ערב טוב....

[ילדת דווקא]

תודה על הלינק....

אהבתי

 

[ילדת דווקא]

אז תישארי כאן... איתנו ../images/Emo3.gif

 

[נ ס ת ר ת]

כבר התחלתי לשפוך ../images/Emo13.gif

אני מסכימה איתך ששינוי זה דבר חיובי אבל זה שינוי קיצוני, אמנם בתחומיי ארצינו הקטנה אבל זה כרוך בניתוק מחברים ובני משפחה ולעומת זאת אני מחשיבה עצמי כבן אדם חברותי ולא מתארת לעצמי שתהיה לי בעיה ליצור חברויות חדשות... וללכת אחרי מה שהלב אומר ? הלוואי שזה היה רק הלב שלי, כך זה היה הרבה יותר פשוט...

 

[ילדת דווקא]

../images/Emo82.gif

לפני שעברתי לגור בחור בו אני גרה היום, גרתי במה שהיה מבחינתי מרכז העולם (הרצליה). הייתי חייבת לעבור לגור פה כדי לשמור על מקום העבודה. אז גרתי 40 דקות גג מההורים ומהחברים והיום אני גרה במרחק של שעה וחצי - שעתיים. אז ככה שהחששות מוכרים לי. מה שכן אני חייבת להגיד שזה היה אחד מהשינויים היותר מוצלחים שעשיתי בחיים שלי. היכרתי אנשים חדשים, מקומות חדשים אבל יותר חשוב התחלתי להכיר את עצמי. את קשורה למשפחה מאוד? וכן, לפעמים לא רק הלב שלנו קובע, אבל שוב, צריך לעשות מה שטוב בשבילנו. החבר עושה בעיות?

 

[נ ס ת ר ת]

ה ../images/Emo82.gif שלי

הוא אחד הדברים הכי חשובים לי בעולם כי יש לי משפחה מדהימה (טפו טפו טפו) שאני מאוד אוהבת ויחד עם זאת אני עדיין מוכנה לעשות את ההקרבה הזאת של לראותם אחת לתקופה ובמקרה שלי מדובר ב 5 שעות נסיעה (כן כן אילת). אני בעד שינוי ומרגישה שכרגע הוא חיוני לי אני פשוט צריכה לאזור אומץ ולעשות את הצעד... החבר? הוא דווקא לא עושה בעיות...זאת אני שחושבת ותוהה... ובנימה זו אלך להתקשר אליו...הוא חולה המסכנון... לילה טוב לכולם ותודה ילדונת, אשמח להמשיך לשוחח איתך על כך מחר

 

[ילדת דווקא]

לילה טוב לך.....

שיהיה לך לילה רדום.... נדבר מחר...

והחלמה מהירה לחבר

 

[דנטל]

אני גרה

רחוב על יד אמא שלי ורחוב על יד אח שלי. אפשר לקרוא לזה "המשולש". הרחוב שלי אנך לרחובות של אמא שלי ואחי, שביניהם יש רק רחוב מקביל אחד מפריד. חוץ מזה, גם רוב החברים שלי נשארו בשכונה. רוב השינויים שלי בחיים היו בעבודה, כי עבדתי ביותר מ- 100 מקומות (מאוד יציבה), אז לפחות הכתובת של העבודה השתנתה כל הזמן.

 

[שמוצקין]

../images/Emo12.gifזה מספר אמיתי?

זה בממוצע חודש למקום עבודה אבל זה אמר לדעתי שאת טובה בראיונות עבודה

 

[דנטל]

זה 100 והרבה, וזה רק מה שאחרי הצבא

רוב העבודות שלי היו עבודות זמניות, כי מראש ידעתי שאני לא מסוגלת נפשית להחזיק מעמד במקום שקורא לי "עובדת קבועה". אז עבדתי חצי שנה באקו"ם, שנתיים וחצי בבנק לאומי, שנה וחצי בבנק הפועלים, בינתיים שלוש שנים בידיעות (ופה אני כן עובדת קבועה בשנה האחרונה), אבל כל שאר העבודות היו של חודשים בודדים, והיו גם עבודות של שעות בודדות. אני לא יודעת אם אני טובה בראיונות עבודה, כי בדרך כלל קיבלו אותי בגלל המלצות. בראיונות הבודדים מה שעזר הוא שאני בוגרת ממר"מ.