../images/Emo25.gif../images/Emo59.gif
לא פעם עולה בראשי תמונה שלי, עירומה מתגלגלת בין הסדינים עם גברים אחרים, עמיתים לעבודה, גברים מעברי וסתם גברים שעוברים מולי... רוצה שיעברו מעלי, יאנסו את גופי בתאווה בלתי נשלטת, כואבת, יחנקו את נשמתי תחת גופם הגדול, ימצצו את שדי עד כאב יסתרו על פני כדי שלא אפסיק לספק אותם, להתהפך במיטה לפשק רגלי, לזעוק בכאב, לבלוע זרעם ולבקש עוד. כל זאת ביושבי לצידך, בעלי היקר. בעלי היקר והקר. כשנישאנו חשבתי לתומי שאט אט תכיר את נפשי ותבין את צרכי, אינני הבחורה העדינה איתה נישאת. בתוכי רעב ותאווה שלא ניתנת לסיפוק. רק מעטים לפניך הצליחו לגלות אותי אך לא הענקתי להם את הזכות והסיפוק במפגש עם פן הזה בחיי. ולך נתתי את המושכות, הצבעתי על השוט אזקתי את ידי וגם אז לא הסכמת, המשכת ללטף אותי ולהתייחס אלי כאותה נערה שברירית ועדינה, לא הבנת, לא השכלת למלא את משאלתי היחידה. בעודנו מתנים אהבה, עושים סקס מנומס, ראשי נודד למקומות אחרים, לגברים אחרים, לגברים שלא ידעתי. לא אדע עוד כמה זמן אוכל להחזיק מעמד. בעוד אני מדברת בענייני עבודה עם שותפי לחדר אני מפשיטה אותו בעיני, מפלרטטת איתו, מדמיינת את עצמי מעבירה את אצבעות ידי בשערו הארוך ומושכת את ראשו בגסות מטה, רואה אותו אוחז במתני ומטיח אותי אל מול הקיר אוחז בגרוני ופני בעצמה, מביט אל תוך עיני במבט שלא מתפרש לשני פנים, הלך עלי... אני נרטבת ומתנשפת קלות, פני סמוקות ומנסה להמשיך בשיחה, להתרכז במוצא פיו, ושוב עיני נופלות על שפתיו המלאות הנעות תחת שפם וזקן עשיר, יכולה להרגיש את פטמותי כואבות מנשיכותיו ומגע זקנו הפרוע. אני נושמת עמוק ומבליטה שדי, הוא מביט בי, בולע את גופי במבט ונעצר בטבעת הנישואים שעל אצבעי, אני מרגישה אותה לופתת וחונקת את ידי, מדמה את ידיו הגדולות אוחזות בפרקי ידי הפשוטות מעלה, עוצר את דמי מלזרום, מנסה לכפות עצמו עלי, לחדור אלי מאחור, תחילה באיטיות מהוסה ולאחר בגהירה חיתית ובהמית, מושך בשערי כאילו הייתי שלו... אך אינני... אחזיק בידך, אחייך אליך חיוך בישן ונחמד, אעצום את עיני ואראה אותו, אותם, את כולם - מעלי.
לא פעם עולה בראשי תמונה שלי, עירומה מתגלגלת בין הסדינים עם גברים אחרים, עמיתים לעבודה, גברים מעברי וסתם גברים שעוברים מולי... רוצה שיעברו מעלי, יאנסו את גופי בתאווה בלתי נשלטת, כואבת, יחנקו את נשמתי תחת גופם הגדול, ימצצו את שדי עד כאב יסתרו על פני כדי שלא אפסיק לספק אותם, להתהפך במיטה לפשק רגלי, לזעוק בכאב, לבלוע זרעם ולבקש עוד. כל זאת ביושבי לצידך, בעלי היקר. בעלי היקר והקר. כשנישאנו חשבתי לתומי שאט אט תכיר את נפשי ותבין את צרכי, אינני הבחורה העדינה איתה נישאת. בתוכי רעב ותאווה שלא ניתנת לסיפוק. רק מעטים לפניך הצליחו לגלות אותי אך לא הענקתי להם את הזכות והסיפוק במפגש עם פן הזה בחיי. ולך נתתי את המושכות, הצבעתי על השוט אזקתי את ידי וגם אז לא הסכמת, המשכת ללטף אותי ולהתייחס אלי כאותה נערה שברירית ועדינה, לא הבנת, לא השכלת למלא את משאלתי היחידה. בעודנו מתנים אהבה, עושים סקס מנומס, ראשי נודד למקומות אחרים, לגברים אחרים, לגברים שלא ידעתי. לא אדע עוד כמה זמן אוכל להחזיק מעמד. בעוד אני מדברת בענייני עבודה עם שותפי לחדר אני מפשיטה אותו בעיני, מפלרטטת איתו, מדמיינת את עצמי מעבירה את אצבעות ידי בשערו הארוך ומושכת את ראשו בגסות מטה, רואה אותו אוחז במתני ומטיח אותי אל מול הקיר אוחז בגרוני ופני בעצמה, מביט אל תוך עיני במבט שלא מתפרש לשני פנים, הלך עלי... אני נרטבת ומתנשפת קלות, פני סמוקות ומנסה להמשיך בשיחה, להתרכז במוצא פיו, ושוב עיני נופלות על שפתיו המלאות הנעות תחת שפם וזקן עשיר, יכולה להרגיש את פטמותי כואבות מנשיכותיו ומגע זקנו הפרוע. אני נושמת עמוק ומבליטה שדי, הוא מביט בי, בולע את גופי במבט ונעצר בטבעת הנישואים שעל אצבעי, אני מרגישה אותה לופתת וחונקת את ידי, מדמה את ידיו הגדולות אוחזות בפרקי ידי הפשוטות מעלה, עוצר את דמי מלזרום, מנסה לכפות עצמו עלי, לחדור אלי מאחור, תחילה באיטיות מהוסה ולאחר בגהירה חיתית ובהמית, מושך בשערי כאילו הייתי שלו... אך אינני... אחזיק בידך, אחייך אליך חיוך בישן ונחמד, אעצום את עיני ואראה אותו, אותם, את כולם - מעלי.
