שלום לכולם!

[Berbale]

../images/Emo24.gif שלום לכולם!

קודם כל, שלום לכולם, אני חדשה בפורום. אני אמנם לא אמא עדיין, אבל בבית שלנו אני זאת שמנסה(!) לחנך את אחי הקטן, דניאל(בן חמש). רציתי להתייעץ אתכם בקשר למשהו. שמתי לב שהרבה פעמים כשאני אומרת לו לדמיין משהו, או להמציא משהו, הוא מתחמק. יש לכם אולי איזשהם רעיונות כדי לפתח את הדמיון שלו? משחקים אולי, או משהו אחר?

שיהיה יום נהדר!

 

[לאה_מ]

ספרים, ספרים ושוב ספרים.

אין כמו סיפור טוב כדי לפתח את הדמיון, ואם את רוצה שעות של הנאה צרופה, אתם יכולים לקרוא יחד סיפור בהמשכים. אני מאד ממליצה על "צ'ארלי והשוקולדה" של רואלד דאל. שניכם תהנו. גם משחקי דמיון מצויינים לשם כך (זבן ולקוח, רופא וחולה, מאלף אריות ואריה....). ושאלה מסקרנות בלבד - למה את כותבת שאת זאת שמנסה לחנך את אחיך?

 

[Berbale]

בגלל ש...

בעיקרון, ההורים שלי שניהם עובדים, אז לפעמים במהלך השבוע אני נמצאת עם דניאל יותר מהם. אבל זה לא רק הקטע הזה. פרט לעובדה זו יש את הקטע שבבית שלנו אני נחשבת לספצית בעניין של חינוך, אני מסתדרת נהדר עם ילדים, ובכלל ממש מתעניינת בחינוך, קוראת ספרים בנושא, וכו'. אז הרבה פעמים "שולחים" אותי לנסות לשכנע את דניאל, ולהסתדר איתו וכו', בגלל שאני טובה בזה.

 

[אפרתש]

למה הוא מתחמק?

נשמע מוזר ומעניין שילד בן חמש מתחמק מלהשתמש בדמיון. יכול להיות שהיו לו נסיונות לא מוצלחים? כלומר - מישהו לעג לו על רעיון "טיפשי"? הוא שמע ביקורות קטלניות? אני ממליצה על משחקים, ולאו דווקא ספרים. למשל - לפני כמה ימים, בעודי מלבישה את בתי, קראתי לה "מפלצת". וככה המשכנו את כל "רוטינת הבוקר". כל דבר גרר צעקות "אוי! המפלצת רצה בתחתונים!" "אמא מפלצת מסרקת את המפלצת הקטנה!". את יכולה ליזום כאלה משחקים באופן ספונטני (כשאתם יכולים להיות אריה שואג, טייס חלל, בוב הבנאי, או כל דבר אחר). ותדאגי שהוא "יהיה מבסוט" מהתוצאות. שאף אחד לא יגיד לו ש"ככה לא נשמע אריה", או שהוא "גדול מכדי לשחק במפלצות" וכל מיני קוטלי דמיון שכאלה. בהצלחה, וכיף לו שיש לו אחות שכלכך אכפת לה.

 

[Berbale]

אני באמת לא יודעת...../images/Emo4.gif

יכול להיות באמת שהיה לו איזה נסיון לא מוצלח, למרות שזה לא נשמע לי כל כך הגיוני, שמישהו מהמשפחה שלנו יתנהג ככה... זה גם לא שהוא לחלוטין לא משתמש בדמיון, אבל הרבה פעמים אני שמה לב שהוא לא עושה זאת כשיש בזדמנות... אני מאוד מנסה לשחק איתו בכל מיני משחקים שכוללים דמיון, לגרום לו להמציא כל מיני דברים וכו' (גם אני יותר בעד משחקים ולא ספרים). בכל מקרה אני מקווה שהעניין הזה ישתפר...

 

[נעה גל]

ואולי בגלל שדימיון הוא אישי ולא

מגיע לפי הזמנה. אני אגיד לך את האמת? אני חושבת שזה נהדר שאת דואגת כך לאחיך (אמן על ילדי

)אבל, אני לא חושבת שזה התפקיד שלך - גם באופן כללי וגם באופן ספציפי. אני אתייחס רק לספציפי - פיתוח הדימיון. אני לא חושבת שאת צריכה לעשות משהו אקטיבי אלא רק ליצור הזדמנויות ולא (כמו שאמרה כאן אפרתש) לקטול אותן. אחת הבעיות עם "תוכניות לפיתוח דימיון" היא, שלמבוגרים יש נטיה להתערב במשחקים ובלי לשים לב, ההתערבות הזו חוסמת לא פחות מהדוגמאות שנתנה אפרתש. בקיצור, אני חושבת שכדאי לך בעיקר לעשות עבודה "שקטה" בהקראת ספרים והשאר כבר יבוא מעצמו. חוץ מזה, יש ילדים שפחות נוטים לדמיין מאחרים וגם את זה כדאי לקחת בחשבון.