../images/Emo26.gifבאפי../images/Emo58.gif6X16../images/Emo36.gif
טוב, בגלל שאני לא יכולה להירדם התחלתי לראות את כל הפרקים הכי חמודים של באפי והגעתי לפרק הזה ופשוט הייתי חייבת לפתוח פה הודעה עליו כי הוא פרק כל כך חזק וכל כך אמיתי והוא מבויים וכתוב בצורה כל כך יפה שאני ממש רוצה להגיד כמה דברים עליו. טוב, אז אני, בתור אחת שספויילרה לה כמעט כל השישית, לא ידעתי בכלל שזה מה שהולך לקרות בין אניה לזאנדר והייתי בשוק טוטאלי!! השם של הפרק די הסגיר את העובדה שהוא לא הולך להסתיים בצורה טובה אבל הצורה שהציגו את זה ממש צבטה לי בלב. במהלך כל הסדרה מתו הרבה דמויות שאהבתי, היו פרידות עצובות, רגעים מרגשים, קרבות מרהיבים... אבל משהו בפרק הזה גרם לי להתרגש ולהתעצב יותר מכל פרק אחר. ועכשיו, לפרק- הפרק הזה כתוב בצורה ממש יפה אבל גם בצורה ממש מתוחכמת. כל מה שקורה בפרק הזה נמשל למערכת היחסים של זאנדר ואניה. זה מתחיל במשפחות שלהם ואיך הן מתמודדות אחת עם השניה. המשפחה של אניה (ולמרות שהם לא המשפחה האמיתית שלה אני אתיחס אליהם בתור המשפחה כי זה מדכא להגיד "כל החברים השדים של אניה") צריכה להסתיר את הזהות שלה, את היותם שדים. הם צריכים לשקר ולהגיד שהם משפחה של קרקס והם בעצם פריק-שואו מהלך- ככה זה גם במערכת היחסים של אניה וזאנדר, זאנדר כל הזמן דורש מאניה לסגל את עצמה לעולם האנושי ולהתנהג כמו בת אנוש, למרות שזאת לא מי שהיא באמת. כבר מההתחלה אנחנו רואים שאין כימיה בין המשפחות והן מאוד שונות- כמו אניה וזאנדר. מאז ומתמיד זאנדר היה הצד האנושי שבחבורה, הלב. בין קוטלת, צופה, שתי מכשפות, מפתח לשעבר ושדת נקמה לשעבר (שכחתי מישהו??) זאנדר הוא בן אדם רגיל והוא היחיד, זה היחוד שלו, זאת המומחיות שלו. הוא מאז ומתמיד ייצג בבאפי את הצד האנושי- בכל ויכוח, בכל קונפליקט זאנדר תמיד הציג את ההבט האנושי ואת התכונות האנושיות. לעומת זאת אניה תמיד הובלטה דווקא בחוסר האנושיות שלה- אם זה בחוסר רגשות אנושיים שמלווים בחוסר טאקט או אם זה בדרך שהיא רואה את העולם ובדרך שהיא מתמודדת עם דברים. היא תמיד זאת שתהיה המוזרה והשונה כי היא אנושית רק בגלל שהיא חייבת להיות. אז בקיצור, זאנדר ואניה הם הפכים גמורים והמשפחות שלהם ממחישות לנו עד כמה השילוב הזה מסוכן. זה נראה כאילו יש ביניהם אהבה אדירה וחסרת מעצורים, סליחה, יש ביניהם אהבה אדירה וחסרת מעצורים, אבל תמיד ברקע יש את החיכוך הזה והבעיות שנוצרות בגלל שהם כל כך שונים ובגלל שכל אחד מסתכל על העולם בצורה שונה. זאנדר כל הזמן מסתכל על אבא שלו ומפחד להיות כמוהו אבל לו ולאבא שלו יש המון נקודות דמיון- אבא שלו בורח מאחריות, בדיוק כמו זאנדר, אבא שלו לא מצליח להתמודד עם הבעיות שלו, ובעצם הוא בורח מהן. הוא עושה זאת בשתיה ואילו זאנדר בורח במובן הפיסי. רואים גם חלק קומי בחתונה- החלק בו באפי וקלם משעשעים את האורחים עד שימצאו את זאנדר. זה מראה שני דברים- הדבר הראשון הוא שגם במערכת יחסים שלהם יש צחוק ואופטימיות כמובן. הדבר השני הוא התלות של זאנדר בבאפי, דבר שאנחנו רואים שמפריע לאניה מסוף העונה השלישית כשהיא מציעה לו לברוח איתה בטענה שהחברים שלו לא צריכים אותו בכלל. באפי גם הורגת את השד שהרס להם את החתונה שזה מראה על אותו הדבר. אנחנו רואים בנדרים של אניה שהמערכת יחסים שלהם היא אולי מצחיקה אבל יש בה גם עומק. בהתחלה הנדרים שלה מצחיקים וחריגים TARA: Uh, sex poodle? ANYA: Yeah, why? TARA: Um, I'm not sure you should say 'sex poodle' in your vows. ANYA: Huh. אבל אנחנו רואים גם שהיא יודעת להיות רצינית והיא יודעת להביע את מה שהיא באמת מרגישה. וזה היופי שלה ושל כל המערכת יחסים הזאת- עם כמה שהיא מתוסבכת ומזוייפת והורסת ולא רגילה, היא הדבר הכי יפה שיש והכי תמים ואמיתי שיש. 'I, Anya, want to marry you, Xander, because ... I love you and I'll always love you. And ... before I knew you, I was like a completely different person. Not even a person, really... ...and I had seen what love could do to people, and it was ... hurt and sadness. Alone was better. And then, suddenly there was you, and ... you knew me. You saw me, and it was this ... thing. You make me feel safe and warm. So, I get it now. I finally get love, Xander. I really do.' אני לא יודעת מה איתכם, אבל כשאני ראיתי את זאנדר בורח ושמעתי את הנדר המקסים הזה של אניה אני התחלתי לבכות כמו ילדה קטנה. זה היה כל כך עצוב וכל כך מרגש בבת אחת.. לראות את זאנדר עוזב ולשמוע את המילים האלה במקביל זה נורא קשה כי לאורך כל המערכת יחסים הזאת יש טעימות של החיים של אניה כשדת נקמה והגישה שלה כשדת נקמה שאומרת שאהבה היא חרא והיא גורמת רק צער וכאב. ולשמוע את המילים האלה משדת נקמה- זה אומר שבאמת יש שם משהו, שהיא באמת אוהבת אותו בכל הלב שלה ושהאהבה שלהם זה הדבר הכי חזק שיכול להיות וזאת מחשבה די מרגשת. ואז רואים אותו עוזב וזה מנפץ לך את הכל.. לי זה מאוד כאב וזה מה שעשה לי את הפרק כל כך עצוב וכל כך מדהים וחזק. והדבר האחרון ואולי הכי חשוב לגבי הפרק הזה הוא דווקא היה באיזה 3 שניות מסכנות- זה מה שבאפי אמרה לזאנדר. היא אמרה לו שהוא האור במנהרה שלה, שהוא ההוכחה לכך שדברים כן מסתדרים ולדברים כן יש סוף טוב. ההצלחה של הקשר של אניה וזאנדר ייצגה את התקווה... ואז הקשר נגמר. זה הדבר הכי פאסימי שראיתי בחיים שלי (נסחפת..), זה הרג לי את האור במנהרה. זה מראה שדברים לא תמיד מסתיימים על הצד הטוב ואנחנו לא תמיד נמצא את האור שבקצה המנהרה. זה נכון גם לגבי באפי ולגבי ההתרחשויות בהמשך העונה, אבל זה נכון לגבי החיים בכלליות- לפעמים הסוף הוא רע ואין מה לעשות כי החיים זה לא רק שמחה ואהבה אלא גם אכזבה וכישלון וצריך לדעת לקבל גם את זה ולהתמודד עם זה. לפי דעתי זה המסר של הפרק הזה. וואו השעה 6 וחצי ועוד לא הלכתי לישון!!! הצילו!! לא הייתי צריכה לשתות קפה בלילה (למרות שעכשיו כשאני חושבת על זה שתיתי אותו לפני יותר מ-7 שעות אז ההשפעה שלו כבר מזמן חלפה לה ומשום מה אני עדיין ערה.....) מקווה שקראתם עד הסוף..
טוב, בגלל שאני לא יכולה להירדם התחלתי לראות את כל הפרקים הכי חמודים של באפי והגעתי לפרק הזה ופשוט הייתי חייבת לפתוח פה הודעה עליו כי הוא פרק כל כך חזק וכל כך אמיתי והוא מבויים וכתוב בצורה כל כך יפה שאני ממש רוצה להגיד כמה דברים עליו. טוב, אז אני, בתור אחת שספויילרה לה כמעט כל השישית, לא ידעתי בכלל שזה מה שהולך לקרות בין אניה לזאנדר והייתי בשוק טוטאלי!! השם של הפרק די הסגיר את העובדה שהוא לא הולך להסתיים בצורה טובה אבל הצורה שהציגו את זה ממש צבטה לי בלב. במהלך כל הסדרה מתו הרבה דמויות שאהבתי, היו פרידות עצובות, רגעים מרגשים, קרבות מרהיבים... אבל משהו בפרק הזה גרם לי להתרגש ולהתעצב יותר מכל פרק אחר. ועכשיו, לפרק- הפרק הזה כתוב בצורה ממש יפה אבל גם בצורה ממש מתוחכמת. כל מה שקורה בפרק הזה נמשל למערכת היחסים של זאנדר ואניה. זה מתחיל במשפחות שלהם ואיך הן מתמודדות אחת עם השניה. המשפחה של אניה (ולמרות שהם לא המשפחה האמיתית שלה אני אתיחס אליהם בתור המשפחה כי זה מדכא להגיד "כל החברים השדים של אניה") צריכה להסתיר את הזהות שלה, את היותם שדים. הם צריכים לשקר ולהגיד שהם משפחה של קרקס והם בעצם פריק-שואו מהלך- ככה זה גם במערכת היחסים של אניה וזאנדר, זאנדר כל הזמן דורש מאניה לסגל את עצמה לעולם האנושי ולהתנהג כמו בת אנוש, למרות שזאת לא מי שהיא באמת. כבר מההתחלה אנחנו רואים שאין כימיה בין המשפחות והן מאוד שונות- כמו אניה וזאנדר. מאז ומתמיד זאנדר היה הצד האנושי שבחבורה, הלב. בין קוטלת, צופה, שתי מכשפות, מפתח לשעבר ושדת נקמה לשעבר (שכחתי מישהו??) זאנדר הוא בן אדם רגיל והוא היחיד, זה היחוד שלו, זאת המומחיות שלו. הוא מאז ומתמיד ייצג בבאפי את הצד האנושי- בכל ויכוח, בכל קונפליקט זאנדר תמיד הציג את ההבט האנושי ואת התכונות האנושיות. לעומת זאת אניה תמיד הובלטה דווקא בחוסר האנושיות שלה- אם זה בחוסר רגשות אנושיים שמלווים בחוסר טאקט או אם זה בדרך שהיא רואה את העולם ובדרך שהיא מתמודדת עם דברים. היא תמיד זאת שתהיה המוזרה והשונה כי היא אנושית רק בגלל שהיא חייבת להיות. אז בקיצור, זאנדר ואניה הם הפכים גמורים והמשפחות שלהם ממחישות לנו עד כמה השילוב הזה מסוכן. זה נראה כאילו יש ביניהם אהבה אדירה וחסרת מעצורים, סליחה, יש ביניהם אהבה אדירה וחסרת מעצורים, אבל תמיד ברקע יש את החיכוך הזה והבעיות שנוצרות בגלל שהם כל כך שונים ובגלל שכל אחד מסתכל על העולם בצורה שונה. זאנדר כל הזמן מסתכל על אבא שלו ומפחד להיות כמוהו אבל לו ולאבא שלו יש המון נקודות דמיון- אבא שלו בורח מאחריות, בדיוק כמו זאנדר, אבא שלו לא מצליח להתמודד עם הבעיות שלו, ובעצם הוא בורח מהן. הוא עושה זאת בשתיה ואילו זאנדר בורח במובן הפיסי. רואים גם חלק קומי בחתונה- החלק בו באפי וקלם משעשעים את האורחים עד שימצאו את זאנדר. זה מראה שני דברים- הדבר הראשון הוא שגם במערכת יחסים שלהם יש צחוק ואופטימיות כמובן. הדבר השני הוא התלות של זאנדר בבאפי, דבר שאנחנו רואים שמפריע לאניה מסוף העונה השלישית כשהיא מציעה לו לברוח איתה בטענה שהחברים שלו לא צריכים אותו בכלל. באפי גם הורגת את השד שהרס להם את החתונה שזה מראה על אותו הדבר. אנחנו רואים בנדרים של אניה שהמערכת יחסים שלהם היא אולי מצחיקה אבל יש בה גם עומק. בהתחלה הנדרים שלה מצחיקים וחריגים TARA: Uh, sex poodle? ANYA: Yeah, why? TARA: Um, I'm not sure you should say 'sex poodle' in your vows. ANYA: Huh. אבל אנחנו רואים גם שהיא יודעת להיות רצינית והיא יודעת להביע את מה שהיא באמת מרגישה. וזה היופי שלה ושל כל המערכת יחסים הזאת- עם כמה שהיא מתוסבכת ומזוייפת והורסת ולא רגילה, היא הדבר הכי יפה שיש והכי תמים ואמיתי שיש. 'I, Anya, want to marry you, Xander, because ... I love you and I'll always love you. And ... before I knew you, I was like a completely different person. Not even a person, really... ...and I had seen what love could do to people, and it was ... hurt and sadness. Alone was better. And then, suddenly there was you, and ... you knew me. You saw me, and it was this ... thing. You make me feel safe and warm. So, I get it now. I finally get love, Xander. I really do.' אני לא יודעת מה איתכם, אבל כשאני ראיתי את זאנדר בורח ושמעתי את הנדר המקסים הזה של אניה אני התחלתי לבכות כמו ילדה קטנה. זה היה כל כך עצוב וכל כך מרגש בבת אחת.. לראות את זאנדר עוזב ולשמוע את המילים האלה במקביל זה נורא קשה כי לאורך כל המערכת יחסים הזאת יש טעימות של החיים של אניה כשדת נקמה והגישה שלה כשדת נקמה שאומרת שאהבה היא חרא והיא גורמת רק צער וכאב. ולשמוע את המילים האלה משדת נקמה- זה אומר שבאמת יש שם משהו, שהיא באמת אוהבת אותו בכל הלב שלה ושהאהבה שלהם זה הדבר הכי חזק שיכול להיות וזאת מחשבה די מרגשת. ואז רואים אותו עוזב וזה מנפץ לך את הכל.. לי זה מאוד כאב וזה מה שעשה לי את הפרק כל כך עצוב וכל כך מדהים וחזק. והדבר האחרון ואולי הכי חשוב לגבי הפרק הזה הוא דווקא היה באיזה 3 שניות מסכנות- זה מה שבאפי אמרה לזאנדר. היא אמרה לו שהוא האור במנהרה שלה, שהוא ההוכחה לכך שדברים כן מסתדרים ולדברים כן יש סוף טוב. ההצלחה של הקשר של אניה וזאנדר ייצגה את התקווה... ואז הקשר נגמר. זה הדבר הכי פאסימי שראיתי בחיים שלי (נסחפת..), זה הרג לי את האור במנהרה. זה מראה שדברים לא תמיד מסתיימים על הצד הטוב ואנחנו לא תמיד נמצא את האור שבקצה המנהרה. זה נכון גם לגבי באפי ולגבי ההתרחשויות בהמשך העונה, אבל זה נכון לגבי החיים בכלליות- לפעמים הסוף הוא רע ואין מה לעשות כי החיים זה לא רק שמחה ואהבה אלא גם אכזבה וכישלון וצריך לדעת לקבל גם את זה ולהתמודד עם זה. לפי דעתי זה המסר של הפרק הזה. וואו השעה 6 וחצי ועוד לא הלכתי לישון!!! הצילו!! לא הייתי צריכה לשתות קפה בלילה (למרות שעכשיו כשאני חושבת על זה שתיתי אותו לפני יותר מ-7 שעות אז ההשפעה שלו כבר מזמן חלפה לה ומשום מה אני עדיין ערה.....) מקווה שקראתם עד הסוף..
