../images/Emo24.gifבנות יקרות!!!!
טוב אז היום נפרדתי בעבודה ואני בדרך לחופשת לידה ,היו
דמעות מהפקידות המדהימות ,וגם ידאגו להעביר לי חומר
שאטפל בבית,לפעמים אין ברירה ואין מי שיעסוק בזה.
הייתי אצל הפונדי,נשארו לנו עוד 60 שעות ,נפגשתי עם העובדת הסוציאלית של ביה"ח ואמרתי לה שאפילו בנות הפורום התרעמו
שלא נותנים חדר
להורים המיועדים,בניגוד לכל הגיון,הפונדי עוברת למח' נשים ,ואני אטייל עם הזעטוטיות ואאכיל אותן במסדרון,עוד בבי"ח תל השומר !!!!!
אל דאגה אני אוותר להם בקלות.
הניתוח בבוקר יום ראשון והחלטתי להיות נוכחת בו,התגברתי על הטראומה , אחי מרגיש הרבה יותר טוב ושוחרר הביתה הוא התלוצץ
ואמר שכל אחת מהבנות עשתה לו סתימה
.אבל הוא בסדר גמור.
היום ראיתי שוב את האולטרסאונד הראשון בשבוע ה-7.1
בדיוק לפני 30 שבועות אחת היתה 11 מ"מ והשניה 12 מ"מ.מרגש.... תחזיקו לי אצבעות ,שבת אחרונה בלי אמא...
וואו אני מאחלת מכל הלב שכל אחת ואחת תצליח ואני מאמינה שתצליח,רק סבלנות ואמונה ולא להתייאש
באהבה מאמא אירית
טוב אז היום נפרדתי בעבודה ואני בדרך לחופשת לידה ,היו
) תחשבי על שתי בנות שצועקות : א מ א היא הרביצה לי ... א מ א ...היא לקחה לי.... וביום הראשון שתשמעי את המילה תרגישי ש"מתפוצץ" לך הלב ...( בקונוטציה חיובית כמובן )... וחכי חכי שישירו לך את "אמא יקרה לי..." הדמעות יזלגו להן כבר לבד מעצמן........ ואני שואלת את עצמי, איך הדבר הזה שהוא כל כך פשוט ופעוט בשביל הרבה אנשים אחרים מקבל אצלנו משמעות אחרת...( ואני לא מחכה לתשובה ...) אז אמא'לה אירית עד שתשמעי את זה מהבנות שלך ... תתחילי בלשמוע את זה מאיתנו : א מ א א מ א א מ א .... המון המון בהצלחה ביום ראשון !!!!!!! שבת שלום סיגל