לילה לילה... (או שמא ??)

[שוקולדה ממולאה]

../images/Emo29.gif לילה לילה... (או שמא ../images/Emo247.gif??)

 

[שוקולדה ממולאה]

אז ככה... תובנותי להיום

מסתבר שאם יש ברית לתאומים אז זה ברית במלואה לאחד ואז הפסקה ואז שוב טקס שלם לשני... סתם, אם מישהי תהתה לעצמה... שנדע רק שמחות. בקרוב (סופ"ש) אצל מישי חמודה...

 

[גואה4]

כן, הייתי בכמה כאלה...

מייגע אך מרגש נן דה לס!

 

[שולה78]

אבוי!!!

 

[hugsy the penguin]

לא היה לי מושג.

אוי ושוקופלא- הצחקת אותי עם הסימון של 18+. עכשיו אני ארגיש בנוח

 

[נ ט ש ה]

מסכנה האמא

אין לי מושג איך עוברים את זה.. ואיך נגיד אמהות כמו זיגי עוברות את זה *3 רצוף.. (אולי זיגי שלנו כבר בדרך לחדר לידה??? קבעתי איתה שלפנות בוקר יתחיל לה, אבל אולי הקטנטנה שלה לא שמה עלי??)

 

[שוקולדה ממולאה]

זה לא קל

אבל אחרי הברית אני בעד בנים - זה הרבה יותר קל מבנות. נקודה. ודווקא האמא נראתה לי בסדר גמור (האמת, עם כל סיפור ההריון - לידה המסובך שהיה, כנראה קטן עליה) מצד שני גיסתי טענה שגם עליי לא ראו את הקושי. ואיזה קושי היה שם ווה ווה ווי ווה. היה סוג של דה ז'ה וו - אותו מקום אותו מוהל. מה הפלא שהקטנטון שלי הביע אי נוחות...

 

[שולה78]

היא היתה נראית בסדר כי זה עבר!

ובאיזה אופן קל יותר עם בנים? איזה???

 

[שוקולדה ממולאה]

להחליף חיתול

לי יותר קל. המבנה הנפשי שלהם יותר נהיר וברור לי (דומה יותר לשלי

) ויש קצת פחות חרדות לגביהם. נו, לא יודעת, שיהיו כולם בריאים (ואל תדברו איתי על הצבא)

 

[שולה78]

חיתול, זה עניין של תפיסה.

מבנה נפשי, מבינה אותך ומסכימה אבל דווקא זה מה שקשה לי איתו.. והסוגריים האחרונים? זו בדיוק הבעיה...

 

[ילדה Zיג Zג]

זה פשוט מדהים איך הכל

ענין של הסתכלות (ושל אישיות ושל...)

 

[ילדה Zיג Zג]

לא זכור לי שזה היה כך אצל אחיינים שלי

היתה הפסקה קטנה אבל לא משהו משמעותי. ואני לא אשכח את דודה של חברה שלי שילדה בשבת תאום אחד בלידה וגינלית ותאום שני בקיסרי. הברית של הראשון היתה בשבת ושל השני (שנולד בקיסרי - קיסרי בשבת דוחה ברית) בראשון..

 

[שולה78]

התעללות!!!

 

[אמאבולי]

../images/Emo45.gifלגמרי../images/Emo88.gif

 

[גואה4]

געגועים...

לסבלנות האין סופית שהיתה לי כשהגדולים היו קטנים לסיפוק שהרגשתי מעצם השהיה איתם ליכולת לחייך אל המציאות לאהבת החיים המסובכים האלה (כן, פעם חשבתי שיש בזה משהו רומנטי) לזמן לעצמי שמנוצל בצורה מספקת למישהי שתכיל את כל המחשבות והרגשות שלי לזו שבאמת אהבה אותי לא משנה מה למי שהייתי כשהיא הייתה לאימא שלי עוד שניה חצי שנה עברה... מוצאת שבימים האחרונים יותר קשה לי, חסרונה מועצם ככה פתאום... מחר בערב יש ערב לזכרה במקום עבודתה. אני הדוברת מטעם המשפחה ופתאום לא נראה לי שאני אוכל לעמוד בזה. יוצאת להליכה לסידור המחשבות... תודה ש״הקשבתן״

 

[שוקולדה ממולאה]

מחלה חשוכת מרפא

שרטת אותי בלב, זה קשה כשאין מה לומר / איך לעזור. שתהיה הליכה מחזקת....

 

[שולה78]

../images/Emo201.gif

 

[שולה78]

ובכלל, הדוברות, קשה מנשוא.

מבינה אותך לגמרי

 

[hugsy the penguin]

../images/Emo7.gif

חרא מציאות אוף עצוב. שולחת חיבוק (רגע, את לא אוהבת חיבוקים, לשלוח ליקוק של צ'יקה? אה, ליקוק של סימבה...) לגבי מחר- אם לא תקראי? בלוויה למשל אף אחת מאיתנו לא קראה בגלל זה עכשיו חזרתי מדייט עם אמא שלי. היום יום הנישואים של ההורים שלי. לא רצינו שהיא תהיה לבד אז קבענו דייט. קנינו לה מכונת כביסה חדשה, טיילנו ואכלנו יחד. היא קיבלה במתנה על קניית המכונה סופ"ש בארץ, ובהתה במוכר במבט אבוד. חשבתי שזה בגלל שלא יודעת עם מי ללכת ושאלתי אותה אם הכל בסדר, היא ענתה בתמימות שהיא פשוט המומה מהגדלים של מכונות הכביסה בארץ (לאמא שלי יש מכונת כביסה אמריקאית שתופסת חצי בית ואפשר בתוף אחד לכבס לכל הרחוב...). לי היום הזה היה מורכב. וגואה, בנושא הסבלנות- איפה היא? והאם תשוב? אבדה לי הסבלנות וגם השכל. טמטמת אבל?

 

[אלמו וזואי]

../images/Emo201.gif