בקר אור

אז כמו שאמרתי - יש ניצוצות של גיל התבגרות,

בנתיים ההסבר ש"אלינו לא מדברים בצורה מתחצפת" או -"את יכולה להגיד מה שאת רוצה, השאלה איך את אומרת את זה" - עובדים. אני מבינה שהיא עוברת תהליך הבשלה עם עצמה ופיתוח זהות ניפרדת מאיתנו - ההורים ואני מוכנה לקבל את זה כתהליך למידה. גם אנחנו ההורים מבינים שעכשיו ההורות שלנו מקבלת עוד זוית ועוד מימד ומשתנים בהתאם . סה"כ היא ילדה טובה ונעימה והבסיס של 10 שנות הילדות שנתנו לה - מחזק אותה ומשמש לה קרש קפיצה חזק ובטוח.
 
אם מתבגר מתנהג כך

סימן שיש בעיה ביחסים בינו לבין ההורים. הדרך היא קודם כל שיפור היחסים. למצוא זמן של שקט תעשייתי, להזמין לבית קפה, לבלות יחד. בשום אופן לא לנצל את הזמן לחפירות, הטפות מוסר, תלונות וכו' - זמן כייף בלבד. כאשר מצליחים לשפר יחסים אפשר להגיד איך אני מרגישה עם ההתנהגות שלו. לא לבוא בטענות, לא להאשים, לא להתקיף. רק להגיד מה לא טוב ולא נעים לי. לאחר מכן - לבקש בקשה. "אני מאד מודאגת כאשר את יוצאת לבלות ואני לא יודעת איפה ומתי תחזרי, מאד יעזור לי אם תספרי לי ..." גבולות עם מתבגרים - קובעים יחד. לומדים לסמוך על המבתגר ולתת לו אחריות ויותר עצמאות. המרד הוא רצון לקחת עצמאות, להרגיש בוגר - אם ניתן עצמאות ונתייחס כבוגר - תהיה פחות סיבה למרד. ב - 10 שורות - סדנה שאני מעבירה ב- 10 מפגשים. לאיזו עבודה את צריכה זאת?
 
למעלה