שעשועי תרגום

  • פותח הנושא 1haam
  • פורסם בתאריך

1haam

New member
פטור בלא-כלום אי-אפשר

אז בלי דרמה: מה שהתכוונתי הוא, שאם ילד גדל על שיבושי לשון ומתרגל להגיד הֶכיר, והוא קורא בתנ"ך: הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לֹא רְאִיתִיו, וְאֶת-אֶחָיו לֹא הִכִּיר, וְאֶת-בָּנָו לֹא יָדָע הוא מתחיל לתהות מי כאן טועה. ואולי יש באמת שתי שפות. אגב, אין טבעי מלהגיד בבית-קפה בבית רפה, לע"ד. וגם לשיר. אני זוכר ששם טוב לוי שר פעם "יושבים בבית-הקפה" בבית רפה, אאל"ט. בהזדמנות אבדוק.
 

יפתח ב

New member
אבל בדיוק תהייה כזאת אינה מתעוררת,

מפני שלשון התנ"ך אינה משמשת עוד אמת מידה יחידה לנכונות דקדוקית. אמנם בדרך-כלל ה"גופים המפקחים" אינם אוסרים להשתמש בצורות תנ"כיות שיצאו מן המחזור (החיים עושים זאת בשבילם), אבל ההיפך אינו נכון: אי-הופעה בתנ"ך מזמן אינה קריטריון לשגיאה. אף קורא של התנ"ך גם לא טועה לחשוב שהיא קריטריון כזה. האם יש תלמיד שקורא את המילה "יכסיומו" בשירת הים ומתחיל לפקפק בתקניות של המילה "יכסוהו" או הצירוף "יכסו אותו"? ואתה צודק, שם טוב לוי שר "בבית הקפה" בבית רפה. יש היום זמרים רבים ששיריהם מסוגננים ועשויים כשפה כתובה, ואלה ביניהם שיודעים איך, מקפידים.
 

Y. Welis

New member
פעם, היו זמרים וזמרות שלא הושמעו ב-ג' בגלל

הגיית האות ר' הגרונית. רק בגל"צ היו זמרים עם ר' חיכית 'אשכנזית', עד שלפני 15 שנה בערך החוק הזה בוטל, ומאז אין כמעט ר' גרונית (ובמקרה של שלום חנוך, זה מצער במיוחד, כי זה רק הוסיף לו).
 
למעלה