"שאלת סקר"

[nooona]

../images/Emo26.gif "שאלת סקר"

האם חשבתן בעבר שיהיו לכן בעיות להכנס להריון ? אני יודעת שמגיל צעיר (עוד לפני שהכרתי את בעלי) הטריד אותי שמה יקרה אם יהיו בעיות ואולי כדאי להתחיל מאוד מוקדם רק בגלל זה וכו' (וזה ממש לא בגלל שהכרתי בעיות כאלו מקרוב) ו ... היום לפעמים אני חושבת שאולי לכל המחשבות על זה היתה איזושהי השפעה (לפי התאוריות הנפוצות היום של "ריפוי ספונטני" וכו' שהגוף מושפע מהמחשבות ...) מקווה שזה לא נשמע יותר מדי מבולבל ...

 

[פּוֹנְג]

זה בכלל לא עלה בדעתי לחשוב על זה

אך מצד שני עם ההסטוריה המשפחתית שלי, אולי כן הייתי צריכה לחשוב על זה. (למרות שפוריות או אי פוריות לא בהכרח באה בירושה) מה שכן, כשכבר כן חשבתי על זה, אז היה לי ברור שאני לא אתחיל לעולם במעגל הטיפולים ואם זה יבוא טבעי אז ברוך הבא, ואם לא - אז לא. מה שבמציאות הנוכחית מתגלה כמחשבה מוטעית ונאיבית, כי כשנכנסים למסלול הזה, רכבת השדים הזו סוחפת ובלי לשים לב עושים כל מה שאפשר.

 

[לולה הפילולה]

תשובה

לא חשבתי שיהיו לי בעיות - והיו לי בהריונות הראשונים הגוף שלי לא היה מאוזן וזה גרם לי לכל מיני בעיות. נהייתי מודעת לחוסר האיזון רק בדיעבד. אני בהחלט חושבת שמחשבות שליליות (מה יהיה אם לא יצליח) משפיעות ואז זה לא מצליח... שמעתי הרבה סיפורים על נשים שניסו וניסו ולא הצליחו. ואז ברגע שהחליטו שהן מרימות ידיים ופונות לכיוון אחר, כמו אימוץ או פונדקאות - פתאום הצליח להן. אני ממליצה לחשוב בזמן האקט לא על: "אני עושה את זה כי אני רוצה ילדים", אלא על: "אני עושה את זה כי אני נהנית מזה" לדעתי - חייבים להיות אופטימים !

 

[6ליהי]

כן, דווקא חשבתי...

וזאת מכיוון שהמחזור שלי מעולם לא היה סדיר, ממש מרגע שקיבלתי לראשונה ועד שהתחלתי לקחת גלולות. פרט לכך-יש הסטוריה משפחתית של קושי להיכנס להריון ומחזור בלתי סדיר ולכן כאילו "גדלתי" בצל התחושה הזו שיום יבוא ואני אאלץ לעשות משהו כדי להכנס להריון (מלבד הסקס...

). פרט לכך, בגיל 18 עשיתי א.ס (לא זוכרת למה) ורופא הנשים אמר לי שהתמונה שראה מתאימה לתסמונת "שחלות פוליציסטיות" (אז זה נשמע לי כמו סינית...), ושאתחיל לקחת גלולות ואדע שבבוא היום אולי אזדקק לטיפול כלשהו בכדי להרות. כך שבכל 9 השנים שלקחתי גלולות היה לי ברור באיזשהו מקום שלא אצליח להרות כ"כ בקלות. אולי לכן הגישה שלי לנושא חיובית ואני כ"כ מצפה לטיפול באיקאקלומין, פשוט זה לא בא לי בהפתעה... נו, יש לכך גם יתרונות

 

[לא תגנוב]

לא חשבתי ובשני ההריונות הראשונים

כל היריון היה תוצאה של ניסיון אחד בלבד (שלא היה מתוכנן בשני), ושמחתי והרגשתי שזה נהדר שאני רק רוצה וזה קורה או קורה גם כשאני לא רוצה, ואז אחרי הגרידה, ואחרי תשעה חודשים פתאום הכול השתבש. אני כבר יותר מבוגרת -37 מה שאולי משפיע ופתאום לא מצליחה להיכנס להיריון בניסיון ראשון וגם לא בנסיונות הבאים, אמנם אני לא מנסה בהיסטריה אבל זה לא מה שהיה פעם וזה קצת מתסכל. הרופא המליץ עכשיו על מעקב זקיקים אבל אני עוד רוצה כמה חודשים לנסות באופן טבעי ונראה.

 

[מעיןבר]

לא חשבתי שיהיו

ואני ממש לא מאמינה פה ב"ריפוי ספונטני" - בעית פוריות היא לרוב בעיה אמיתית ולא סתם "דימיונות" או "אנרגיות שליליות". אני ממש שונאת שהדביקו לבעיות הכ"כ אמיתיות האלה דימוי של "אתן סתם היסטריות, תרגעו ותוך שניה תהיו בהריון". בפורום הורים לתינוקות סיפרה אחת הבנות את סיפור הטיפולים שלה בן 10 השנים שנגמר באימוץ לפני כמה חודשים. זה סיפור קשה מאוד ואני בכיתי בסופו אבל אני מציעה לכן להיכנס ולקרוא (שמה שושי@

).

 

[מרב של ערן]

../images/Emo45.gif

מי שמתגלה אצלה בעיה, הרי לא ניתן להגיד לה שהבעיה שלה היא אנרגיות שליליות. מי שסובל מההערות הללו, הן נשים כמוני, שאצלן בעיית הפוריות היא בלתי מוסברת. אם היה כאן מספיק מקום הייתי כותבת לכן את כל ההערות בסגנון הזה ששמעתי במהלך הטיפולים. כאילו לא מספיק קשה, אז מוסיפים לך את ייסורי המצפון שהמחשבות שלך מונעות מהעוברים מלהתפתח בצלחת הפטרי

הסיבה שאני לא מחליפה את הרופא שמטפל בי היום באף רופא אחר, היא שכשהגעתי אליו הוא לא אמר לי 'יהיה בסדר וצ'יק-צ'אק תהיי בהריון' כמו שאמרו לפניו, ולא נתן לי תחושה שאם רק ארגע הכל יסתדר, אלא אמר שכפי הנראה או שלא מצאו עדיין את הבעיה שיש לי או שעדיין לא יודעים על קיומה של הבעיה שיש לי.

 

[קרן לייזר]

אחרי שפעמיים הלך חלק

מי חשב שהפעם השלישית תהייה קשה. כבר שנה אנחנו מנסים... כאילו הגוף שלי לא יודע במה מדובר

 

[איזמרלדה ביינתים]

אני לא רק שחשבתי שיהיו לי

בעיות אלא ממש ידעתי שיהיו לי בעיות. אבל בניגוד לכל התאוריות הפסיכולוגיות נכנסתי פעמיים להרין כבר בחודש הראשון שנסיתי. כנראה שאין לזה ממש השפעה.

 

[limorlevin]

אני תמיד חשבתי שיהיו לי בעיות

ובגלל שחשבתי ככה, קצת זלזלתי בכל אמצעי המניעה הקיימים. בגיל 23 נכנסתי להריון ועשיתי הפלה "החכמתי" ועד לפני כשנה לקחתי גלולות רצוף 5 שנים.... והיום כשאני רוצה זה לא קורה.. יש לנו היסטוריה משפחתית של קושי בכניסה להריון (שתי אחיות דודה ובת דודה) אבל אני מתנחמת מהעובדה שכולן חובקות ילדים מקסימים היום. ולגבי פסיכולוגיה - חוץ מלאחת האחיות שלי שידעו מה הבעיה, אצל אף אחת לא "גילו" בעיה כלשהי

 

[mishi1]

בטח../images/Emo4.gif

אני עוד לא יודעת אם יש לי"בעיות בכניסה להריון" אני מנסה רק חודשיים. אבל יש לי פחד היסטרי. בעבודה שלי 2 נשים כבר די מבוגרות ולא מצליחות להכנס. אחת מהן כבר התייאשה! היא גם לא רוצה לאמץ. ולעומת זאת השניה בכלל לא נמצאת בעבודה כבר חצי שנה כי היא בטיפולים כל הזמן. הייתה תקופה שכל יום הייתי צריכה לראות אותן וזה היה משפיע על הפחדים שלי. מה גם שכל שני וחמישי מורה אחרת בחדר מורים יולדת או שהופכת לסבתא, זה בטח צבט להן בלב מקווה שכל הפחדים יעלמו מהר עם הופעת 2 הפסים הכחולים המיוחלים אגב, מישהי יודעת למה אצלי אין את הסמלים של הרצל וה מגן דוד???

 

[sipor]

עוד לא ניסיתי אבל..

רק החודש בפעם הראשונה בחיי אני מנסה להיכנס להריון. אבל.. בחיים לא חשבתי שתהיה בעיה, כל המשפחה שלי פוריה (חבל על הזמן) המחזור שלי מתקתק מגיל 12 כל 28 יום כמו שעון שוויצרי.. וגם.. אין שום היסטוריה כזאת משפחתית. אני פה בפורום כדי להבין מה צריך וכמה צריך.. ומקווה שלא להרבה זמן... אתן עוזרות לי מאוד. ואם הייתי צריכה לדעת את כל מה שאני יודעת בזכותכם אז בטח לא הייתי מצליחה. חלק מכן יצחקו, אבל אפילו ביוץ לא ידעתי מתי מתרחש... וגם על חומצה פולית כלום.. ועל מלא דברים שגיליתי לראשונה.. ככה שבזכותכם אולי זה יקח פחות זמן ממה שהיה לוקח לי מראש.. וכמו שאמרתי.. רק עכשיו מתחילה לנסות.. ולכן לא יודעת...

 

[danonit]

........

לא ממש חשבתי על הנושא עד לא מזמן, אבל היתה לי מין תחושה של "צדק בעולם" - הרבה מאוד דברים הלכו לי יותר מדי קל בחיים ואפשר לומר שהסתדרתי ממש לא רע. אז כשהתחלתי לחשוב על ילדים וכו' היה לי איזה חשש שאולי הפעם לא ילך כל כך בקלות. לא - אני לא מאמינה בגורלות ודברים כאלה ולא בעין הרע. אבל - אני מאוד מחשיבה את הקשר שבין הגוף לנפש ואני מקווה שלרעיונות המטופשים האלה אין קשר...

 

[nooona]

גם לי היו עד לפני כשנתיים

מחשבות מאוד דומות. שהכל הסתדר לי בחיים ממש טוב , ושינויים לא מתוכננים הסתדרו גם כן בסופו של דבר לטובה ... ואז היה משהו בריאותי שגרם לי לחשוב שהנה הגורל מחזיר לי על מחשבותי, אבל גם זה בינתיים הסתיים יחסית בסדר ... אז עכשיו אני מוטרדת מנושא ההריון ... ומה שמוזר הוא שאני ממש לא טיפוס שמאמין בגורל או לחלופין עין הרע (למרות שעד עכשיו אני לא יכולה לשכוח את מה שכתבו בזמנו בפורום חתונות על כך שזה לא טוב שבחתונה נוכחת ממישהי שהתחתנה זמן קצר קודם לכן - ואצלי בחתונה היתה מישהי שהתחתנה שבוע לפנינו ...

)

 

[היידי אור]

מראש הייתה לי הרגשה. כן.

 

[u z a]

ממש לא...

כל חודש שאני מקבלת אני מופתעת שהחודש לא הלך, ובטוחה שזה בגלל איזו פשלה שלנו (כלומר שפספסנו, ולא שבאמת לא הצלחנו). אני עדיין מאמינה, משום מה, שזה לא יהיה קשה. אולי בגלל שלאמא שלי זה הלך כ"כ בקלות? אני מאוד מקווה שאני לא נאיבית מדי, ושעוד כמה חודשים / שנים

אני לא אצקצק בלשוני ואומר איזה נאיבית הייתי פעם...