הרעד הזה שעובר בי בכל פעם שאני נזכרת בך הלב הזה שכאילו עומד להתפקע בכל פעם שאני שומעת אותך העור הזה שנעשה חידודין חידודין בכל פעם שאתה נוגע... העיניים האלה שמביטות בך בהערצה והגוף הזה שמייחל לך... צהריים נעימים אהוב יקר שלך, סילואט
נישאת היא באוויר מרחפת מאוהבת.. כמעט עפה משקלה כנוצה והוא אוחז בה שלא תתרחק שניהם צמודים הם חבוקים גוף אל גוף החשמל מורגש באוויר והתשוקה נמצאת במצב של תבערה וקולם כמנגינה של ערגה הדלת פתוחה לרווחה והרוח מלטפת את גופם שלפתע השעון שעומד על השידה הודיע כי תמו חלומות התאווה... זמן להתעורר ולחזור למציאות.
