שש שנים והלב נשאר כביום הפגשותם.
זה מסוכן לך. בולשיט. אני אומרת לך , זה מסוכן לך. בולשיט. טוב על אחריותך. בולשיט. את יודעת להגיד עוד משהו חוץ מבולשיט? כן, שיהייה לך המון בהצלחה מחר
או יופי =], תודה. אני בכל זאת רוצה לנסות. עשית את זה פעם? מזמן... עצרתי את עצמי במשך שנים, הפעם האחרונה הייתה ממש מזמן. את בטוחה שאת רוצה להכנס לזה שוב? את בטוחה שאת רוצה לנסות? כן!!!! יו כמה את טוחנת את השכל, אמרתי שכן פעם אחת נכון? אז זה כן, תפסיקי לדאוג כ"כ, יפה שאת, את לא צריכה לדאוג כ"כ הרבה. טוב. טוב. נתתי לה דף ועט וזה מה שיצא. חיכית לי? כי אני חיכיתי לך. זוכר שראינו את הסרט על השניים שפגשו אחד את השנייה בהכנות לחתונה שלהם, כל אחד היה אמור להתחתן עם מישהו אחר ובסופו של דבר הוא חיכה לה והיא חיכתה לו כי הם ידעו שזה נכון. חיכית לי? כי אני חיכיתי לך. כמה שנים לא כתבתי אלייך, בסיוטים הכי גרועים שלי לא חשבתי שיעבור כ"כ הרבה זמן, אתך. ואנחנו לא ביחד אבל... אתה לא יודע שכל רגע אתה איתי. אני עובדת ולומדת ואפילו חולמת אבל הכאב לא מרפה ממני. הלחיצות האלו בין שני צידי הלב שלא נותנות לי לנשום. מצחיק, כבר הייתי אמורה להתרגל אליהם אבל כל פעם הם מפתיעות כאילו רק עכשיו התחילו. כמה זמן כבר עבר? חמש? שש שנים? וכל סרט שאני רואה, כל ארוחה שאני מכינה, כל בוקר כשאני מתעוררת, כל לילה שאני הולכת לישון, כל יציאה שאני יוצאת לבלות, כל מפגש עם חברים, כל קטע קטן בחיי היומיום חלוק אתך. כל פעם זה איך אתה היית מגיב ומה אתה היית חושב וכבר התחלתי כמעט להתחרפן, כאילו יש לי חבר דימיוני כמו הילדים הקטנים האלו שמדברים עם רוחות רפאים... וכבר כולם אמרו לי שאתה רוח. נושב, בא והולך וזהו. דיי. מספיק. אפילו הכמה שהיו לי אחרייך ביקשו שאני אפסיק. היה אחד שממש אהב אותי אתה יודע? והתחנן שאני אבין שאתך זה נגמר. שזה לא יהייה יותר, שאתה לא מחכה ולא תבוא ותפתיע פתאום ושעברו כבר כ"כ הרבה שנים ושאני אראה כמה טוב לנו ביחד ולמה אני רוצה לתת לזה ללכת לעזאזל בגלל איזה קשר שהיה לי לפני כ"כ הרבה זמן...לא יכולתי להגיד לו את האמת. היא הייתה פוגעת מדיי והוא נשמה טובה שכמוהו לא עשה שום רע, פשוט התאהב בי, זו לא אשמתו. לא יכולתי להגיד לו שאף אחד לא מתקרב לקרסולייך. לא יכולתי להגיד לו שמרחק הזמן לא נגע בי ולו טיפה, שכל האנשים שהיו לי אחרייך היו להעביר את הזמן, לנסות להוריד את אמא שלי מהגב עם הדאגות שלה שאין לי גבר, ומה יהייה ומתי אני אפסיק לחשוב עלייך ולעצור לעצמי את החיים. אבל אני לא עוצרת לעצמי את החיים, אמרתי לה, אני לומדת ועובדת וחולמת. אוח ילדה, אם את לא שלמה בתוך הלב שלך לעולם לא תוכלי להמשיך, מה אני מכירה אותך מאתמול? אני לא יודעת שהחיים שלך מתחלקים לשניים אבל החלק שקובע, תמיד, הוא הלב? היו כמה שהציעו לי להתחתן, ואללה, להתחתן. לקשור את הקשר לתמיד, לכל החיים. התאפקתי המון לא לצחוק להם בפרצוף בשביל לא לצאת ממש ממש מפלצת, כי הם לא יודעים מה עובר אצלי בפנים. במשך השנים נהייתי שחקנית טובה. חיכית לי? כי אני חיכיתי לך. אני לא חושבת שיש בנאדם אחד בעולם כולו שחושב שאני יותר תקועה ממה שאני חושבת. כבר הציעו לי אלפי פעמים ללכת לטיפול. רק תדברי, תוציאי ותראי אולי תקבלי נקודת מבט שונה, אולי משהו קצת יעבור, קצת ישתנה קצת... קצת מה? אם מרחק של שנים לא עבד, אם כמה אחרים לא הצליחו, אם דיבורים של אנשים ומחוות והחיים עצמם לא הצליחו אז זה כן? הלב שלי יותר חזק מכל דבר בעולם. הרגש שלי הוא אוקיינוס שלם , בלתי נדלה. שש שנים עברו, כן שש. במשך ששת השנים האלו היית איתי בכל רגע. חווית איתי כל שמח וכל עצב. ראית את אותם המראות שאני ראיתי, שמעת את אותם הקולות שאני שמעתי, טיילת באותם המקומות שאני טיילתי. ורק אחד מבין אותי, רק אחד . אצלו עברו חמש שנים, אני עוקפת אותו בשנה אבל מבחינת הרגש אנחנו אותו דבר. תקועים. הוא התקשר אליה פעם אחת והיא לא ענתה אני לא ניסיתי. מעולם. חיכית לי? כי אני חיכיתי לך. אני אוהבת אותך. מעולם לא הפסקתי. מעולם. היא נשמה עמוק ואני נשמתי עמוק והוצאנו את האוויר ביחד וצחקנו =] נו מה עכשיו?, שאלתי. עכשיו תביאי מעטפה ובול. את רצינית? לחלוטין. ואם הוא לא יגיב? אז הוא לא. בעצם... יותר גרוע, אם הוא יגיב? אז עוד יותר טוב. ואם הוא יגיד שיש לו כבר משפחה או ילדים או חברה או שהוא פשוט לבד כי אין לו אפפחת אבל שאותך הוא...שכבר עבר המון המון המון זמן ו... אז הוא יגיד. את מבינה שאת מאוהבת במישהו, במשהו שכבר בטח השתנה, שכבר לא אותו דבר, זה כבר לא אותו בנאדם, זמן משנה אנשים מאמי. אני לא מאוהבת. אני אוהבת. אני יכולה להיות מאוהבת בכל בנאדם שיעבור ברחוב, זה בא וחולף. אהבה, ממש לאהוב מישהו, זה דבר שנשאר. שלא תביני לא נכון, לא חשבתי ולא תכננתי שזה יישאר כ"כ כ"כ כ"כ הרבה זמן. אבל אני לא מאוהבת בו, אני אוהבת אותו. אוהבת. הלב שלי צועק את השם שלו כל יום וכל לילה וכל דקה מהחיים שלי. אני אוהבת אותו. אולי את אוהבת את הזכרון שלו? אולי את אוהבת את מה שהיה ורוצה לחזור לזה? לא אני יודעת איך הוא עכשיו, בדיוק. אל תדאגי, יש לי את הדרכים שלי לברר. את עושה המשך לחיזור גורלי מותק?, מה זה אני יודעת , כבר עברו פאקינג שש שנים! לא לא... זה ממש לא כמו שזה נשמע, אבל פה ושם יש עדיין קצת קצת קצת חברים משותפים, לפעמים מנדבים לי מידע אפילו בלי שאני שואלת. את רוצה לשלוח לו את המכתב? את רוצה להמשיך להיות תקועה? אבל אני לא תקועה מאמי, את לא מבינה? בחיים היומיומיים שלי אני בכלל לא תקועה, ובלב? בלב אני ממשיכה במשך שש שנים כל יום איתו אז איך אני יכולה להיות תקועה? את קצת חולנית את יודעת? קצת הרבה.
אני יודעת, אני מודעת לגמרי למצבי שלא תביני לא נכון. אני יודעת. אבל מזמן הפסקתי להלחם. נכנעתי. אני אוהבת, אותו. אוהבת אך ורק אותו ואם לא נהייה ביחד אז לא נהייה ביחד, ואם מתישהו זה יפסיק אז מתישהו זה יפסיק, בינתיים תביאי כבר מעטפה ובול. הבאתי. ומה אתך? מה איתי? היא חייכה חיוך מבין. מה את מחייכת מה? [חייכתי גמאני] פתחנו את המעטפה, שמנו את המכתב בתוכו, סגרנו והדבקנו בול. טוב... אני יוצאת ממך והולכת לשים את זה בדואר, את תתלי בינתיים את הכביסה, תמשיכי ללמוד ותתכונני למחר אוקיי? אוקיי מאמי =] להגיד שיהייה בהצלחה? הצלחה תהייה, לכאן או לכאן. מה שצריך לקרות יקרה, איך השיר הזה שאת כל הזמן שרה? ואללה כולו מין אללה! טוב המכונה הפסיקה אז אני הולכת לתלות ואח"כ ללמוד ואח"כ, בערב, כשדורית תבוא את רוצה שאני אקרא לך? הרבה זמן לא דברת איתה. כן, זה יכול להיות נחמד. אוקיי, בהצלחה. והיא הלכה... אלוהים, אל האהבה או מי שיהיה ששומע את בכיות הלב שלה, בבקשה, עשה רק שיהיה טוב. שיהיה לה שקט. שיהייה לה רגוע. שיהייה לה שחרור.
זה מסוכן לך. בולשיט. אני אומרת לך , זה מסוכן לך. בולשיט. טוב על אחריותך. בולשיט. את יודעת להגיד עוד משהו חוץ מבולשיט? כן, שיהייה לך המון בהצלחה מחר
או יופי =], תודה. אני בכל זאת רוצה לנסות. עשית את זה פעם? מזמן... עצרתי את עצמי במשך שנים, הפעם האחרונה הייתה ממש מזמן. את בטוחה שאת רוצה להכנס לזה שוב? את בטוחה שאת רוצה לנסות? כן!!!! יו כמה את טוחנת את השכל, אמרתי שכן פעם אחת נכון? אז זה כן, תפסיקי לדאוג כ"כ, יפה שאת, את לא צריכה לדאוג כ"כ הרבה. טוב. טוב. נתתי לה דף ועט וזה מה שיצא. חיכית לי? כי אני חיכיתי לך. זוכר שראינו את הסרט על השניים שפגשו אחד את השנייה בהכנות לחתונה שלהם, כל אחד היה אמור להתחתן עם מישהו אחר ובסופו של דבר הוא חיכה לה והיא חיכתה לו כי הם ידעו שזה נכון. חיכית לי? כי אני חיכיתי לך. כמה שנים לא כתבתי אלייך, בסיוטים הכי גרועים שלי לא חשבתי שיעבור כ"כ הרבה זמן, אתך. ואנחנו לא ביחד אבל... אתה לא יודע שכל רגע אתה איתי. אני עובדת ולומדת ואפילו חולמת אבל הכאב לא מרפה ממני. הלחיצות האלו בין שני צידי הלב שלא נותנות לי לנשום. מצחיק, כבר הייתי אמורה להתרגל אליהם אבל כל פעם הם מפתיעות כאילו רק עכשיו התחילו. כמה זמן כבר עבר? חמש? שש שנים? וכל סרט שאני רואה, כל ארוחה שאני מכינה, כל בוקר כשאני מתעוררת, כל לילה שאני הולכת לישון, כל יציאה שאני יוצאת לבלות, כל מפגש עם חברים, כל קטע קטן בחיי היומיום חלוק אתך. כל פעם זה איך אתה היית מגיב ומה אתה היית חושב וכבר התחלתי כמעט להתחרפן, כאילו יש לי חבר דימיוני כמו הילדים הקטנים האלו שמדברים עם רוחות רפאים... וכבר כולם אמרו לי שאתה רוח. נושב, בא והולך וזהו. דיי. מספיק. אפילו הכמה שהיו לי אחרייך ביקשו שאני אפסיק. היה אחד שממש אהב אותי אתה יודע? והתחנן שאני אבין שאתך זה נגמר. שזה לא יהייה יותר, שאתה לא מחכה ולא תבוא ותפתיע פתאום ושעברו כבר כ"כ הרבה שנים ושאני אראה כמה טוב לנו ביחד ולמה אני רוצה לתת לזה ללכת לעזאזל בגלל איזה קשר שהיה לי לפני כ"כ הרבה זמן...לא יכולתי להגיד לו את האמת. היא הייתה פוגעת מדיי והוא נשמה טובה שכמוהו לא עשה שום רע, פשוט התאהב בי, זו לא אשמתו. לא יכולתי להגיד לו שאף אחד לא מתקרב לקרסולייך. לא יכולתי להגיד לו שמרחק הזמן לא נגע בי ולו טיפה, שכל האנשים שהיו לי אחרייך היו להעביר את הזמן, לנסות להוריד את אמא שלי מהגב עם הדאגות שלה שאין לי גבר, ומה יהייה ומתי אני אפסיק לחשוב עלייך ולעצור לעצמי את החיים. אבל אני לא עוצרת לעצמי את החיים, אמרתי לה, אני לומדת ועובדת וחולמת. אוח ילדה, אם את לא שלמה בתוך הלב שלך לעולם לא תוכלי להמשיך, מה אני מכירה אותך מאתמול? אני לא יודעת שהחיים שלך מתחלקים לשניים אבל החלק שקובע, תמיד, הוא הלב? היו כמה שהציעו לי להתחתן, ואללה, להתחתן. לקשור את הקשר לתמיד, לכל החיים. התאפקתי המון לא לצחוק להם בפרצוף בשביל לא לצאת ממש ממש מפלצת, כי הם לא יודעים מה עובר אצלי בפנים. במשך השנים נהייתי שחקנית טובה. חיכית לי? כי אני חיכיתי לך. אני לא חושבת שיש בנאדם אחד בעולם כולו שחושב שאני יותר תקועה ממה שאני חושבת. כבר הציעו לי אלפי פעמים ללכת לטיפול. רק תדברי, תוציאי ותראי אולי תקבלי נקודת מבט שונה, אולי משהו קצת יעבור, קצת ישתנה קצת... קצת מה? אם מרחק של שנים לא עבד, אם כמה אחרים לא הצליחו, אם דיבורים של אנשים ומחוות והחיים עצמם לא הצליחו אז זה כן? הלב שלי יותר חזק מכל דבר בעולם. הרגש שלי הוא אוקיינוס שלם , בלתי נדלה. שש שנים עברו, כן שש. במשך ששת השנים האלו היית איתי בכל רגע. חווית איתי כל שמח וכל עצב. ראית את אותם המראות שאני ראיתי, שמעת את אותם הקולות שאני שמעתי, טיילת באותם המקומות שאני טיילתי. ורק אחד מבין אותי, רק אחד . אצלו עברו חמש שנים, אני עוקפת אותו בשנה אבל מבחינת הרגש אנחנו אותו דבר. תקועים. הוא התקשר אליה פעם אחת והיא לא ענתה אני לא ניסיתי. מעולם. חיכית לי? כי אני חיכיתי לך. אני אוהבת אותך. מעולם לא הפסקתי. מעולם. היא נשמה עמוק ואני נשמתי עמוק והוצאנו את האוויר ביחד וצחקנו =] נו מה עכשיו?, שאלתי. עכשיו תביאי מעטפה ובול. את רצינית? לחלוטין. ואם הוא לא יגיב? אז הוא לא. בעצם... יותר גרוע, אם הוא יגיב? אז עוד יותר טוב. ואם הוא יגיד שיש לו כבר משפחה או ילדים או חברה או שהוא פשוט לבד כי אין לו אפפחת אבל שאותך הוא...שכבר עבר המון המון המון זמן ו... אז הוא יגיד. את מבינה שאת מאוהבת במישהו, במשהו שכבר בטח השתנה, שכבר לא אותו דבר, זה כבר לא אותו בנאדם, זמן משנה אנשים מאמי. אני לא מאוהבת. אני אוהבת. אני יכולה להיות מאוהבת בכל בנאדם שיעבור ברחוב, זה בא וחולף. אהבה, ממש לאהוב מישהו, זה דבר שנשאר. שלא תביני לא נכון, לא חשבתי ולא תכננתי שזה יישאר כ"כ כ"כ כ"כ הרבה זמן. אבל אני לא מאוהבת בו, אני אוהבת אותו. אוהבת. הלב שלי צועק את השם שלו כל יום וכל לילה וכל דקה מהחיים שלי. אני אוהבת אותו. אולי את אוהבת את הזכרון שלו? אולי את אוהבת את מה שהיה ורוצה לחזור לזה? לא אני יודעת איך הוא עכשיו, בדיוק. אל תדאגי, יש לי את הדרכים שלי לברר. את עושה המשך לחיזור גורלי מותק?, מה זה אני יודעת , כבר עברו פאקינג שש שנים! לא לא... זה ממש לא כמו שזה נשמע, אבל פה ושם יש עדיין קצת קצת קצת חברים משותפים, לפעמים מנדבים לי מידע אפילו בלי שאני שואלת. את רוצה לשלוח לו את המכתב? את רוצה להמשיך להיות תקועה? אבל אני לא תקועה מאמי, את לא מבינה? בחיים היומיומיים שלי אני בכלל לא תקועה, ובלב? בלב אני ממשיכה במשך שש שנים כל יום איתו אז איך אני יכולה להיות תקועה? את קצת חולנית את יודעת? קצת הרבה.
