גם אני רבתי עם אבא שלי....
זה היה בחודשים מאי (5) עד יולי (7)- אוגוסט (8) בערך...יותר מידי! זה היה ריב עצבני! וה-כ-ל בגלל אחותי! אני יספר קודם כל את הרקע... אנחנו 3 אחים, אחותי - גדולה ממני בשנתיים (20) , אחי- קטן ממני ב-3 וחצי (15)...מכאן אתם יכולים להבין שאני בת 18! וכן כן אני עדיין רבה עם האחים שלי...בעיקר עם הצוציק הקטן, שחושב את עצמו...*מתחילה להתעצבן ואומרת* טמבל! אמא שלי כמובן, אוהבת יותר את אחי...גם הכי קטן וגם בן..פשוט שילוב מנצח! אבא שלי, תמיד הגן על אחותי...כי המעפנה הזאת לא מגנה על עצמה! (היא ממש דומה לו באופי) בקיצור...אני מאשימה את ההורים שלי בחינוך כושל בעניין הזה בלבד!! אני עדיין אוהבת מאוד את ההורים שלי!! ועכשיו לעניין הריב: רבתי עם אחותי..כרגיל, ואבא שלי התערב כרגיל! (במקום לתת לנו לפתור את הבעיה לבד...זה הגיע למצב שאני מבינה יותר למה הם שוב ושוב מתערבים ומפרידים בנינו...ואפילו יודעת מה הם היו צריכים לעשות על מנת למנוע את זה...עכשיו זה פשוט מאוחר (מאוד) מידי!) התעצבנתי...כי כשאנחנו מתווכחות ורבות היא ישר צועקת לאבא...כמו סתומה! והתחלתי להתווכח איתו! הוא אוסר עליי לראות טלויזיה..וכו´..אני לא מסכימה לשטויות שלו! בקיצור...הגענו למצב שהוא לא מדבר איתי ואני לא מדברת איתו...יצא גם שרבתי פחות עם אחותי, ובפעמים שרבתי איתה, הוא לא התערב וזה גם לא היה כזה ריב! זהו.....לא דיברנו חודשיים וחצי בערך... זה היה די מתסכל! כי אני אוהבת אותו...תמיד רבתי עם אמא שלי ליום יומיים ואח"כ שוב דיברנו...אבל איתו אני ידעתי שזה יהיה הרבה זמן! אתם בטח תוהים איך חזרנו לדבר...אז ככה: ירדנו לאילת, ההורים שלי, אחי, בת דודתי ואני! (בלי אחותי) ושם התחלנו איכשהו לדבר...זה היה פשוט בלתי נמנע! ומפה לשם! אנחנו שוב מדברים! הידד! ועכשיו למקרה שלך (אם את קוראת את זה!)..הרבה הציעו לך פתרונות! וואו וכתבת את זה נורא מזמן! וממה שכתבת אני מבינה שאתם כן מדברים אבל הוא מדבר אלייך בטון מזלזל אולי..לא יודעת! אני מציעה שכשהוא מדבר איתך..גם אם זה בטון מזלזל, תעני לו ותתיחסי אליו בכבוד! וכך הוא יהיה אולי מופתע...וישנה את התייחסותו אלייך! אבל...אם הוא מהסוג שדורש מכולם לתת לו כבוד, אך מזלזל בכולם! אז אין לי מושג מה תעשי!
