ועדין קים אצל הבוכרים
שהזוג הצעיר גר אצל ההורים, זה ענין של מנטליות, אני שמעתי על אמא אחת שבאה מרוסיה עם 3 בנים שלה שנואים צעירים, בכסף שקיבלו מסל הקליטה ובכסף שהיה להם מרוסיה רכשה דירה 5 חדרים, הכל חדר שמה זוג צעיר עם אישתו (ואם יש ילד גם הילד) ובחדרון הקטן ישנה היא וביתה בת ה-12, הסלון היה משותף וככה כל השאר, אז הבנים והנשים שלהם עבדו, הכסף? הלך לחשבון שהאמא ניהלה, היא ניהלה הכל כמו קיבוץ, נתנה דמי כיס של כמה מאות לזוג, וערכה את הקניות לבית , הכלות שלא עבדו, והיא, טיפלו בניקיון של החלקים המשותפים, טיפלו בילדים הקטנים, ולא שלחו למטפלת, ובישלו סירי ענק לכל המשפחה, המיסים וכו' שולמו כמובן מהקופה הציבורית, אחרי קצת יותר משנה קנתה האישה הזו דירה של 3 חדרים והשכירה אותה, וההכנסה נכנסה לקופה הציבורית, יש לצין שהיא שלטה ביד ברזל, ואף אחד לא עירער עליה, כי ההסדר היה אמור להיות מראש למספר שנים, וגם היה שלום בין כולם, כי לכולם היתה מטרה משותפת שלא היו משיגים לבד. אחרי דירה ראשונה, עם כל המשכורות קיצבאות וכו', שהושקעו בתבונה,הצליחה לרכוש עוד דירה של 3 חדרים, וגם אותה השכירה, אחרי עוד כמה זמן רכשה עוד דירה, אגב כל דירה נרשמה על שם בן אחר, אחרי 6 שנים אספה את כולם וחילקה להם את המפתחות לדירות, ואמרה להם שהם חופשיים לנפשם. והם עברו כל זוג לדירה שלו. ולחיים שלו. ולנערה בת ה 18 סוף סוף היה חדר לבד, נכון שזה נשמע פנטזיונרי? גם אני לא האמנתי, אבל זו דודה של שכנה שלי. אז מנטליות מתאימה מטרה משותפת ורצון טוב, אפשר לעשות הכל.
