שרשור ראיונות/מרק"ם/מו"ר 2011|עצור
- פותח הנושא RBD1
- פורסם בתאריך
מור 2011 -חוויה אישית
מור 2011 ----------- תחנת משחק תפקידים 1 ----------------------------- אתה מנהל נבחרת התעמלות ,לאחר יום המיונים הבן של מאמן נבחרת הכדורגל(דמות מאוד מוכרת בארץ) בן ה8 נדחה מהסיבות הפיזיות והנפשיות לאחר שהוערך על ידי מומחים. מאמן הנבחרת מבקש לדבר איתך על מנת לנסות להכניס את בנו. תחנת ראיון אישי 1 -------------------- תאר מקרה שהתנשאת על מישהו אחר? איך ידעת באותו רגע שהתנשאת מעליו ? תחנת משחק תפקידים 2 ------------------------------ אתה מתנדב בבית חולים במחלקה בה יש חולים סופניים, אחד החולים מבקש ממך ליצור קשר עם בנו לאחר שלא דיברו במשך 20 שנים מכיוון שהאבא עזב את אישתו ובנו לטובת אישה אחרת. האב מעוניין לפגוש את הבן לפני מותו . אתה קובע פגשה עם הבן על מנת לנסות לשכנע אותו תחנת תחקור אישי על משחק התפקידים --------------------------------------------- שאלות על איך תפקדתי ומה הייתי משפר או משמר תחנת דילמה רפואית ------------------------ אתה מנהל בבית החולים ומגלה שהרופא המנתח שלך (שהוא צעיר מאוד) נכנס לקשר רומנטי עם מטופלת שלו לאחר שנתח אותה. המשפחה של המטופלת מגלה ומבקשת ממך לדבר איתו ,כמו כן הבחורה חולה במחלה כרונית ויתכן שתדרש טיפול נוסף בעתיד. האם יחסים בין מנתח למטופלת ראוים? תחנת ראיון אישי --------------------- תאר מאורע משמעותי מחייך?למה? וכו' תחנת צוות ------------ אחות בת 50 הושעתה מעבודתה לאחר תלונה שהשתמשה בכוח מופרז בטיפול בחולה,האחות היא אחות מוערכת שקבלה מכתבי שבח לאורך השנים ,אך גם היו מקרים של תלונות דומות .במקרה האחרון המטופל הוא בנו של מנכ"ל משרד הבריאות. אתם דנים איתה ועליכם להחליט אם לקבלה חזרה או לא. תחנת תחקור צוות - כפי שזה נשמע כל אחד לבד מול המעריך שלו תחנה קבוצתית -------------------- דנים האם להכניס תרופות לסל או לא , כאשר נתונות 6 תרופות: דנים על איזה ערכים חשובים יש בבחירת תשובות ,הקבוצה מסדרת מתוך 4 ערכים דיון על תרופה שנייה שאפשר להכניס כאשר מתווסף עוד תקציב. כל התרופות הן התרופות היחידות שיש למחלות שלהם בשוק והן עולות אותו דבר
מור 2011 ----------- תחנת משחק תפקידים 1 ----------------------------- אתה מנהל נבחרת התעמלות ,לאחר יום המיונים הבן של מאמן נבחרת הכדורגל(דמות מאוד מוכרת בארץ) בן ה8 נדחה מהסיבות הפיזיות והנפשיות לאחר שהוערך על ידי מומחים. מאמן הנבחרת מבקש לדבר איתך על מנת לנסות להכניס את בנו. תחנת ראיון אישי 1 -------------------- תאר מקרה שהתנשאת על מישהו אחר? איך ידעת באותו רגע שהתנשאת מעליו ? תחנת משחק תפקידים 2 ------------------------------ אתה מתנדב בבית חולים במחלקה בה יש חולים סופניים, אחד החולים מבקש ממך ליצור קשר עם בנו לאחר שלא דיברו במשך 20 שנים מכיוון שהאבא עזב את אישתו ובנו לטובת אישה אחרת. האב מעוניין לפגוש את הבן לפני מותו . אתה קובע פגשה עם הבן על מנת לנסות לשכנע אותו תחנת תחקור אישי על משחק התפקידים --------------------------------------------- שאלות על איך תפקדתי ומה הייתי משפר או משמר תחנת דילמה רפואית ------------------------ אתה מנהל בבית החולים ומגלה שהרופא המנתח שלך (שהוא צעיר מאוד) נכנס לקשר רומנטי עם מטופלת שלו לאחר שנתח אותה. המשפחה של המטופלת מגלה ומבקשת ממך לדבר איתו ,כמו כן הבחורה חולה במחלה כרונית ויתכן שתדרש טיפול נוסף בעתיד. האם יחסים בין מנתח למטופלת ראוים? תחנת ראיון אישי --------------------- תאר מאורע משמעותי מחייך?למה? וכו' תחנת צוות ------------ אחות בת 50 הושעתה מעבודתה לאחר תלונה שהשתמשה בכוח מופרז בטיפול בחולה,האחות היא אחות מוערכת שקבלה מכתבי שבח לאורך השנים ,אך גם היו מקרים של תלונות דומות .במקרה האחרון המטופל הוא בנו של מנכ"ל משרד הבריאות. אתם דנים איתה ועליכם להחליט אם לקבלה חזרה או לא. תחנת תחקור צוות - כפי שזה נשמע כל אחד לבד מול המעריך שלו תחנה קבוצתית -------------------- דנים האם להכניס תרופות לסל או לא , כאשר נתונות 6 תרופות: דנים על איזה ערכים חשובים יש בבחירת תשובות ,הקבוצה מסדרת מתוך 4 ערכים דיון על תרופה שנייה שאפשר להכניס כאשר מתווסף עוד תקציב. כל התרופות הן התרופות היחידות שיש למחלות שלהם בשוק והן עולות אותו דבר
ראיונות בן גוריון
ראיון ראשון ------------ 1.למה רפואה? 2.האם בגלל שהיית לוחם אתה חושב שמגיע לך להתקבל יותר ממי שהיה ג'ובניק? 3.האם אתה בעד העדפה מתקנת ? 4.תחוקק חוק נגד עישון ? ותת שאלה האם צריך לאסור לגמרי עישון ברחובות כך לא יהיה גם נזק פאסיבי שעולה הרבה כסף למדינה 5.תספר קצת על העיר שלך(במקרה שלי דימונה) 6. האם אתה מעוניין להשאר בנגב לאחר סוף התואר? 7.איזה התמחויות מעניינות אותך ולמה? 8.איזה התמחות לא מעניינת אותך 9.מה אתה יודע על שביתת הרופאים?? שאר השאלות היו קשורות למחלה של אמא שלי ,שזה דברים אישים כמו :איך אתה תתמודד עם זה ביחד עם התואר ,האם זו הסיבה היחידה שבגללה אתה רוצה להיות רופא וכו' ראיון שני --------- 1.למה רפואה? 2.מאיפה ההורים שלך עלו לארץ ומה אתה יודע על המקום? 3.האם חברה שלך במקרה שתתחתנו מודעת לאורח חיים של רופא? 4.האם תשאר בנגב לאחר התואר? 5.אם נשנה את שיטת המיון לקח שכל מי שיחתום 3 שנים להשאר בנגב אחרי התואר יתקבל ב100 אחוז מה אתה חושב על זה? 6.איך זה היה להיות לוחם בצבא? עוד שאלות אישיות על המצב בבית שלי.בראיון השני נפלתי על מראיינים שלא מאמינים בדילמות כי כולם כבר לומדים את זה כהכנה.
ראיון ראשון ------------ 1.למה רפואה? 2.האם בגלל שהיית לוחם אתה חושב שמגיע לך להתקבל יותר ממי שהיה ג'ובניק? 3.האם אתה בעד העדפה מתקנת ? 4.תחוקק חוק נגד עישון ? ותת שאלה האם צריך לאסור לגמרי עישון ברחובות כך לא יהיה גם נזק פאסיבי שעולה הרבה כסף למדינה 5.תספר קצת על העיר שלך(במקרה שלי דימונה) 6. האם אתה מעוניין להשאר בנגב לאחר סוף התואר? 7.איזה התמחויות מעניינות אותך ולמה? 8.איזה התמחות לא מעניינת אותך 9.מה אתה יודע על שביתת הרופאים?? שאר השאלות היו קשורות למחלה של אמא שלי ,שזה דברים אישים כמו :איך אתה תתמודד עם זה ביחד עם התואר ,האם זו הסיבה היחידה שבגללה אתה רוצה להיות רופא וכו' ראיון שני --------- 1.למה רפואה? 2.מאיפה ההורים שלך עלו לארץ ומה אתה יודע על המקום? 3.האם חברה שלך במקרה שתתחתנו מודעת לאורח חיים של רופא? 4.האם תשאר בנגב לאחר התואר? 5.אם נשנה את שיטת המיון לקח שכל מי שיחתום 3 שנים להשאר בנגב אחרי התואר יתקבל ב100 אחוז מה אתה חושב על זה? 6.איך זה היה להיות לוחם בצבא? עוד שאלות אישיות על המצב בבית שלי.בראיון השני נפלתי על מראיינים שלא מאמינים בדילמות כי כולם כבר לומדים את זה כהכנה.
toxic babe
New member
אז זה נראה ש..
מאוד חשוב להם העניין של להשאר בנגב אחרי הלימודים... ז"א אם ישאלו מישהו את השאלה הזאת- על מנת לצבור נקודות זכות עליו להגיד שכן, למרות שלפעמים זה לא כך...
מאוד חשוב להם העניין של להשאר בנגב אחרי הלימודים... ז"א אם ישאלו מישהו את השאלה הזאת- על מנת לצבור נקודות זכות עליו להגיד שכן, למרות שלפעמים זה לא כך...
הם בעצמם אמרו בשתי הראיונות כשהם הציגו את
השאלה שהם מעדיפים חבר'ה שהם ישארו בנגב ואמרתי להם כששאלו אותי :"זה ישמע צבוע אם אני אגיד שזה באמת מה שאני הכי רוצה כי כרגע אמרתם"ואז הסברתי למה אני באמת רוצה להשאר. התשובה שלה אגב הייתה בחיוך שזה בסדר שהם יודעים לזהות מי באמת רוצה ומי לא ואפילו נתנה דוגמא לראיון שהיה לה. לא צריך לשקר בראיון ,אבל לאור המצב של הרפואה בפריפריה יש העדפה לחבר'ה שבאמת רוצים להשאר קחו את זה כשיקול לפני שאתם באים לפה
השאלה שהם מעדיפים חבר'ה שהם ישארו בנגב ואמרתי להם כששאלו אותי :"זה ישמע צבוע אם אני אגיד שזה באמת מה שאני הכי רוצה כי כרגע אמרתם"ואז הסברתי למה אני באמת רוצה להשאר. התשובה שלה אגב הייתה בחיוך שזה בסדר שהם יודעים לזהות מי באמת רוצה ומי לא ואפילו נתנה דוגמא לראיון שהיה לה. לא צריך לשקר בראיון ,אבל לאור המצב של הרפואה בפריפריה יש העדפה לחבר'ה שבאמת רוצים להשאר קחו את זה כשיקול לפני שאתם באים לפה
יום של שמש
New member
לא פלא
בעידן שסוגרים מחלקות פנימיות בסורוקה (אחת כבר נסגרה סופית ואחד די בדרך..) בגלל מחסור במתמחים זה מתבקש שינסו לאתר את האנשים שבאמת רוצים להשאר בנגב - או לפחות ינסו לעשות את זה.
בעידן שסוגרים מחלקות פנימיות בסורוקה (אחת כבר נסגרה סופית ואחד די בדרך..) בגלל מחסור במתמחים זה מתבקש שינסו לאתר את האנשים שבאמת רוצים להשאר בנגב - או לפחות ינסו לעשות את זה.
המו"ר שלי - 2011
תחנת סימולציה ------------------ יש לי שכנה חדשה בבניין, מאז שהיא עברה אני שומעת את הבנה בן ה-4 בוכה במשך שעות רבות, והיא עצמה נראית מוזנחת. היום ראיתי את הבן שלה מסתובב לבד, ליד כביש מסוכן, במרחק 10 דקות נסיעה מהבית. לקחתי אותו איתי והלכתי אליה, דפקתי על הדלת ולא היה מענה. בינתיים הילד נרדם ושמתי אותו לישון אצלי. אני עומדת לדפוק לה פעם נוספת על הדלת... תחנת סימולציה ----------------- מאז שדודה שלי ילדה קטנה היא צריכה לקחת תרופות באופן קבוע, לשמור על דיאה מוקפדת ולעשות כושר כדי להשאר בחיים. אני יודעת שלאחרונה היא הפסיקה לקחת את התרופות שלהן היא זקוקה. אני באה לשיחה איתה תחנת ראיון אישי - תרחיש ---------------------------- אני רופאת משפחה ובא אלי אדם מבוגר שגר עם הבן שלו ומספר לי שהבן שלו מעליב אותו, מקלל אותו ומשפיל אותו, הוא מבקש ממני לא לדבר עם הבן שלו כי אם הוא יידע שספרתי הוא יישלח אותו לבית אבות וזה הדבר הכי גרוע מבחינתו, ובסה"כ הבן כן דואג לצרכיו הבסיסים. תחנת ראיון אישי ------------------ תאר מקרה שהרגשת שאתה לא יכול להאמין במישהו תחנת ראיון אישי ------------------ תאר מקרה שהמעיטו ביכולתך סימולציית צוות ---------------- אנחנו צוות הנהלה של בי"ס ויוסי הוא מורה מחנך מוערך בבית ספרנו, בחופשת הקיץ הוא עבר משבר בחיי הנישואין וניסה להתאבד, ההורים לוחצים לדעת מה קורה איתו בשנת הלימודים הנוכחית. יוסי עומד להכנס לשיחה. שלב 2 - נימוקים להשאיר אותו בבית הספר כמורה מחנך, ונימוקים לא להשאיר אותו והחלטה. תחנה קבוצתית --------------- 1. אנחנו צוות פרה-רפואי ויש ילד שמאושפז עם מחלה קשה בהחלט המחלקות, והולך להשאר שם עוד הרבה זמן. אביו רוצה לתרום תרומה לכל הצוות הפרה רפואי לבי"ח, הנהלת הבי"ח שואת אותנו לדעתנו, מה אנחנו מייעצים? 2. קיבלנו את התרומה רק אחרי שהילד השתחרר מהבי"ח, כל זוג מאיתנו ייצג צוות אחר מהצוות הפרה קלינים - אחיות, עובדים סוציאלים, עובדים כללים - אנחנו צריכים להחליט במה להשקיע את התרומה, כל אחד רוצה לקדם את האינטרסים שלו.
תחנת סימולציה ------------------ יש לי שכנה חדשה בבניין, מאז שהיא עברה אני שומעת את הבנה בן ה-4 בוכה במשך שעות רבות, והיא עצמה נראית מוזנחת. היום ראיתי את הבן שלה מסתובב לבד, ליד כביש מסוכן, במרחק 10 דקות נסיעה מהבית. לקחתי אותו איתי והלכתי אליה, דפקתי על הדלת ולא היה מענה. בינתיים הילד נרדם ושמתי אותו לישון אצלי. אני עומדת לדפוק לה פעם נוספת על הדלת... תחנת סימולציה ----------------- מאז שדודה שלי ילדה קטנה היא צריכה לקחת תרופות באופן קבוע, לשמור על דיאה מוקפדת ולעשות כושר כדי להשאר בחיים. אני יודעת שלאחרונה היא הפסיקה לקחת את התרופות שלהן היא זקוקה. אני באה לשיחה איתה תחנת ראיון אישי - תרחיש ---------------------------- אני רופאת משפחה ובא אלי אדם מבוגר שגר עם הבן שלו ומספר לי שהבן שלו מעליב אותו, מקלל אותו ומשפיל אותו, הוא מבקש ממני לא לדבר עם הבן שלו כי אם הוא יידע שספרתי הוא יישלח אותו לבית אבות וזה הדבר הכי גרוע מבחינתו, ובסה"כ הבן כן דואג לצרכיו הבסיסים. תחנת ראיון אישי ------------------ תאר מקרה שהרגשת שאתה לא יכול להאמין במישהו תחנת ראיון אישי ------------------ תאר מקרה שהמעיטו ביכולתך סימולציית צוות ---------------- אנחנו צוות הנהלה של בי"ס ויוסי הוא מורה מחנך מוערך בבית ספרנו, בחופשת הקיץ הוא עבר משבר בחיי הנישואין וניסה להתאבד, ההורים לוחצים לדעת מה קורה איתו בשנת הלימודים הנוכחית. יוסי עומד להכנס לשיחה. שלב 2 - נימוקים להשאיר אותו בבית הספר כמורה מחנך, ונימוקים לא להשאיר אותו והחלטה. תחנה קבוצתית --------------- 1. אנחנו צוות פרה-רפואי ויש ילד שמאושפז עם מחלה קשה בהחלט המחלקות, והולך להשאר שם עוד הרבה זמן. אביו רוצה לתרום תרומה לכל הצוות הפרה רפואי לבי"ח, הנהלת הבי"ח שואת אותנו לדעתנו, מה אנחנו מייעצים? 2. קיבלנו את התרומה רק אחרי שהילד השתחרר מהבי"ח, כל זוג מאיתנו ייצג צוות אחר מהצוות הפרה קלינים - אחיות, עובדים סוציאלים, עובדים כללים - אנחנו צריכים להחליט במה להשקיע את התרומה, כל אחד רוצה לקדם את האינטרסים שלו.
לולו המשוגע
New member
מו"ר
חלק א': סימולציית צוות אתם שלושתכם עובדים סוציאלים אשר עומדים להיפגש עם מרים, נרקומית שילדה בת ומסרה אותה לאימוץ. לאחר מספר חודשים ספורים (נגיד, שלושה) מרים מתחרטת ורוצה להחזיר את בתה אליה, ולכן פתחה בהליכים משפטיים. למען ההבהרה, אימוץ מקבל חותמת סופית רק לאחר חצי שנה מהאימוץ. מרים נפגשת אתכם על מנת לבקש את המלצתכם. לאחר שהשחקנית יוצאת - הציגו 2 נימוקים בעד ו-2 נימוקים נגד הגשת המלצה על מרים. לבסוף, קבלו החלטה. תחקור סימולציית צוות תארי את כל התהליך שקרה בחדר מההתחלה ועד הסוף מי הרגשת שהכי בלט למה מי הרגשתי שבלט פחות למה איך היית יכולה לעזור לבלוט יותר דינמיקה קבוצתית הועדה עם התרופות שנכתבה מעליי. חלק ב': סימולציה 1 את חברה של X כבר הרבה זמן. יש לה בנזוג והוא מתעלל בה מילולית וגם הרביץ לה פעם או פעמיים. עכשיו X רוצה להיפגש איתך. (בפנים היא מספרת שהם התארסו) סימולציה 2 את מחנכת בכיתה ואחת התלמידות הפופולריות והמצטיינות ביותר סיפרה לך שאביה החל לתחקר אותה, לא נותן לה לצאת עם חברים, לא נותן לה לצאת אחרי הלימודים וכו'. היא מבקשת שתדברי עם אביה. את קבעת איתו פגישה וצריכה לדבר איתו וכו'. תחקור של 2 איך הרגשת שדברייך משפיעים על האב, מה היית חושבת אם היית במקומו האם היית משנה משהו במבט לאחור בעיקרון את התחקור הזה אני די הובלתי. ראיון עם מקרה את רופאה אשר מטפלת בבחורה אנורקסית בגירה (כאן מגיע הסבר על אנורקסיה). הבחורה לא רוצה לקבל זונדה על אף רצון הוריה. היא מבינה את הסכנה במצב שלה ונראית מאוד מודעת לעצמה, אך מסרבת לטיפול כיוון שחוששת שהיא תשמין מזה. המראיין שואל שאלות על המקרה, מה היית עושה, ואז שואל בהתאם לתשובות. ראיון אישי תארי מקרה שריחמת על מישהו למה ריחמת איך הגבת איך זה השפיע על היחסים שלכם ומכאן הוא שאל שאלות בהתאם לתשובות שלי ראיון אישי תארי מקרה שנפגעת ממישהו קרוב מה פגע בך האם סיפרת לו וכו' נראה לי שזהו
חלק א': סימולציית צוות אתם שלושתכם עובדים סוציאלים אשר עומדים להיפגש עם מרים, נרקומית שילדה בת ומסרה אותה לאימוץ. לאחר מספר חודשים ספורים (נגיד, שלושה) מרים מתחרטת ורוצה להחזיר את בתה אליה, ולכן פתחה בהליכים משפטיים. למען ההבהרה, אימוץ מקבל חותמת סופית רק לאחר חצי שנה מהאימוץ. מרים נפגשת אתכם על מנת לבקש את המלצתכם. לאחר שהשחקנית יוצאת - הציגו 2 נימוקים בעד ו-2 נימוקים נגד הגשת המלצה על מרים. לבסוף, קבלו החלטה. תחקור סימולציית צוות תארי את כל התהליך שקרה בחדר מההתחלה ועד הסוף מי הרגשת שהכי בלט למה מי הרגשתי שבלט פחות למה איך היית יכולה לעזור לבלוט יותר דינמיקה קבוצתית הועדה עם התרופות שנכתבה מעליי. חלק ב': סימולציה 1 את חברה של X כבר הרבה זמן. יש לה בנזוג והוא מתעלל בה מילולית וגם הרביץ לה פעם או פעמיים. עכשיו X רוצה להיפגש איתך. (בפנים היא מספרת שהם התארסו) סימולציה 2 את מחנכת בכיתה ואחת התלמידות הפופולריות והמצטיינות ביותר סיפרה לך שאביה החל לתחקר אותה, לא נותן לה לצאת עם חברים, לא נותן לה לצאת אחרי הלימודים וכו'. היא מבקשת שתדברי עם אביה. את קבעת איתו פגישה וצריכה לדבר איתו וכו'. תחקור של 2 איך הרגשת שדברייך משפיעים על האב, מה היית חושבת אם היית במקומו האם היית משנה משהו במבט לאחור בעיקרון את התחקור הזה אני די הובלתי. ראיון עם מקרה את רופאה אשר מטפלת בבחורה אנורקסית בגירה (כאן מגיע הסבר על אנורקסיה). הבחורה לא רוצה לקבל זונדה על אף רצון הוריה. היא מבינה את הסכנה במצב שלה ונראית מאוד מודעת לעצמה, אך מסרבת לטיפול כיוון שחוששת שהיא תשמין מזה. המראיין שואל שאלות על המקרה, מה היית עושה, ואז שואל בהתאם לתשובות. ראיון אישי תארי מקרה שריחמת על מישהו למה ריחמת איך הגבת איך זה השפיע על היחסים שלכם ומכאן הוא שאל שאלות בהתאם לתשובות שלי ראיון אישי תארי מקרה שנפגעת ממישהו קרוב מה פגע בך האם סיפרת לו וכו' נראה לי שזהו
L e m o n T r e e
New member
ראיונות לבאר שבע
את תרומתי הצנועה אוכל לעשות רק לגבי באר שבע: אז קודם כל אגיד לכל המתלבטים- אם יש לכם את הנתונים תרשמו לכל האוניברסיטאות. לי היו ועדיין נרשמתי רק לבאר שבע (מתוך חשיבה טיפשית של חוסר רצון להתפשר...) והתחרטתי על זה כמה וכמה פעמים במהלך המיונים המתישים והמלחיצים. לשמחתי בסוף התקבלתי, אבל גם יכלתי לא להתקבל וסתם לדחות הכל בשנה... העצות הבאות מבוססות אך ורק על הניסיון הקצרצר שלי כמועמדת (והניסיון הטפה יותר ארוך כמראיינת לתפקידים שונים). עבורי לפחות הן עבדו בצורה מצוינת... קורות חיים: - הקורות חיים הם אחד הדברים המשפיעים ביותר על הראיון לדעתי. המראיינים קוראים אותם מיד לפני שאתם נכנסים לחדר ולכן חשוב שהם יהיו מנוסחים כמו שצריך ונעימים לקריאה. - חשוב לשים לב שאתם לא מצטיירים כאנשים מתנשאים בכתיבה שלכם. ענווה היא תכונה חיובית. - תהיו מוכנים שישאלו אתכם שאלות על קורות החיים ותצטרכו לתת הסברים על כך (אותי לא שאלו אבל זה נראה לי הגיוני). - תחשבו על התשובות שאתם כותבים ועל איזה תכונות הן מייצגות בכם (או יותר נכון: תחשבו על איזה תכונות הייתם רוצים להראות ואז על תשובות שמייצגות אותן) - אני אישית שלחתי את הקו"ח לכמה אנשים שאני מעריכה את דעתם והם נתנו לי כמה עצות טובות. ההכנות לראיונות: - הלכתי ליום הכנות בתל אביב שהיה לא פרודקטיבי במיוחד לגביי הראיונות (אני גם לא חושבת שבשביל המור/מרקם) - נפגשתי עם חברים וביקשתי מהם שיראיינו אותי- זה היה מצוין מצד אחד כי זה גרם לי לחשוב על דברים. זה היה גרוע מצד שני כי זה גרם לי לחזור על דברים כמו תוכי. ידע כללי: - קראתי על הנגב, מצב הרפואה בנגב, חשבתי על דרכים לשיפור (איך להשאיר רופאים בפריפרייה) - קראתי על הבדואים ומצבם בנגב (השתדלתי להבין את הסוגייה מכל הבחינות...) - קראתי על הפקולטה בבן גוריון, מה החזון שלה ועל מקימי הפקולטה - קראתי על פרופ' כרמי, האמת היא שסתם כי היא אישיות גדולה ונתנה לי השראה - קראתי על גישות שונות להמתת חסד ותרומת איברים. ממש ממש לא קראתי חוקים שונים לגבי מה מותר ומה אסור, אלא מאמרי דעה (יש אתר מקסים בשם "דעת" שיש בו המון מאמרים מעניינים בניהם גם כאלה על אתיקה רפואית). שאלות אישיות: החלק החשוב ביותר. שאלתי את עצמי את כל השאלות הנוקבות כמו: למה להיות רופאה, למה רפואה ולא סיעוד/מחקר, למה אני אהיה טובה בזה. שאלתי את עצמי וגם חברים ומשפחה מה הן התכונות הפחות טובות שלי ומה הן התכונות הטובות יותר שלי. חשוב להיות מודע לתכונות השליליות וגם להראות מה אתם עושים כדי לשנות אותן. חשבתי על מה הם הערכים שמובילים אותי בבחירות בחיים ואיך אני יכולה להציג אותם בראיון. כמה נקודות נוספות והכי חשובות לדעתי: - אל תלמדו חוקים או תשננו נתונים. לדעתי זה פוגע בראיון גם בכך שזה מצמצם את החשיבה שלכם וגם בכך שזה נשמע ממש ממש לא טוב כשאנשים זורקים מספרים שאין ספק ששיננתם קודם לכן (הרי מה הסיכוי שתדעו כמה בדואים יש בנגב סתם ככה??) לי אישיות היו כל מיני ספרי "הכנה" של אחד מבתי הספר ואפילו לא קראתי בהם...ממש לא מעניינים וקיקיוניים לדעתי - השתדלתי להיות מעורה באקטואליה בתקופה שלפני -לחייך לחייך לחייך- זאת הקלישאה הכי נכונה שאני מכירה. זה הופך את כל הסיטואציה לנעימה יותר ועבד עבורי בכל ראיון ב"ה. - לנהל שיחות אינטיליגנטיות. נשמע טריוויאלי אבל אני ממש נעזרתי בשיחות חכמות ועמוקות שהיו לי עם אנשים לפני הראיון (זה בכלל לא משנה על מה). - ביום הראיון עצמו, הגעתי יחסית מרחוק והבאתי איתי חברה כדי להעביר את הזמן, להיות נינוחה לפני ובזמן הראיונות וסתם כדי שיהיו צחוקים במסדרון המתנה... באותה מידה זה גם יכול להיות ספר או כל דבר אחר שגורם לכם להרגיש בנוח. - מבחינת לבוש- אני בטוחה שהרבה אנשים יחלקו עליי (לפחות כל האנשים שראיתי שהגיעו עם כפכפי טבע וגופיית ספגטי לראיון) אבל מניסיון שלי כמראיינת במסגרות שונות, לדעתי יש אפקט לצורה שבה אדם מתלבש והיא משפיעה על הרושם הראשוני מאוד. אם הוא מתלבש בצורה מכובדת זה יוצר רושם יותר בוגר ורציני. את הקלילות שלכם אתם יכולים להראות במהלך הראיון אבל את הלבוש הייתי משאירה מכובד (ממש לא צריך חולצות מכופתרות, אבל מכנס ארוך, נעליים סגורות וחולצה ב-ל-י מחשוף בכלל). - שפת גוף- לדבר עם ידיים ולא להיות מכווצים... -את כל ההודעות המלחיצות בפורום של אנשים אחרי הראיונות, השתדלתי מאוד לא לקרוא בסופו של יום, עשיתי כל מה שכתבתי ואני לא חושבת שהיה הולך לי כל כך חלק אם לא הייתי משתמשת בטיפ הבא: המראיינים הם בסה"כ אנשים כמוני וכמוכם. ערב לפני הראיון הראשון עשיתי דליט לכל מה שתכננתי מראש והחלטתי לבוא כמו שאני. בלי כל הבולשיט והתשובות שאמורים להגיד. רק לנהל שיחה נחמדה עם כמה אנשים נחמדים. בגלל שבאתי בגישה כזאת, כשהמראיינים ניסו "להתקיל" אותי בכל מיני סיטואציות אפילו לא ראיתי בזה כהתקלה ופשוט זרמתי עם השיחה ואמרתי את דעתי. אין מה לפחד מהסיטואציה, אין מה להתחרפן, רק לבוא באמת באמת כמו שאתם. תכינו רשימה קודם לכן עם דברים שממש חשוב לכם לדבר עליהם ותנסו להעלות אותם בהקשרים שונים. באותו הקשר- המראיינים באים לאסוף אתכם מהמסדרון ויש לכם מעט הליכה אתם. אני מטבעי מפתחת סמול טוק עם אנשים ואני חושבת שזה ממש היה התחלה טובה לראיון... בנוגע לשאלות ששאלו אותי- אם יהיה צורך/ביקוש אין לי בעיה להעלות אותן, אבל זה נראה לי לא ממש נחוץ כיוון שהשאלות באמת מותאמות למרואיין עצמו ומהניסיון שלי אתם יכולים לנתב את השיחה לכיוון שלכם נוח לדבר עליו. בסופו של יום, מאוד חשוב שהרזומה שלכם באמת יצדיק את הקבלה לפקולטה לרפואה. אני לא כותבת את זה כדי להלחיץ, אלא להפך- כדי שאם כרגע הוא לא- תעבדו על כך שהוא יתאים יותר. אם אין לכם שום היכרות עם עולם הרפואה יהיה לכם קשה יותר להסביר למה זה המקצוע שאתם רוצים מאשר אם אתם מגיעים מהתחום. אם מעולם לא התנדבתם או תרמתם לקהילה שלכם- סיבת ה"אני רוצה לעשות טוב בעולם/לעזור לאנשים/שליחות" לא ממש תעמוד לצדכם. בטח לא בבאר שבע. אני הרגשתי בראיונות (וגם מהרבה שיחות עם סטודנטים) שהמראיינים קולטים מהר אם אתם עושים עאוונטות או לא ושהם מאוד רגישים לאנשים שמנסים להציג משהו שהוא לא הם. המון בהצלחה! למון טרי
את תרומתי הצנועה אוכל לעשות רק לגבי באר שבע: אז קודם כל אגיד לכל המתלבטים- אם יש לכם את הנתונים תרשמו לכל האוניברסיטאות. לי היו ועדיין נרשמתי רק לבאר שבע (מתוך חשיבה טיפשית של חוסר רצון להתפשר...) והתחרטתי על זה כמה וכמה פעמים במהלך המיונים המתישים והמלחיצים. לשמחתי בסוף התקבלתי, אבל גם יכלתי לא להתקבל וסתם לדחות הכל בשנה... העצות הבאות מבוססות אך ורק על הניסיון הקצרצר שלי כמועמדת (והניסיון הטפה יותר ארוך כמראיינת לתפקידים שונים). עבורי לפחות הן עבדו בצורה מצוינת... קורות חיים: - הקורות חיים הם אחד הדברים המשפיעים ביותר על הראיון לדעתי. המראיינים קוראים אותם מיד לפני שאתם נכנסים לחדר ולכן חשוב שהם יהיו מנוסחים כמו שצריך ונעימים לקריאה. - חשוב לשים לב שאתם לא מצטיירים כאנשים מתנשאים בכתיבה שלכם. ענווה היא תכונה חיובית. - תהיו מוכנים שישאלו אתכם שאלות על קורות החיים ותצטרכו לתת הסברים על כך (אותי לא שאלו אבל זה נראה לי הגיוני). - תחשבו על התשובות שאתם כותבים ועל איזה תכונות הן מייצגות בכם (או יותר נכון: תחשבו על איזה תכונות הייתם רוצים להראות ואז על תשובות שמייצגות אותן) - אני אישית שלחתי את הקו"ח לכמה אנשים שאני מעריכה את דעתם והם נתנו לי כמה עצות טובות. ההכנות לראיונות: - הלכתי ליום הכנות בתל אביב שהיה לא פרודקטיבי במיוחד לגביי הראיונות (אני גם לא חושבת שבשביל המור/מרקם) - נפגשתי עם חברים וביקשתי מהם שיראיינו אותי- זה היה מצוין מצד אחד כי זה גרם לי לחשוב על דברים. זה היה גרוע מצד שני כי זה גרם לי לחזור על דברים כמו תוכי. ידע כללי: - קראתי על הנגב, מצב הרפואה בנגב, חשבתי על דרכים לשיפור (איך להשאיר רופאים בפריפרייה) - קראתי על הבדואים ומצבם בנגב (השתדלתי להבין את הסוגייה מכל הבחינות...) - קראתי על הפקולטה בבן גוריון, מה החזון שלה ועל מקימי הפקולטה - קראתי על פרופ' כרמי, האמת היא שסתם כי היא אישיות גדולה ונתנה לי השראה - קראתי על גישות שונות להמתת חסד ותרומת איברים. ממש ממש לא קראתי חוקים שונים לגבי מה מותר ומה אסור, אלא מאמרי דעה (יש אתר מקסים בשם "דעת" שיש בו המון מאמרים מעניינים בניהם גם כאלה על אתיקה רפואית). שאלות אישיות: החלק החשוב ביותר. שאלתי את עצמי את כל השאלות הנוקבות כמו: למה להיות רופאה, למה רפואה ולא סיעוד/מחקר, למה אני אהיה טובה בזה. שאלתי את עצמי וגם חברים ומשפחה מה הן התכונות הפחות טובות שלי ומה הן התכונות הטובות יותר שלי. חשוב להיות מודע לתכונות השליליות וגם להראות מה אתם עושים כדי לשנות אותן. חשבתי על מה הם הערכים שמובילים אותי בבחירות בחיים ואיך אני יכולה להציג אותם בראיון. כמה נקודות נוספות והכי חשובות לדעתי: - אל תלמדו חוקים או תשננו נתונים. לדעתי זה פוגע בראיון גם בכך שזה מצמצם את החשיבה שלכם וגם בכך שזה נשמע ממש ממש לא טוב כשאנשים זורקים מספרים שאין ספק ששיננתם קודם לכן (הרי מה הסיכוי שתדעו כמה בדואים יש בנגב סתם ככה??) לי אישיות היו כל מיני ספרי "הכנה" של אחד מבתי הספר ואפילו לא קראתי בהם...ממש לא מעניינים וקיקיוניים לדעתי - השתדלתי להיות מעורה באקטואליה בתקופה שלפני -לחייך לחייך לחייך- זאת הקלישאה הכי נכונה שאני מכירה. זה הופך את כל הסיטואציה לנעימה יותר ועבד עבורי בכל ראיון ב"ה. - לנהל שיחות אינטיליגנטיות. נשמע טריוויאלי אבל אני ממש נעזרתי בשיחות חכמות ועמוקות שהיו לי עם אנשים לפני הראיון (זה בכלל לא משנה על מה). - ביום הראיון עצמו, הגעתי יחסית מרחוק והבאתי איתי חברה כדי להעביר את הזמן, להיות נינוחה לפני ובזמן הראיונות וסתם כדי שיהיו צחוקים במסדרון המתנה... באותה מידה זה גם יכול להיות ספר או כל דבר אחר שגורם לכם להרגיש בנוח. - מבחינת לבוש- אני בטוחה שהרבה אנשים יחלקו עליי (לפחות כל האנשים שראיתי שהגיעו עם כפכפי טבע וגופיית ספגטי לראיון) אבל מניסיון שלי כמראיינת במסגרות שונות, לדעתי יש אפקט לצורה שבה אדם מתלבש והיא משפיעה על הרושם הראשוני מאוד. אם הוא מתלבש בצורה מכובדת זה יוצר רושם יותר בוגר ורציני. את הקלילות שלכם אתם יכולים להראות במהלך הראיון אבל את הלבוש הייתי משאירה מכובד (ממש לא צריך חולצות מכופתרות, אבל מכנס ארוך, נעליים סגורות וחולצה ב-ל-י מחשוף בכלל). - שפת גוף- לדבר עם ידיים ולא להיות מכווצים... -את כל ההודעות המלחיצות בפורום של אנשים אחרי הראיונות, השתדלתי מאוד לא לקרוא בסופו של יום, עשיתי כל מה שכתבתי ואני לא חושבת שהיה הולך לי כל כך חלק אם לא הייתי משתמשת בטיפ הבא: המראיינים הם בסה"כ אנשים כמוני וכמוכם. ערב לפני הראיון הראשון עשיתי דליט לכל מה שתכננתי מראש והחלטתי לבוא כמו שאני. בלי כל הבולשיט והתשובות שאמורים להגיד. רק לנהל שיחה נחמדה עם כמה אנשים נחמדים. בגלל שבאתי בגישה כזאת, כשהמראיינים ניסו "להתקיל" אותי בכל מיני סיטואציות אפילו לא ראיתי בזה כהתקלה ופשוט זרמתי עם השיחה ואמרתי את דעתי. אין מה לפחד מהסיטואציה, אין מה להתחרפן, רק לבוא באמת באמת כמו שאתם. תכינו רשימה קודם לכן עם דברים שממש חשוב לכם לדבר עליהם ותנסו להעלות אותם בהקשרים שונים. באותו הקשר- המראיינים באים לאסוף אתכם מהמסדרון ויש לכם מעט הליכה אתם. אני מטבעי מפתחת סמול טוק עם אנשים ואני חושבת שזה ממש היה התחלה טובה לראיון... בנוגע לשאלות ששאלו אותי- אם יהיה צורך/ביקוש אין לי בעיה להעלות אותן, אבל זה נראה לי לא ממש נחוץ כיוון שהשאלות באמת מותאמות למרואיין עצמו ומהניסיון שלי אתם יכולים לנתב את השיחה לכיוון שלכם נוח לדבר עליו. בסופו של יום, מאוד חשוב שהרזומה שלכם באמת יצדיק את הקבלה לפקולטה לרפואה. אני לא כותבת את זה כדי להלחיץ, אלא להפך- כדי שאם כרגע הוא לא- תעבדו על כך שהוא יתאים יותר. אם אין לכם שום היכרות עם עולם הרפואה יהיה לכם קשה יותר להסביר למה זה המקצוע שאתם רוצים מאשר אם אתם מגיעים מהתחום. אם מעולם לא התנדבתם או תרמתם לקהילה שלכם- סיבת ה"אני רוצה לעשות טוב בעולם/לעזור לאנשים/שליחות" לא ממש תעמוד לצדכם. בטח לא בבאר שבע. אני הרגשתי בראיונות (וגם מהרבה שיחות עם סטודנטים) שהמראיינים קולטים מהר אם אתם עושים עאוונטות או לא ושהם מאוד רגישים לאנשים שמנסים להציג משהו שהוא לא הם. המון בהצלחה! למון טרי
כל מילה בסלע.
קודם כל, רציתי להגיד שמה שרשמת ממש ממש עוזר וזה הטיפ הכי גדול שאפשר לרשום,התכוונתי לרשום בעצמי עכשיו כשחזרתי לבית. החל מהקורות חיים-אני גם נתתי לכמה אנשים לקרוא אותם וכל אחד אמר לי על מה התחושות שהוא קיבל מהניסוח ואולי לרשום דברים בניסוח אחר.לא למהר לשלוח את הקורות חיים. אגב בראיון הראשון הוא שאל אותי גם על הצורת התבטאות ,רשמתי בקורות "להפתעתי" והוא שאל למה רשמת להפתעתי לגבי תרגול עם אנשים-אני וחבר טוב שלי ישבנו ותרגלנו אחד את השני,הרעיון פה הוא להבין שלא צריך לשנן תשובה אבל ככל שאתה נשאל אותה יותר ועונה בכל אתה מתנסח יותר ויותר טוב ,התשובה הראשונה שלי ללמה רפואה להבדיל מהתשובה בראיון האמיתי היו אותם סיבות אבל בהתבטאות טובה יותר ועם יותר ביטחון(לא להגיד גם דברים כמו תוכי אבל לדעת מה כן אתה רוצה לעלות ולא לשכוח). כמו שלמון טרי רשמה ממקודם -היו נושאים שהיה לי חשוב לעלות בראיון ולמרות שהשיחה לא זרמה לשם ,מצאתי דרך לקשור את התשובות שלי לנושאים האלה. הכנה לגבי הפריפריה-פה אני מסתכל ממבט שונה כי אני גר פה כל חיי אז את הדברים שרשמת , אין אדם שגר בנגב שלא מכיר את הבעיות שציינת. הכנה לגבי דילמות מוסריות-אין תשובה נכונה אבל גם פה מומלץ לתרגל עם עוד אנשים כי הרבה פעמים אנשים אחרים רואים שיקולים שאתה לא רואה ובעצם "מאירים" את עיניך לגבי שיקולים אחרים. מומלץ בחום לקרוא את הקוד האתי שמפורסם באתר של הר"י זה אומנם ארוך אבל זה מאוד מעניין. http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type7/EthicalCode2009.pdf שוב אין צורך לשנן ,רק לגבש דעה לגבי נושאים שאין לך דעה מוצקת.והכי חשוב אל תגידו תשובה שאתם לא מאמינים בה ,גם אם היא לא בדיוק מה שאתם חושבים שהם מחפשים.כמו בשאלה ששאלו את חבר שלי את מי תציל זקן או צעיר ,הוא נתן כמה שיקולים לכל אחד אבל לא חיפש תשובה פלצנית אמר בסוף את הצעיר ואז גליק שאל אותו :"אז היית הורג אותי?" והוא התקבל... דבר מאוד חשוב שהרגשתי שעזר לי בראיונות-לבסס כל תשובה מהחיים האמיתים או מאקטואליה לדוגמא : כשנשאלתי על לחוקק חוק נגד עישון ,אז כשהעלתי אחד מהסעיפים של להסביר מגיל צעיר שההפסד הוא לא רק נזק בריאותי אלא גם נזק חברתי ,סיפרתי על אחד התלמידים שלי שלא הסכימו להוציא אותו לפולין בגלל שהוא מעשן ואין להם זמן כל שעה לעשות עצירת סיגריות. לכל שאלה בנוסף לדעה שלי גם ביססתי אותה בדוגמאות מהחיים ,זה לא איזה משהו שתכננתי לעשות מראש ואפילו לא תרגלתי ככה בראיונות. אבל בראיון האמיתי זה נתן לי הרגשה של שיחה עם בנאדם ולא עם עוד אחד ש"יורה" דברים שהוא למד. אני חושב שזה מציג אותך באור יותר טוב ככה הרגשתי בשתי הראיונות. ובאמת כמו שנאמר על ידי למוןטרי ,תהיו חיובים תשדרו ביטחון תחייכו הרבה ,גם אני פתחתי בסמול טוק במעלית (לא איזה משהו פלצני ,המראיין אמר לי אז מה אתה קל"ב) אז אמרתי לו בחיוך :"סוף סוף הגיע הזמן" אז הוא צחק כי הוא קרא את הקורות חיים שלי וזכר שהייתי לוחם ,השני לא כל כך הבין ומשם המשכנו את השיחה כבר בדרך לחדר.
קודם כל, רציתי להגיד שמה שרשמת ממש ממש עוזר וזה הטיפ הכי גדול שאפשר לרשום,התכוונתי לרשום בעצמי עכשיו כשחזרתי לבית. החל מהקורות חיים-אני גם נתתי לכמה אנשים לקרוא אותם וכל אחד אמר לי על מה התחושות שהוא קיבל מהניסוח ואולי לרשום דברים בניסוח אחר.לא למהר לשלוח את הקורות חיים. אגב בראיון הראשון הוא שאל אותי גם על הצורת התבטאות ,רשמתי בקורות "להפתעתי" והוא שאל למה רשמת להפתעתי לגבי תרגול עם אנשים-אני וחבר טוב שלי ישבנו ותרגלנו אחד את השני,הרעיון פה הוא להבין שלא צריך לשנן תשובה אבל ככל שאתה נשאל אותה יותר ועונה בכל אתה מתנסח יותר ויותר טוב ,התשובה הראשונה שלי ללמה רפואה להבדיל מהתשובה בראיון האמיתי היו אותם סיבות אבל בהתבטאות טובה יותר ועם יותר ביטחון(לא להגיד גם דברים כמו תוכי אבל לדעת מה כן אתה רוצה לעלות ולא לשכוח). כמו שלמון טרי רשמה ממקודם -היו נושאים שהיה לי חשוב לעלות בראיון ולמרות שהשיחה לא זרמה לשם ,מצאתי דרך לקשור את התשובות שלי לנושאים האלה. הכנה לגבי הפריפריה-פה אני מסתכל ממבט שונה כי אני גר פה כל חיי אז את הדברים שרשמת , אין אדם שגר בנגב שלא מכיר את הבעיות שציינת. הכנה לגבי דילמות מוסריות-אין תשובה נכונה אבל גם פה מומלץ לתרגל עם עוד אנשים כי הרבה פעמים אנשים אחרים רואים שיקולים שאתה לא רואה ובעצם "מאירים" את עיניך לגבי שיקולים אחרים. מומלץ בחום לקרוא את הקוד האתי שמפורסם באתר של הר"י זה אומנם ארוך אבל זה מאוד מעניין. http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type7/EthicalCode2009.pdf שוב אין צורך לשנן ,רק לגבש דעה לגבי נושאים שאין לך דעה מוצקת.והכי חשוב אל תגידו תשובה שאתם לא מאמינים בה ,גם אם היא לא בדיוק מה שאתם חושבים שהם מחפשים.כמו בשאלה ששאלו את חבר שלי את מי תציל זקן או צעיר ,הוא נתן כמה שיקולים לכל אחד אבל לא חיפש תשובה פלצנית אמר בסוף את הצעיר ואז גליק שאל אותו :"אז היית הורג אותי?" והוא התקבל... דבר מאוד חשוב שהרגשתי שעזר לי בראיונות-לבסס כל תשובה מהחיים האמיתים או מאקטואליה לדוגמא : כשנשאלתי על לחוקק חוק נגד עישון ,אז כשהעלתי אחד מהסעיפים של להסביר מגיל צעיר שההפסד הוא לא רק נזק בריאותי אלא גם נזק חברתי ,סיפרתי על אחד התלמידים שלי שלא הסכימו להוציא אותו לפולין בגלל שהוא מעשן ואין להם זמן כל שעה לעשות עצירת סיגריות. לכל שאלה בנוסף לדעה שלי גם ביססתי אותה בדוגמאות מהחיים ,זה לא איזה משהו שתכננתי לעשות מראש ואפילו לא תרגלתי ככה בראיונות. אבל בראיון האמיתי זה נתן לי הרגשה של שיחה עם בנאדם ולא עם עוד אחד ש"יורה" דברים שהוא למד. אני חושב שזה מציג אותך באור יותר טוב ככה הרגשתי בשתי הראיונות. ובאמת כמו שנאמר על ידי למוןטרי ,תהיו חיובים תשדרו ביטחון תחייכו הרבה ,גם אני פתחתי בסמול טוק במעלית (לא איזה משהו פלצני ,המראיין אמר לי אז מה אתה קל"ב) אז אמרתי לו בחיוך :"סוף סוף הגיע הזמן" אז הוא צחק כי הוא קרא את הקורות חיים שלי וזכר שהייתי לוחם ,השני לא כל כך הבין ומשם המשכנו את השיחה כבר בדרך לחדר.
אורח לרגע123
New member
לבקשת מנהל הפורום: ../images/Emo26.gif מרק"ם ../images/Emo36.gif
הכנה: קריאה בפורום של הודעות של אנשים שעברו את זה, מעבר על השאלות של הראיון אישי והדילמות שמפרסם המרכז הארצי (כל השאלות ראיון אישי ששאלו אותי היו במאגר) וישיבה עם חבר (איזה כחול אחד פה
) על הדברים האלה, עשינו משחקי תפקידים אחד עם השני, ראיינו אחד את השני וכו'... וגם בלי קשר הייתי שואל אנשים שלא מועמדים בכלל שאלות שהיו נראות לי קשות ושומע דעות שלהם, זה תמיד טוב. יום המיונים: לאחר תדרוך קצר של הנציגה מהמרכז הארצי והרשמה (מביאים לה את טפסי הצהרת הבריאות וויתור על סודיות רפואית, אם שכחתם לא נורא יש להם שם ואפשר לחתום במקום) מקבלים דף עם מדבקות שצריך לתת לכל מראיין ודף של סדר התחנות שלך (יש 8 כאלה). עומדים במסדרון של בית מלון שעל הדלתות יש מספרי תחנות ובחלקן סיפור מקרה, ברגע שמודיעים בכריזה נכנסים ויש 10 דקות לכל תחנה (בזמן התחנה מודיעים לאחר 5 דקות ואז בסיום התחנה, יש 3 דקות לעבור בין התחנות ולקרוא את סיפורי המקרה הבאים). בכל תחנה יש מראיין אחד ולכל תחנה מטרה אחת (משחקי תפקידים, סוגייה רפואית או שאלות אישיות): *משחקי תפקידים - יש סיפור מקרה על הדלת, ברגע שנכנסים המראיין מסביר שוב את המקרה ומוודא שהבנת ואז מתחיל מעין משחק תפקידים לא מוצלח שבו לא משנה מה שאתה אומר הוא ממשיך לקרוא מהדף את השורה הבאה שלו, לאחר בערך 5 דקות כאלה נגמר המשחק ובזמן שנותר המראיין מתחקר אותך על מה שהיה: איך אתה חושב שתפקדת? האם היית משנה משהו? איזה תכונות שלך באו לידי ביטוי ואיזה תכונות לא באו לידי ביטוי? וכו'.... חשוב לשים לב לכל פרט קטן בסיפור מקרה זה יעזור לכם במשחק תפקידים. גם בזמן הראיון עצמו הדף עם הסיפור מולכם אז אפשר להציץ בו. *סוגייה רפואית - על הדלת רשומה סוגיה רפואית כלשהי (המתות חסד, הפלות וכאלה) וכשנכנסים אתה והמראיין דנים על הסוגייה. אני חושב שלא משנה מה תגידו המראיין ינסה להכניס אתכם לפינות ולשנות את דעתכם, לפי דעתי תחשבו טוב טוב איזה צד אתם לוקחים (אני לפני כל תחנה ב3 דקות כבר התחלתי לחשוב על נימוקים בעד ונגד לסוגייה) ותנסו לא לזגזג עם הדעה, תמשיכו עם מה שאתם חושבים באמת ולא כל דבר שהמראיין אומר להסכים איתו אלא לעמוד על שלכם ולהסביר לו למה אתם חושבים ככה גם אם הוא לוחץ. *שאלות אישיות - בתחנות אלו לא כתוב שום דבר על הדלת נכנסים וכל מראיין שואל אותך 2 שאלות אישיות ופשוט מדברים עליהן. כמו שאמרתי, כל השאלות שלי היו מהמאגר שאלות שהמרכז הארצי פרסם, אני עברתי עליהן בהכנה וניסיתי לחשוב על מקרים שהיו לי ומה מתאים לכל שאלה, היו כמה שלא הצלחתי לחשוב על מקרה בבית ושאלו אותי אותן אז מה שעלה לי לראש באותו רגע אמרתי. המקרה עצמו פחות משנה, אח"כ יש גם סדרה של שאלות קבועות ששואלים אותך כמו: מה הרגשת? איך חשבת? האם היית פועל אחרת? למה פעלת ככה? וכו'.. התחנות שלי (לא זוכר את הסדר וזה לא משנה): - משחק תפקידים: אני מנהל גן לחינוך מיוחד ובאה אליי אמא של איזה ילדה שילד אחר בגן הרביץ לה עם צעצוע וכמעט עיוור אותה. האמא דורשת להוציא את הילד מהגן. זו פעם ראשונה שהילד מעורב בתקרית אלימה. כל הזמן היא שאלה אותי "איך אני יכולה לדעת שזה לא יקרה שוב?" פה צריך להיות יצירתיים. -משחק תפקידים: אני מטפל שעובד עם משפחה שיש להם ילד אוטיסט (בדף מספרים על אוטיסטים שיש להם בעיות תקשורת ונותנים מידע שאפשר להשתמש בו), כעת כשהילד בן 4 נולדה להם ילדה בריאה ואתה שם לב שההורים לא מתייחסים לילד ומשקיעים יותר בילדה. אתה מדבר עם האבא על זה. -משחק תפקידים: אני מטפל במוסד שיקומי שטיפל באדם בן 25 שאשתו נהרגה בתאונת דרכים בזמן שהוא נהג. לאחר שהיא נהרגה הוא התחיל לשתות ולזרוע הרס ביישוב שלו, להיות אלים ולפרוץ לבתים. כעת לאחר שנה במוסד הוא השתקם והיישוב מתנכר לו לא מערב אותו בקהילה בכלל ומתעלם ממנו. אתה מדבר עם מזכיר היישוב על זה. -סוגייה רפואית\משחק תפקידים: זה התחיל בדיון על קווים אדומים של רופא מבחינת יחס, התנהגות מקצועיות וכו'.. (היה איזה פרופסור שהרים את הקול קצת והתווכח איתי שהיחס לא משנה העיקר מקצועיות) שאל אותי אם אני מנהל מחלקה מה הקווים האדומים שלרופאים במחלקה אסור לחצות באיזה מקרה אני אזמן לבירור וכאלה ואז לפי מה שאמרתי לו עשינו משחק תפקידים שאני המנהל מחלקה והוא הרופא שאני מזמין לבירור. -סוגייה רפואית: מדברים על חוק שנמצא בכנסת שרופא משפחה יכול לרשום מרשם לחולה סופני שלא נשארה לו יותר מחצי שנה לחיות, גלולה שהוא יכול לקחת אותה ולמות ללא סבל (המתת חסד). -שאלות אישיות: פה אני לא זוכר ממש אילו שאלות שאלו אותי באיזה תחנה וזה לא משנה.. כמו שאמרתי כל השאלות היו בקובץ שאלות שלהם. אותי שאלו ממה שאני זוכר: האם הרגשת שמתנשאים עליך פעם? איך אתה מתפקד תחת לחץ? תאר מקרה שמישהו ביקש ממך עזרה ולא יכלת לעזור לו. תאר מקרה שהיית נתון תחת לחץ לתקופה ארוכה. תאר מקרה שלקחת יוזמה כלשהי על משהו שהפריע לך ועשית משהו בנידון. זהו זה למרק"ם, זה לא היה מלחיץ בכלל הכל באווירה נינוחה, גם אם נגמר הזמן ואתם באמצע משפט ואומרים לכם תודה רבה זה בסדר הם מודעים למגבלה הזו... אני שמעתי לפני זה שהמראיינים לא נחמדים, קרים ולא איכפת להם בכלל. אני לא יודע על מה מדובר, אצלי כולם היו נחמדים בסופו של דבר. בהצלחה!
הכנה: קריאה בפורום של הודעות של אנשים שעברו את זה, מעבר על השאלות של הראיון אישי והדילמות שמפרסם המרכז הארצי (כל השאלות ראיון אישי ששאלו אותי היו במאגר) וישיבה עם חבר (איזה כחול אחד פה
אורח לרגע123
New member
../images/Emo26.gifמו"ר../images/Emo36.gif
הכנה: קריאה בפורום של מה שאנשים שעברו את זה כתבו, קריאה של חוברת ההדרכה שמפרסם המרכז הארצי וישיבה עם חבר לראיין אחד את השני ולשמוע תשובות לשאלות וכאלה.. וכמובן גם דעות של אנשים מבחוץ, כמה שיותר יותר טוב. יום המיונים: מגיעים למס"ר בתל השומר, לאחר הרשמה, קבלת מספרים ומדבקות והרצאת הסבר על המבחנים מתחלקים ל2 קבוצות ועולים לתחנות. יש חדרים שעל כל אחד רשום מספר תחנה, דף להדביק את המדבקה שלך והסבר על התחנה לפעמים. יש תמיד מישהו איתכם שמכוון לאן ללכת כל פעם, אין מה להתבלבל. יש 9 תחנות, מהן והזמן המוקצב לכל אחת רשום בחוברת ההדרכה למו"ר, אני אנסה להגיד מה ההתרשמות שלי מכל סוג: *ראיון אישי: בדיוק כמו במרק"ם, מראיין אחד שואל 2 שאלות אישיות (גם כאן הרוב המכריע היה מהחוברת הכנה) ובעקבותיהן את השאלות הקבועות. *סימולציה: על הדלת רשום סיפור מקרה ומרגע שנכנסת לחדר מתחילה הסימולציה לכל אורך זמן התחנה, הסימולציה היא עם שחקנים מקצועיים, יותר מושקע מהמרק"ם, ויש בוחן שמתצפת עליך (לפעמים מאחורי חלון ולפעמים בחדר). חשוב גם פה לקרוא הכל כמה פעמים, לשים לב לכל פרט קטן ולהריץ כבר בראש "תוכנית פעולה" כי כשנכנסים אף אחד לא מסביר ואין את הדף של המידע מול העיניים. השחקנים מתאמים את עצמם לסיטואציה ולא מקריאים מדף דברים קבועים. *תחקיר סימולציה: יש תחקיר על אחת הסימולציות ישר אחריה עם הבוחן שהסתכל עליכם בזמן הסימולציה, זה הזמן לתקן שטות שעשיתם בזמן הסימולציה, או להגיד מה שרציתם אבל שכחתם\לא הספקתם וגם הבוחן ישאל על דברים שאמרתם, למה אמרתם, למה פעלתם כך וכו'.. *צוות: סימולציה של שלושה אנשים מול שחקן (3 מספרי נבחן סמוכים), נכנסים לחדר, בא אדם שמסביר לכם מה הולך להיות ונותן משימות, יוצא מהחדר ואתם צריכים לבצע. בהתחלה הוא מסביר על מה הסימולציה, נותן דפי הסבר על המקרה ומבקש מכם להכין "דרך פעולה". לאחר הסימולציה עם השחקן הוא נכנס ומבקש מכם להגיע להחלטה ולתת נימוקים בעד\נגד (לא צריך לכתוב, פשוט להגיע להסכמה מהם ולהגיד אותם המעריכים שומעים הם עומדים מאחורי זכוכית לכל נבחן יש מעריך). אני לא יכול להגיד לכם איך להתנהג, אין לי מושג מה מחפשים.. אני ניסיתי להיות "מנהיג סמוי" אם אפשר לקרוא לזה ככה... לא להיות שתלטן שמדבר הכי הרבה אלא להקשיב לכולם, להגיד את דעתי ובעיקר לכוון את השיחה והדרך פעולה, להתוות את הדרך.. אם מה שעשיתי היה נכון? לא יודע, בקרוב אדע.. תהיו עצמכם קודם כל אבל אם אתם מודעים לכך שאתם פסיביים מדי או אקטיביים מדי תנסו לשנות את זה קצת. תעשו סימולציות עם חברים, בהתחלה זה יהיה מוזר\קשה אח"כ זה ישתפר. *תחקיר צוות: לכל אחד יש תחקיר עם המעריך שלו על מה שהיה, גם פה היו שאלות כתובות מראש הוא שואל איך אתה חושב שהלך? מה היית משנה? מה היה התפקיד שלך בצוות? איך שאר אנשי הצוות תפקדו? וכו'... *קבוצתית: פה יש שישה אנשים (מחברים שני צוותים, אז חצי מהקבוצה הייתם איתם כבר בסימולציה או שתהיו אחרי זה), המעריכים ישבו מולנו והיה אחד שמנהל את הסימולציה, הוא שואל כל פעם שאלה\נותן משימה ויש זמן להגיע להחלטה. אצלנו הייתה מישהי שהקריאה זמנים, זה ממש עזר. אני חושב שהעקרונות פה הם כמו בצוות אבל עם יותר אנשים, להגיע להחלטה זה לא ממש חשוב,העיקר הדרך. שוב, תהיו עצמכם אבל בלי להיות שתלטנים או שקטים מדי. המקרים\משימות ממה שאני זוכר: - קבוצתית: אנחנו בית חולים שיש ילד שרק עכשיו התאשפז וצפויה לו תקופת אשפוז ארוכה והמשפחה רוצה לתרום סכום כסף גדול לבית החולים, מה אנחנו עושים? (לקבל\לא לקבל, מתי לקבל? איך להגיד להם את זה? מה יכולות להיות ההשלכות של כל דבר?) לאחר מכן היינו צוות פרא-רפואי בבית חולים, יש תקציב וצריך להחליט מה לעשות איתו, פה כל 2 אנשים ייצגו תפקיד אחר (עובדים סוציאלים, כוח עזר רפואי או אחיות), כל אחד קיבל דף בהתאם לתפקיד שלו עם הדרישות וכמה זה עולה והיינו צריכים להחליט מה לקנות ומה לא, הכסף הספיק רק לשני דברים אז אחד המגזרים לא מקבל כלום. אנחנו החלטנו שמעניין אותנו טובת החולים ולא הרווחה שלנו כרגע, ובחרנו בדברים שלדעתנו הכי קריטיים (מעלית שירות חדשה שמשמשת גם להעברת חולים לניתוח ומערכת ממוחשבת לאחיות שכל התיקים והמידע של המטופלים יהיה מסודר שם). אני הייתי בצוות של העובדים הסוציאליים שלא קיבלו כלום, החלטנו לוותר על הדרישות כרגע לטובת החולים.. מקווה שזה לא היה נראה פסיבי מדי. לא שפחדתי להתעמת איתם פשוט באמת הדרישות שלהם היו נראות יותר חשובות. - צוות: היינו בועדה שהגיעה אלינו אחות ותיקה עם הרבה שבחים אבל גם עם כמה תלונות לאורך השנים שהושעתה עד לבירור איתנו בגלל שאבא קשיש של בכיר במשרד הבריאות התלונן עליה שהיא נהגה אליו באגרסיביות, ידוע שהקשיש הוא אדם קשה וכולם מתלוננים עליו. היינו צריכים להחליט אם להחזיר אותה לעבודה או לפטר אותה. היא גם הייתה אמא לשלושה ילדים שבעלה מובטל. -סימולציה: אני מתנדב בבי"ח ואיזה חולה סופני שדיברתי איתו רוצה לפגוש את הילדים שלו שהוא לא ראה אותם 20 שנה בגלל שהוא עזב את אמא שלהם ואותם לטובת אישה אחרת ובסימולציה אני מדבר עם הבן שלו שלא רוצה לשמוע ממנו בכלל. -סימולציה: אני מחנך בתיכון ותלמידה באה אליי ומבקשת שאני אדבר עם אבא שלה, היא אומרת שהוא לא נותן לה לצאת מהבית ועוקב אחריה שהיא הולכת עם חברים. התלמידה היא תלמידה טובה וחברותית ובסימולציה אני מדבר עם אבא שלה. -ראיון אישי: לא ממש זוכר את השאלות אבל אני זוכר שרובן היו מהחוברת של המרכז הארצי, באותה מתכונת בדיוק כמו במרק"ם. היום הזה הוא די עמוס אך עובר באווירה נינוחה עם קצת כיבוד ושתייה שמפוזרים שם, שאר המתמודדים היו ממש נחמדים והכרנו אחד את השני עוד בהמתנה.. כל צוות וקבוצה גם דיברו לפני שהכל התחיל (מחלקים דפים עם תחנות ולפי זה יודעים מי ביחד), תיאמנו ציפיות ביננו לאיך שהסימולציות האלו ילכו וזה באמת היה ככה, בסופו של דבר זה היה טוב לכולם אני מאמין. שוב, אין ממה להלחץ, תבואו רגועים, תהיו עצמכם, תגידו מה שאתם באמת חושבים ויהיה בסדר. בהצלחה!
הכנה: קריאה בפורום של מה שאנשים שעברו את זה כתבו, קריאה של חוברת ההדרכה שמפרסם המרכז הארצי וישיבה עם חבר לראיין אחד את השני ולשמוע תשובות לשאלות וכאלה.. וכמובן גם דעות של אנשים מבחוץ, כמה שיותר יותר טוב. יום המיונים: מגיעים למס"ר בתל השומר, לאחר הרשמה, קבלת מספרים ומדבקות והרצאת הסבר על המבחנים מתחלקים ל2 קבוצות ועולים לתחנות. יש חדרים שעל כל אחד רשום מספר תחנה, דף להדביק את המדבקה שלך והסבר על התחנה לפעמים. יש תמיד מישהו איתכם שמכוון לאן ללכת כל פעם, אין מה להתבלבל. יש 9 תחנות, מהן והזמן המוקצב לכל אחת רשום בחוברת ההדרכה למו"ר, אני אנסה להגיד מה ההתרשמות שלי מכל סוג: *ראיון אישי: בדיוק כמו במרק"ם, מראיין אחד שואל 2 שאלות אישיות (גם כאן הרוב המכריע היה מהחוברת הכנה) ובעקבותיהן את השאלות הקבועות. *סימולציה: על הדלת רשום סיפור מקרה ומרגע שנכנסת לחדר מתחילה הסימולציה לכל אורך זמן התחנה, הסימולציה היא עם שחקנים מקצועיים, יותר מושקע מהמרק"ם, ויש בוחן שמתצפת עליך (לפעמים מאחורי חלון ולפעמים בחדר). חשוב גם פה לקרוא הכל כמה פעמים, לשים לב לכל פרט קטן ולהריץ כבר בראש "תוכנית פעולה" כי כשנכנסים אף אחד לא מסביר ואין את הדף של המידע מול העיניים. השחקנים מתאמים את עצמם לסיטואציה ולא מקריאים מדף דברים קבועים. *תחקיר סימולציה: יש תחקיר על אחת הסימולציות ישר אחריה עם הבוחן שהסתכל עליכם בזמן הסימולציה, זה הזמן לתקן שטות שעשיתם בזמן הסימולציה, או להגיד מה שרציתם אבל שכחתם\לא הספקתם וגם הבוחן ישאל על דברים שאמרתם, למה אמרתם, למה פעלתם כך וכו'.. *צוות: סימולציה של שלושה אנשים מול שחקן (3 מספרי נבחן סמוכים), נכנסים לחדר, בא אדם שמסביר לכם מה הולך להיות ונותן משימות, יוצא מהחדר ואתם צריכים לבצע. בהתחלה הוא מסביר על מה הסימולציה, נותן דפי הסבר על המקרה ומבקש מכם להכין "דרך פעולה". לאחר הסימולציה עם השחקן הוא נכנס ומבקש מכם להגיע להחלטה ולתת נימוקים בעד\נגד (לא צריך לכתוב, פשוט להגיע להסכמה מהם ולהגיד אותם המעריכים שומעים הם עומדים מאחורי זכוכית לכל נבחן יש מעריך). אני לא יכול להגיד לכם איך להתנהג, אין לי מושג מה מחפשים.. אני ניסיתי להיות "מנהיג סמוי" אם אפשר לקרוא לזה ככה... לא להיות שתלטן שמדבר הכי הרבה אלא להקשיב לכולם, להגיד את דעתי ובעיקר לכוון את השיחה והדרך פעולה, להתוות את הדרך.. אם מה שעשיתי היה נכון? לא יודע, בקרוב אדע.. תהיו עצמכם קודם כל אבל אם אתם מודעים לכך שאתם פסיביים מדי או אקטיביים מדי תנסו לשנות את זה קצת. תעשו סימולציות עם חברים, בהתחלה זה יהיה מוזר\קשה אח"כ זה ישתפר. *תחקיר צוות: לכל אחד יש תחקיר עם המעריך שלו על מה שהיה, גם פה היו שאלות כתובות מראש הוא שואל איך אתה חושב שהלך? מה היית משנה? מה היה התפקיד שלך בצוות? איך שאר אנשי הצוות תפקדו? וכו'... *קבוצתית: פה יש שישה אנשים (מחברים שני צוותים, אז חצי מהקבוצה הייתם איתם כבר בסימולציה או שתהיו אחרי זה), המעריכים ישבו מולנו והיה אחד שמנהל את הסימולציה, הוא שואל כל פעם שאלה\נותן משימה ויש זמן להגיע להחלטה. אצלנו הייתה מישהי שהקריאה זמנים, זה ממש עזר. אני חושב שהעקרונות פה הם כמו בצוות אבל עם יותר אנשים, להגיע להחלטה זה לא ממש חשוב,העיקר הדרך. שוב, תהיו עצמכם אבל בלי להיות שתלטנים או שקטים מדי. המקרים\משימות ממה שאני זוכר: - קבוצתית: אנחנו בית חולים שיש ילד שרק עכשיו התאשפז וצפויה לו תקופת אשפוז ארוכה והמשפחה רוצה לתרום סכום כסף גדול לבית החולים, מה אנחנו עושים? (לקבל\לא לקבל, מתי לקבל? איך להגיד להם את זה? מה יכולות להיות ההשלכות של כל דבר?) לאחר מכן היינו צוות פרא-רפואי בבית חולים, יש תקציב וצריך להחליט מה לעשות איתו, פה כל 2 אנשים ייצגו תפקיד אחר (עובדים סוציאלים, כוח עזר רפואי או אחיות), כל אחד קיבל דף בהתאם לתפקיד שלו עם הדרישות וכמה זה עולה והיינו צריכים להחליט מה לקנות ומה לא, הכסף הספיק רק לשני דברים אז אחד המגזרים לא מקבל כלום. אנחנו החלטנו שמעניין אותנו טובת החולים ולא הרווחה שלנו כרגע, ובחרנו בדברים שלדעתנו הכי קריטיים (מעלית שירות חדשה שמשמשת גם להעברת חולים לניתוח ומערכת ממוחשבת לאחיות שכל התיקים והמידע של המטופלים יהיה מסודר שם). אני הייתי בצוות של העובדים הסוציאליים שלא קיבלו כלום, החלטנו לוותר על הדרישות כרגע לטובת החולים.. מקווה שזה לא היה נראה פסיבי מדי. לא שפחדתי להתעמת איתם פשוט באמת הדרישות שלהם היו נראות יותר חשובות. - צוות: היינו בועדה שהגיעה אלינו אחות ותיקה עם הרבה שבחים אבל גם עם כמה תלונות לאורך השנים שהושעתה עד לבירור איתנו בגלל שאבא קשיש של בכיר במשרד הבריאות התלונן עליה שהיא נהגה אליו באגרסיביות, ידוע שהקשיש הוא אדם קשה וכולם מתלוננים עליו. היינו צריכים להחליט אם להחזיר אותה לעבודה או לפטר אותה. היא גם הייתה אמא לשלושה ילדים שבעלה מובטל. -סימולציה: אני מתנדב בבי"ח ואיזה חולה סופני שדיברתי איתו רוצה לפגוש את הילדים שלו שהוא לא ראה אותם 20 שנה בגלל שהוא עזב את אמא שלהם ואותם לטובת אישה אחרת ובסימולציה אני מדבר עם הבן שלו שלא רוצה לשמוע ממנו בכלל. -סימולציה: אני מחנך בתיכון ותלמידה באה אליי ומבקשת שאני אדבר עם אבא שלה, היא אומרת שהוא לא נותן לה לצאת מהבית ועוקב אחריה שהיא הולכת עם חברים. התלמידה היא תלמידה טובה וחברותית ובסימולציה אני מדבר עם אבא שלה. -ראיון אישי: לא ממש זוכר את השאלות אבל אני זוכר שרובן היו מהחוברת של המרכז הארצי, באותה מתכונת בדיוק כמו במרק"ם. היום הזה הוא די עמוס אך עובר באווירה נינוחה עם קצת כיבוד ושתייה שמפוזרים שם, שאר המתמודדים היו ממש נחמדים והכרנו אחד את השני עוד בהמתנה.. כל צוות וקבוצה גם דיברו לפני שהכל התחיל (מחלקים דפים עם תחנות ולפי זה יודעים מי ביחד), תיאמנו ציפיות ביננו לאיך שהסימולציות האלו ילכו וזה באמת היה ככה, בסופו של דבר זה היה טוב לכולם אני מאמין. שוב, אין ממה להלחץ, תבואו רגועים, תהיו עצמכם, תגידו מה שאתם באמת חושבים ויהיה בסדר. בהצלחה!
חוויות מפורטות ממו"ר 2011-שאלונים ויום במס"ר
מבחינת ההכנה למיונים האלה - אני פחות או יותר מתחבר לכל מה שכתבו כאן מעליי ומה שנכתב בשנים קודמות, ולכן לא רואה מקום להרחיב בזה הרבה. אני ארשום בקצרה. אני קראתי את הקוד האתי באתר של הר"י, עברתי עם עצמי הרבה על השאלות שמופיעות בחוברת ההדרכה באתר של המרכז הארצי וגם קראתי קצת על החוקים המרכזיים בתחום הבריאות (חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק זכויות החולה, חוק החולה הנוטה למות). בחודשים האחרונים אני מבלה שעות רבות בנסיעה לבד, ולכן כשגיליתי את סדרת הרדיו "רפואתיקה" של רדיו חיפה זה היה לי מאוד נוח. לקחתי משם כמה תוכניות, שמתי על דיסק ושמעתי בנסיעה, זה עוזר לחשוב על עוד נושאים מעניינים בתחום האתיקה הרפואית. חוץ מזה גם קראתי כאן בפורום חוויות של אנשים משנים קודמות וכו'. אני מצרף לכאן את החוויות האישיות שלי משני ימי המיון של מו"ר. הם בטוח חוזרים במידה רבה על דברים שאחרים העלו כאן, אבל השתדלתי לפרט גם את כל תתי השאלות שעלו, כמיטב זכרוני. הרבה בהצלחה, רן.
מבחינת ההכנה למיונים האלה - אני פחות או יותר מתחבר לכל מה שכתבו כאן מעליי ומה שנכתב בשנים קודמות, ולכן לא רואה מקום להרחיב בזה הרבה. אני ארשום בקצרה. אני קראתי את הקוד האתי באתר של הר"י, עברתי עם עצמי הרבה על השאלות שמופיעות בחוברת ההדרכה באתר של המרכז הארצי וגם קראתי קצת על החוקים המרכזיים בתחום הבריאות (חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק זכויות החולה, חוק החולה הנוטה למות). בחודשים האחרונים אני מבלה שעות רבות בנסיעה לבד, ולכן כשגיליתי את סדרת הרדיו "רפואתיקה" של רדיו חיפה זה היה לי מאוד נוח. לקחתי משם כמה תוכניות, שמתי על דיסק ושמעתי בנסיעה, זה עוזר לחשוב על עוד נושאים מעניינים בתחום האתיקה הרפואית. חוץ מזה גם קראתי כאן בפורום חוויות של אנשים משנים קודמות וכו'. אני מצרף לכאן את החוויות האישיות שלי משני ימי המיון של מו"ר. הם בטוח חוזרים במידה רבה על דברים שאחרים העלו כאן, אבל השתדלתי לפרט גם את כל תתי השאלות שעלו, כמיטב זכרוני. הרבה בהצלחה, רן.
ראיונות בבן גוריון 2011
מבחינת ההכנה הכללית למיונים לרפואה - תקראו את מה שכתבתי בהודעה למעלה על החוויות ממו"ר. שני דברים שכן ייחודיים לבאר-שבע - כתיבת קורות החיים והנושאים הכלליים של הנגב. לגבי קורות החיים - הם מהווים בסיס מאוד משמעותי למה שיעלה בראיון והם האפשרות שלכם לנתב את השיחה לכיוונים שאתם רוצים. אם יש נושא שאתם רוצים לדבר עליו ואתם חושבים שיבוא לטובתכם - דאגו לכתוב אותו בצורה זו או אחרת בקורות החיים. אחרי שסיימתם לכתוב אותם שמרו לכם עותק, תעברו עליו ותחשבו מה יכולות להיות ה'התקלות' שיעלו משם. מומלץ מאוד להתייעץ על זה גם עם אנשים קרובים. הכרות עם הנגב והבדואים - כאן אפשר מאוד להתפזר. אני מצאתי מסמך מאוד מפורט ומקיף על הבדואים בנגב שעדכני ל-2006 ועברתי על רובו (אם הקישור לא יעבוד מתישהו בעתיד פשוט כדאי לנסות להכנס לאתר של 'דו-קיום' ולחפש שם). אני חושב שהוא בהחלט נותן ידע טוב בתחום הזה ומאפשר התמודדות עם שאלות שונות. בנושא הרפואה בפריפריה ובנגב - נעזרתי מאוד באתר של ההסתדרות הרפואית, בעיקר בחלק שמדבר על מאבק הרופאים (מקווה שזה יהיה זמין גם בעתיד), יש שם המון מידע. אני גם באופן כללי די מסכים עם הגישה של אחד מהאנשים שכתב כאן מאמר בנושא, ממליץ לקרוא. אני מצרף לכאן את החוויות האישיות שלי משני הראיונות, עם פירוט של כלל השאלות שזכרתי שעלו. שוב בהצלחה, רן.
מבחינת ההכנה הכללית למיונים לרפואה - תקראו את מה שכתבתי בהודעה למעלה על החוויות ממו"ר. שני דברים שכן ייחודיים לבאר-שבע - כתיבת קורות החיים והנושאים הכלליים של הנגב. לגבי קורות החיים - הם מהווים בסיס מאוד משמעותי למה שיעלה בראיון והם האפשרות שלכם לנתב את השיחה לכיוונים שאתם רוצים. אם יש נושא שאתם רוצים לדבר עליו ואתם חושבים שיבוא לטובתכם - דאגו לכתוב אותו בצורה זו או אחרת בקורות החיים. אחרי שסיימתם לכתוב אותם שמרו לכם עותק, תעברו עליו ותחשבו מה יכולות להיות ה'התקלות' שיעלו משם. מומלץ מאוד להתייעץ על זה גם עם אנשים קרובים. הכרות עם הנגב והבדואים - כאן אפשר מאוד להתפזר. אני מצאתי מסמך מאוד מפורט ומקיף על הבדואים בנגב שעדכני ל-2006 ועברתי על רובו (אם הקישור לא יעבוד מתישהו בעתיד פשוט כדאי לנסות להכנס לאתר של 'דו-קיום' ולחפש שם). אני חושב שהוא בהחלט נותן ידע טוב בתחום הזה ומאפשר התמודדות עם שאלות שונות. בנושא הרפואה בפריפריה ובנגב - נעזרתי מאוד באתר של ההסתדרות הרפואית, בעיקר בחלק שמדבר על מאבק הרופאים (מקווה שזה יהיה זמין גם בעתיד), יש שם המון מידע. אני גם באופן כללי די מסכים עם הגישה של אחד מהאנשים שכתב כאן מאמר בנושא, ממליץ לקרוא. אני מצרף לכאן את החוויות האישיות שלי משני הראיונות, עם פירוט של כלל השאלות שזכרתי שעלו. שוב בהצלחה, רן.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.