת שחיכתה לזמן להתפוצץ... הוא היה מוקף אנשים שמיררו לו את החיים כמו אמברדג' וכל הפחדים שהיו לו מחזיונות וולדמורט (והתגשמותם)+שיעורים שהיו וגם הצעקה שהוא עשה על דמבלדור היא הייתה מין פורקן על מותו של סיריוס ואני מזדהה עימו זה מראה שהוא אדם אנושי. זה היה יכול להיות כל אדם אחר ובמקרה הזה זה היה דמבלדור ותראה שזה היה מוצדק דמבלדור אמר שזה היה כמעט באשמתו וזה לא רגש רגעי שנבע מכאב אלא חלק מהתוכנית שלו ובנוסף בעקבות זה הוא סיפר לו על הנבואה... במקרה הזה אינני חושבת שצריך לכעוס עליו. האמת אני קצת מצטערת שרולינג לא מוסיפה עוד קצת מתכונתיו הרעות אבל אולי בספר הבא נראה הרבה מהתכונות הרעות בגלל שהוא עלול לאבד חלק מיקיריו ואם הוא יתנהג כמו אבלו על סיריוס אז חבל על הזמן...

 

[00SONIA00]

אני לא חושבת שהוא טוב מדי..

יש לו המון תכונות שליליות שרולינג מדגישה, כמו מצבי הרוח המשתנים שלו, זה שהוא חושב לפעמים שהכל סובב סביבו, הוא מנפח לעצמו חשיבות הרבה יותר מדי גדולה הרבה פ]עמים וכו'. וכנגד כל אלה היא מציגה לנו את הארי כאדם מתחשב, אמיץ, אחד שלמרות ילדותו הקשה וההתעללות הנפשית שעבר נשאר נאמן לצד האמת. הוא בסך הכל דיי אנושי. יש תקופות שבהן כולם שונאים אותו, וזה כמובן משפיע על ההתנהגות שלו ועל החשיבה שלו וגורם לו לחשוב שהכל סובב סביבו ושהכל קורה בגלל שהוא מפורסם וכו' וכו', ותקופות אחרות שבהן כולם מעריצים אותו, וזה גורם לו להרגיש אומץ והתחשבות מצד אחד, ומצד שני חשיבות עצמית גדולה מדי. נכון שרולינג מקצינה את שני המצבים, אבל ככה זה בגלל שהוא מפורסם. כל דבר שלילי קטן שמתפרסם עליו הופך לנושא השיחה החודשי של כולם, כולם מתחילים להתנהג אליו בזילזול ובצורה מגעילה..ולעומת זאת כשהם מגלים עליו משהו טוב הם מתחילים להתנהג אליו מצויין ומצפים ממנו שיציל אותם. זה ככה רק כי הוא מפורסם.. רולינג מראה לנו את כל הצדדים שבו, הטובים והרעים. היא גורמת לנו להבין שהארי אנושי לגמרי למרות שהוא מפורסם ובעל כוחות מיוחדים או שלא כל כך מיוחדים. הוא בנאדם, בסך הכל. אני נורא אוהבת את הדמות שלו, הוא יוצר אצלי הרגשה טבעית כזאת..

 

[ענבלוש2000]

אני לא ממש מסכימה איתך..

רולינג מציגה את הארי בתור דמות מאוד לא אנושית. אחרי כל מה שהארי עבר, כל מה שהוא ראה וחווה, זה לא אנושי שהוא עדיין יחיה ויהיה נורמלי. וכשמוסיפים לזה את מצבי הרוח של גיל ההתברגרות, ואת המצב החברתי הגרוע שהוא נמצא, ושאין לו הורים ואין מי שהוא יכול לסמוך עליו, כי גם הסנדק שלו מת וגם דמבלדור, ושהוא כל הזמן חי בפחד שכל דקה וולדרמורט יכול להרוג אותו והחיים שלו נמצאים בסכנה ענקית, אז זה בכלל לא נורמלי שהוא יצליח לשרוד מבחינה נפשית... זה אחד הירידות של רולינג בספר לדעתי, כי היא מציגה את הארי בתור פסל מאבן חסר רגשות, שאחרי כל מה שהוא עבר הוא עדיין שורד, אתם יכולים להגיד שזה אומץ, אבל עדיין יש גבול עד כמה בן אדם הוא חזק ויכול לשאת את כל מה שהוא עובר.

 

[The white cat]

אבל...אבל.. ../images/Emo189.gif../images/Emo190.gif

אני לא חושב שדבר כזה יכול להוציא אותו משפיות... כאילו, זה ממש טראגי, והכל.. אבל הוא די פיתח חסינות לזה. לדעתי הוא דמות אנושית, חוץ מכמה קטעים אחרים (אני לא אפרט כאן) אבל אי אפשר לשכוח שבספר לא מראים את כל התכונות..

 

[ענבלוש2000]

נכון, לא מראים את כל התכונות הספר,

אבל איך אפשר לפתח חסינות שאתה רואה את דמבלדור, האדם שאתה הכי סומך עליו, מת לך מול הפנים, או שההורים שלך מתו, או שהסנדק, שהיה כמו הורה בשבילך מת, או להלחם מול וולדרמורט ולראות אותו קם לתחייה ועוד ועוד... בעצם עכשיו די לא נשאר להארי כלום

, חוץ מרון והרמיוני, אז זה די מוזר שהוא נשאר שפוי..

אני במקומו כבר הייתי מתאבדת...

 

[The white cat]

../images/Emo189.gif../images/Emo190.gifאהתבי את החיוך בסוף

 

[The white cat]

../images/Emo189.gif../images/Emo190.gif*אהבתי

 

[ענבלוש2000]

../images/Emo6.gif

 

[00SONIA00]

נממ..

לא הייתי קוראת לזה אומץ, אבל אני עדיין יכולה להבין את זה. יש הרבה ילדים בעולם שאיבדו המון ועדיין נשארו שפויים ועדיין יכולים לתפקד. ברור שרולינג מקצינה את זה, אבל אני עדיין לא יכולה להגיד שזה לא אנושי. הוא לגמרי לא פסל חסר רגשות. אני לא רואה אותו כזה, בכל אופן. אפשר לראות אותו סובל ובוכה ושקשה לו בדיוק כמו לכל אחד אחר. יש אנשים שהיו מתמוטטים מזה, אבל אחרים היו רק מתחזקים. כל מה שהארי עבר בחיים גרם לו להבין שלחיים שלו יש מטרה שבשבילה הוא צריך לעשות הכל. הוא מרגיש כמו כולם, אבל יודע שלמרות הכל הוא חייב להמשיך. זה לא משהו לא אנושי, זה קיים. הארי, שהרגיש מהו סבל מנסיונו, יכול להבין באמת את החשיבות של התפקיד שלו בעולם, ובגלל זה הוא מרגיש מדי פעם חשוב מדי. הוא עדיין חי ועדיין חושב ומרגיש והחיים שלו ממשיכים למרות הכל, כי אחרי הכל הוא מתבגר כמו כולם. אני מזדהה איתו הרבה פעמים, ברור שאצלי הכל לא כל כך קיצוני כמו אצלו, אבל בכל זאת אני מצליחה להזדהות איתו.

 

[black robe]

וזה מה שגורם לי לאהוב אותו../images/Emo63.gif

כלכך... כי הוא יוצא דופן בצורה מאוד מעניינת. אבל אני לא מסכימה איתך על זה שהוא יותר מדי טוב. כאילו, לא מספיק שאין לו הורים ושהוא נרדף על ידי וולדמורט בכבודו ובעצמו? את גם לא רוצה שיהיו לו את כל הדברים האחרים שיכולים -אולי- לשמח אותו במקצת? נו אז מה אם הוא מפורסם? תאמיני לי שהוא היה מעדיף לחיות עם ההורים שלו ושכל הסיפור הזה לא היה קורה מאשר להיות אחד עשיר ומפורסם. מגיע לו להיות שחקן קווידיץ' מצטיין וטוב בהתגוננות ואמיץ ומתחשב, אחרי כל מה שעבר עליו. ואני חייבת להוסיף, שאם הייתי במקום הארי גם לי היו את אותם מצבי רוח משתנים האלה שיש לו. ברור שיהיו לו אותם, אחרי כל מה שהוא עבר בחיים. פעם הכי אוהבים אותו בעולם, פעם כולם חושבים שהוא מפגר ושקרן והוזה שחושב שוולדמורט חזר ורוצה שיאמינו לו בגלל שהוא צמא לעוד תשומת לב. ופעם חושבים שהוא הכי סלב שבעולם וזה שהולך להציל אותם מאיזו מפלצת שהורגת מוגלגים ולא מוגלגים על ימין ועל שמאל, ושהוא 'הנבחר' הסופרמני שלהם שבסוף יביס את אדון האופל בכבודו ובעצמו! סורי על התוקפנות, פשוט הייתי חייבת להוציא את זה

אני כלכך אוהבת את הארי ומבינה אותו כלכך שלפעמים כשאני קוראת עליו משהו אני רוצה פשוט להיות שם איתו ולהגיע אליו ולדבר איתו, לעודד אותו ולהרגיע אותו, לפעמים אני פשוט רוצה לקום בבוקר ולמצוא את עצמי בעצם בהוגוורטס, בחדר הבנות, לקום מהמיטה ולצאת לאולם הגדול, לפגוש את הארי ואת החברה להגיד להם 'בוקר טוב' רגיל כזה, כאילו שאני תמיד נמצאת שם איתם, חברה שלהם, חלק מהחבורה... כמה שרולינג עושה טוב ובאותו הזמן עושה עוול גדול... לדעת שאף פעם לא נוכל להגיע לשם ולחיות שם כי בעצם זה הכל ספר דמיוני, לא אמיתי... בסך הכל המצאה של סופרת... אוף

 

[The white cat]

../images/Emo189.gif../images/Emo190.gif../images/Emo23.gif