Desert Challenge

[עוד נועה]

../images/Emo234.gif../images/Emo42.gif../images/Emo133.gif../images/Emo29.gifDesert Challenge

 

[עוד נועה]

ברכות לקרן ה../images/Emo47.gif - רצה רחוק וגם ממש מהר../images/Emo13.gif

על מקום ראשון בריצה וגם באולטימייט צ'אלנג. היה כיף לראות אותך על הפודיום ולחבק באופן אישי. וגם לראות אותך במיני הורוד בדרך לפודיום השני. האיש שלי שרכב איתך את הצ'אלנג חזר מלא התפעלות. אלופה אמיתית

שעוד יהיו הרבה ימים כאלו, עם הצלחות וחיוכים.

 

[עוד נועה]

הDesert challenge שלי ../images/Emo13.gif../images/Emo4.gif../images/Emo29.gif

בניגוד לשאר האירועים שבהם השתתפתי לאחרונה, חזרתי די מאוכזבת. הרגשתי שהחברה המארגנת זלזלה באנשים שבאו לרוץ "רק" 12 ק"מ. הרגשתי שממש לא קיבלתי תמורה לכסף ולהשקעה. המטרה שלי היתה החוויה המדברית. איזור ים המלח ומדבר יהודה הם מהאהובים עלי בארץ. נופים קסומים שאני מחוברת אליהם מאד חזק. בתור חובבת טיולים רגליים, קיויתי להנות מהנופים האהובים עלי גם בריצה. אני מאד אוהבת טיולי ליל ירח ומטרת הריצה היתה להנות מנופיו הקסומים של איזור החווארים. בשביל זה הייתי מוכנת לעשות מאמץ, לשלם על האירוע, על צימר כדי לישון כמה שעות ולהביא את חמי וחמותי במיוחד מנהריה. בדיעבד, המאמץ היה רחוק מלהיות שווה את התוצאה. המסלול נשמר בסוד. עכשיו אני מבינה למה. רק כשעמדנו על קו ההתחלה בשפך זוהר, נאמר לנו שאנחנו עומדים לרוץ שני סיבובים. כל המטרה שלשמה הגעתי התמוססה. בסיבוב בן 6 ק"מ לא ממש מגיעים למקומות הקסומים של המדבר. היתה תחושה של סיבוב בחניה. התחושה התגברה כשסיימנו את הסיבוב הראשון וגילינו שאורכו פחות מ5.5 ק"מ. זה היה מבאס לחלוטין. קיויתי לרוץ מרחק שמעולם לא רצתי וזה לא קרה. אנחנו לא היינו היחידים שמדדנו את התוצאה הזו והסתבר שהק"מ+ החסר התווסף לאלו שרצו 20... אני מחלקת את העניין לשניים. מ"עז הרים" ו"פרו ספורט" אני מאוכזבת מאד. בפעם השלישית השבוע אני מצטטת את סיינפלד פה, הפעם בפרפרזה על ג'ורג' ואומרת, Exacly the opposite...

It's not me, it's them... הכיף שבכל זאת היה, היה בראש ובראשונה בזכות אבי, בעלה המקסים של מרב. ששדכה ביננו. בילינו את הערב יחד, אני, הוא והאיש שלי באכילת פסטה ושיחה נעימה שהומשכה בריצה. שי זינק ל20 ואנחנו ל12. אבי שמר עלי מעצמי ודאג שלא אתחיל מהר מדי, שלא ארוץ מהר מדי בעליות ובכלל - נטיה מדאיגה שכבר שמתי לב אליה בנייקי. יחד התגברנו על באסת ההקפות ומצאנו את מה שכן היה כייפי ומיוחד במירוץ הזה. אבי דאג להריץ אותי בסוף וגם לדווח לי שהצלחנו להגיע בספרינט הסופי למהירויות שלא חשבתי שאני יכולה להן. הספליטים האחרונים שלי (שמרב קראה לי בטלפון מהגארמין שלה), נשמעו לי דמיוניים.

מרב. על השידוך המוצלח ו

לאבי שהיה פרטנר מושלם לריצה הזו והפך אותה לכיף, למרות הכל. אני גם מרוצה מעצמי

ידעתי שריצה בלילה, בשטח עם עליות, ירידות ו"פודרה" על השביל לא יכולה להיות מהירה. בסופו של דבר אהבתי את התוצאה 1:14:35 על פי הפולאר שלי ל10.7 ק"מ שנמדדו על הגארמין של מרב. ... קצב ממוצע של פחות מ7 דקות לק"מ - מה שתכננתי מראש. נגטיב ספליט וכוח שנשאר לספרינט בסוף השאירו בכל זאת איזשהו טעם טוב. מתגעגעת לאופוריה של אחרי אירוע. לא הרגשתי אותה מספיק אבל ישבתי בכיף על חוף ים המלח עם ספר חביב ושתיתי קפה עד שהאיש שלי הגיע מאושר. מתנחמת בתכנית שליהי הכינה לי לשבוע הבא. מרגישה שזה הולך להיות שבוע מרגש שאמור להסתיים בריצת שטח ארוכה (שעה וחצי) ביער בן שמן. עומס האירועים של השבועות הקודמים הסתיים אבל החזרה לשגרה אמורה להביא איתה דברים מרגשים לא פחות...

 

[MayaShuShu]

העיקר נהנית ../images/Emo13.gif

למה את מאוכזבת מ מ"עז הרים" ו"פרו ספורט"?

 

[עוד נועה]

בגלל המסלול שלא קיים שום הבטחה../images/Emo4.gif

נהניתי בזכות אבי ובזכות העובדה שאני עובדת מאד קשה על שיפור ביכולות הריצה שלי וכשאני רואה שיפור, אני מתלהבת מעצמי. אבל, וזה אבל ענק, כשמבטיחים מסלול מדברי של 12 ק"מ, אני מצפה שיקיימו ולא שישלחו אותנו להקיף את החניה בשני סיבובים שכל אחד מהם פחות מ5.5 ק"מ. אני מצפה לשקיפות במסלולים. אם המסלול כולל הקפות, תודיעו קודם ואני אוכל להחליט אם אני רוצה לבוא. כשאמרו "ריצת ליל ירח", חשבתי על נחל פרצים המדהים, על מישור עמיעז הפתוח. על ליל ירח עם המון כוכבים ומדבר פתוח לילי כשמסביב רק חול וחול. לא על ריצה בין אורות מעשה ידי אדם ובודאי שלא על הקפות השנואות עלי גם ככה. היתה תחושה שלא ממש השקיעו ב12K. רק בספורטאים ה"אמיתיים". אני משוכנעת שבשנה הבאה אוכל לרוץ את ה20 ואולי אף יותר אבל לא בטוח שאשלם שוב עבור מירוץ חובבני כל כך.

 

[מרב.]

נועה,

א. שלחנו לך את תדפיס הגרמין, כולל גרף עליות. ב. המאמן שלי (שרץ את ה-30) אומר שמי שמגיע לרוץ את ה-12 במירוצים כאלו בד"כ אינו מיומן, ויכול להיות שהאירגון של המסלול נעשה כך כדי שרצים יוכלו לפרוש אם קשה להם. מה שכמובן אינו מצדיק את קיצור המסלול אבל יכול להסביר את שתי ההקפות. ג. גם האישלי נהנה איתך

 

[עוד נועה]

קיבלתי - ../images/Emo51.gif תשובה בדרך../images/Emo30.gif

זה עבד. האיש שלי כבר לא אומר "את לא צריכה גארמין". עכשיו רק צריך למצוא תקציב... זה לא יקרה בזמן הקרוב... נשמע לי תמוה לארגן מסלול שאפשר יהיה לנשור ממנו. מתאים לגישה שמי שרץ 12K הוא סוג של מוגבל... האיש שלך

. שמחה מאד שגם הוא נהנה.

 

[MayaShuShu]

חבר שרץ את ה-20 (21) מאוד נהנה...

הוא קצת התבאס(?) שאמרו 20 קמ ושינו בלי להגיד ל-21....

 

[ofec bar]

מצטערת שאת מאוכזבת

אבל כמה נקודות למחשבה: 1. המירוצים האתגריים מראש לא אמורים להיות מדוייקים מבחינת מרחק. זה תמיד +-, ומתייחסים לזה בהומור, כי מראש ההנחה היא שמי שמגיע מגיע בשביל האירוע עצמו, ולא בשביל המרחק. במילא אי אפשר להשוות זמנים לריצה במסלולים אחרים, כי זה כל כך ספציפי למקום. 2. ייתכן שלא הייתה להם ברירה מבחינת המסלול: לא בהכרח אפשר למצוא מסלול מעגלי באורך 10-12 ק"מ באיזור, ועוד כזה שיעמוד בסטנדרטים של הבטיחות. אולי האופציה היחידה הייתה הלוך ושוב, והם העדיפו הקפות (כשאני תכננתי עם ידיד ריצה באיזור ההוא, חברי ה 15 ק"מ רצו חד כיווני ואספו אותם מהכביש, כי לא הייתה ברירה). 3. מסכימה שלפחות היה צריך להגיד את התכונה של המסלול מעגלי/ הלוך ושוב/ הקפות. אבל אולי הם שמרו זאת בהפתעה כי הם ניסו חלופות ולא הצליחו למצוא עד רגע המירוץ. אני מבינה את האכזבה שלך מאוד מאוד, אבל מקווה שתוכלי לקחת את זה לכיוון של "בשנה הבאה אלך על כל הקופה" יותר מאשר באסה על השנה. ונקודה אחרונה: במירוצים כאלה, בדרך כלל, המרחקים הקצרים מוזנחים. אני אומרת את זה בצער, אבל מהניסיון שלי זה המצב. יש לי את ההתלבטות האם לבוא ל 30 באולטרה מאותה סיבה.

 

[עוד נועה]

מעניין אם בכל העולם הגישה כל כך לא רצינית

ברכיבה הודיעו 3 או 4 פעמים על שינויים במסלול ובאורכו. גם פה לא היה צריך להתעקש על המספר 12 אם הוא ממילא לא נכון. הרי כולם רצים עם גארמין. אם אין ברירה, משנים מסלול. עדיין, לא נראה לי שכל כך קשה למצוא מסלול בתוך מישור. נראה שלא עשו את המאמץ הראוי בשביל כמה אנשים שכל מה שהם מסוגלים לרוץ הוא 12K. המקום עומד כמו שהוא כמה שנים... השנה לא זכינו לצערנו לשטפונות של 2006, כש73 מ"מ ירדו בדימונה ושינו את פני האיזור (מערת הקמח נסגרה לגמרי ולא תפתח יותר

). אני חושבת שכשגובים מאנשים כסף שבועות מראש, אפשר לבדוק את המסלולים מראש. בשנה הבאה, אני מאד מקווה שאלך על קופה יותר גדולה, אבל ממש לא בטוח שזה יקרה במירוץ הזה... ממה שלמדתי ממך, מכל מצב, לא ללכת למירוץ הכי קצר בשומקום גם אם הוא 50K

החובבנות הזו היא בכל העולם או רק במדינתנו?

 

[ofec bar]

לא לא לא ! זה לא המוסר השכל...

להיפך! מה שרציתי להגיד, זה שהייתה לך כאן הזדמנות להיות חלק ממשהו פורץ דרך. ברור שמירוצי 10 ק"מ כביש, או מרתון, אפילו בארץ, הם משהו עם ניסיון. אפילו טריאתלון. זה מבוסס, יש המוני אנשים, הכל ידוע מראש. אבל כאן הייתה לך הזדמנות להיות חלק ממשהו אחר, אנשים שהגיעו אתמול חיים את הספורט בלבל אחר. בעיני הגישה כשמגיעים לאירוע כזה היא "וואו, יש דבר כזה בארץ, א-נ-י חלק מדבר כזה בארץ". זאת התרגשות שאני זוכרת מהאירוע האחד שהייתי בו של פרו ספורט עד כה (ועשיתי את הקצר, כי הייתי לפני מרתון, וגם הוא באמת היה טיפה קצר מהמתוכנן ולא כזה אתגרי) ועדיין חזרתי בתחושה של "אם יש משהו שאני אספר לנכדים, זה זה". הלוואי שיכולתי להיות שם ולעשות את האולטימייט שזה חלום שלי מאז שהתחרויות האלה התחילו, אבל לא יכולתי. כי בחרתי השנה בדרך אחרת שהתחמקתי ממנה כמה שנים, ואני רוצה לקחת גם את הדרך שלא לקחתי בעבר. אבל מהצד אני רואה את זה ואומרת, וואו, רצת בלילה 12 ק"מ. ובשנה הבאה תרוצי יותר, וגם אם לא, זה שהיית שם ורצת, אפילו את הקצר, זה הופך אותך להיות חלק מהמעגל של האנשים האלה, ובזכותך המרוצים האלה ימשיכו ויעשו יותר טובים ומנוהלים בצורה יותר מקצועית. זה כבוד גדול, גם אם את לא רואה את זה, ואני מקנאת בך שלך הייתה את הזכות להיות שם ולי לא. המרוצים האלה הם סינגולריים, אי אפשר לשפוט אחד על סמך אחרים בעולם. אנחנו בהתחלה ואני מקווה שנשתפר. ולשאלתך - יום אחד, כשאני אעשה מירוצים כאלה בעולם, אחרי שאני אעבור כמה שנים של מהירות ואגיע לדבר האמיתי... אני מבטיחה שאת הראשונה שאספר לה איך זה בחו"ל.

 

[עוד נועה]

אז למה אני ממש לא מתרגשת?

לא נראה לי שהנכדים שלי ישמעו את הסיפור הזה... אולי את של האיש שלי שעשה את האולטימייט. לא יעזור - אני הרגשתי שזלזלו בי. עצוב לי שכל מי שכותבת פה חושבת שזה בסדר גמור לא למדוד מסלול כמו שצריך. זה כל כך קשה? אנשים משלמים על אירוע כזה אבל אולי אני היחידה שחושבת שתמורה עבור הכסף קשורה למה שהכסף שולם עבורו. אם כולם מצדיקים את מה שקרה שם, אני לא רואה סיבה שמישהו ישתפר בארגון. לא ציפיתי להשיג תוצאה מנצחת למירוץ 12 ק"מ. ברור לי לגמרי שזה מירוץ חד פעמי. רציתי לרוץ במדבר ולחוות ריצה מדברית במקום שאני כל כך אוהבת. הקפה של מגרש חניה היא לא מה שרציתי, שילמתי והתאמצתי עבורו. בשביל זה יכולתי לטייל בשבת עם הילדים שלי ולרוץ בבן שמן (את מוזמנת להצטרף

) מה שכן, נשארתי עם טעם של עוד מהמדבר. שבועיים שאנחנו רואים את המסלולים האהובים עלינו ולא מטיילים בהם. התחלתי לתכנן לנו כמה מסלולים לחנוכה: בתקווה נחל סלבדורה, נחל חימר, נחל ערוגות. מרב. - אתם באים?

האיש שלך גם רצה להביא את הילדים....

 

[מרב.]

בטח שכן, מתים לטייל במדבר. נדבר ../images/Emo56.gif

 

[סוס של נייר]

מצטערת על האכזבה

(זה די דומה לתחושות שלי אחרי הצליחה. הארגון ממש ביאס לי את החוויה). מה שכן, צריך לזכור שלא כל אירוע יהיה תמיד את אותו הראש, ושלא תמיד תזכי לפיקס שלך

מקווה שהשגרה תביא איתה את הריגושים שצריך ואני בטוחה שיש עוד שפע אירועים ומירוצים מרגשים בעתידך

 

[עוד נועה]

הבנת אותי בדיוק. היה אירוע, לא היה פיקס../images/Emo13.gif

מילא, שאת יוצאת לאימון שגרתי וחוזרת מאוכזבת מעצמך/המסלול/מזג האויר אבל כשיוצאים לאירוע יש הרבה יותר ציפיות לפיקס משובח...

 

[shemeshor]

נועה, ממש הצטערתי לשמוע שלא היה משהו

אני יודעת כמה התרגשת (התרגשנו) לפני, ועד כמה חיכית לאירוע. לפעמים אנחנו בונים ציפיות גבוהות מדי, ומתאכזבים. עזבי, תתרכזי בההשגים שהיו לך שם! אני מניחה שלא קל לארגן אירוע ריצה כמו זה, ולכן לא הייתי שופטת את המארגנים. זה קשה בהרבה מארגון של תחרות במסלול כביש, בתוך העיר ובשעות "שפויות" אבל אני כן הייתי פונה אלהם במייל ומעלה מולם את הדברים. למה לא? זה רק ישפר, ואני בטוחה שכל ביקורת בונה תתקבל בברכה. שנה הבאה רצות יחד את המסלול הארוך ? (ומאוד מקווה שהרבה קודם נרוץ ביחד בבן שמן, רק שהרגליים שלי יחזרו לעצמן, חמסה חמסה שום בצל) אורית

 

[עוד נועה]

../images/Emo51.gifיקירתי - פניתי במייל ל"עז הרים"

מחכה לתשובה שלהם. מחכה עוד יותר להפגש ולרוץ בבן שמן. המסלול לשבת הקרובה כבר מוכן ואני מתרגשת לא פחות מהאתגר. מקווה שהרגליים שלך יאפשרו לך לבוא ואם לא השבוע - יש עוד הרבה שבתות ריצה לפני.

 

[עז הרים]

לנועה - תגובה שנשלחה גם במייל:

שלום נועה, אנסה לענות לכל טענותייך ואני מקווה שתקבלי את הסברינו, אך אפתח ואומר שצר לנו מאד שהתאכזבת. אנחנו עושים מאמצים גדולים מאד להפיק אירועים מקצועיים וכיפיים ובשום פנים ואופן איננו מזלזלים באף רץ או רוכב. כדי להבין מדוע תוכנן המסלול כפי שתוכנן עלייך להבין שאנחנו עובדים בתוך מגבלה של תא שטח השייך לרשות הטבע והגנים, יש בו דרכים קיימות ואנחנו לא רוצים ולא יכולים לפתוח שבילים חדשים או לעשות חיתוכים וקיצורים כדי להתאים את השטח לצרכינו. המסלול הקצר ביותר שהיה יכול להכניס רצים אל תוך נחלי פרצים וסדום ועדיין להיות מעגלי, היה המסלול של ה-20 ק"מ. כיוון שרצינו מאד לפתוח מסלול קצר יותר ולא להגביל את האירוע לרצי המרחקים הארוכים בלבד, חיפשנו מסלול מעגלי נוסף בדרכים הקיימות. מצאנו כזה, והוא היה בן 6 ק"מ בלבד. הוחלט ליצור מקצה שיקיף את המסלול הזה פעמיים גם בגלל המרחק האידאלי שיווצר וגם בגלל שזה נכון מקצועית בקרב הרצים העממיים לאפשר פרישה לאחר הקפה אחת במידה ויש צורך. אנחנו ראינו בכך יתרון. מדוע לא ציינו זאת מראש? כפי שלא פירסמנו מפה ומסלול לאף אחד מהמסלולים באירוע הזה. על כל פנים, בשיחת טלפון אלינו או אל פרוספורט היית מקבלת עוד פרטים לפי שאלותייך. ראיתי את טענותייך בפורום גם לגבי הכרוז הצעקני והאווירה "המסחרית" וקיבלתי את הרושם שאולי ציפית למשהו אחר: טיול מדברי באווירה שקטה או אירוע קטן ואקסקלוסיבי. אבל דזרט צ'אלנג' הוא פסטיבל - על כל המשתמע מזה: מספר רב מאד של משתתפים, מוסיקה, דוכני מכירה, הפעלות לילדים ועוד (אנחנו רואים בזה משהו נהדר וכך גם משפחות הרוכבים והרצים שמקבלות מענה לצרכיהן - צר לי שאת רואה בזה משהו שלילי) וכך אנחנו גם מפרסמים אותו. לגבי המרחק ונושא הדיוק: מסלול מתוכנן ונמדד לעתים חודשים מראש. כל שיטפון או עבודות עפר של גורמים מקומיים יכול לשנות את המרחק לכאן או לכאן בכמה עשרות מטרים. אנחנו משתדלים למסור מידע מהימן עד כמה שניתן, אבל לא חושבים שזה צריך לשנות לרצים ולרוכבים אם נוספו או ירדו להם 500 מטר מההקפה. מה גם שכל מכשיר גרמין או ספידומטר נותן מדידה אחרת וכל רץ או רוכב חותך את הסיבובים בצורה אחרת שגם היא עשויה להשפיע על המדידה הסופית. בברכת יום טוב, נועה עז הרים

 

[עוד נועה]

השבתי לכם ב../images/Emo30.gifאבל אם את מעדיפה פרהסיה

א. כתבתם שתוואי המסלול אינו לפרסום - אני הסקתי מזה שאין את מי לשאול. בפעם הבאה (אם תהיה) אדע שאפשר לשאול. האם הייתי מקבלת תשובה לכך שיהיה הקפות? אם כן, למה לא פרסמתם את זה מראש? ב.בעיני, יש זלזול באנשים שבוחרים לרוץ 12K בכך שחושבים שהם לא יעמדו במירוץ ולכן עדיפות שתי הקפות. אם בן אדם מבוגר בוחר לרוץ 12K, הוא אמור לקחת על עצמו לסיים אותם. לבחור מסלול בן שתי הקפות בגלל סיבה כזו זו סוג של פטרונות שאותי אישית די מעליבה. ג.לא ידוע לי על שינויים בתוואי המסלול בחודשים האחרונים. ד. כל מי שדיברתי איתו מדד מרחק שהיה רחוק מאד מה12K. גם התוצאה שלי מראה חד משמעית שאין סיכוי שהמירוץ עבר את ה11K. רצים שהגיעו ללא מכשיר מדידה תהו גם הם לגבי התוצאה שלהם. ה. נושא הכרוז הצעקני - לא העליתי את התלונה הזו במייל. זו היתה תגובתי לגלעד בפורום "ריצה וטריאתלון" ששאל אם הילדים נהנו. מראש לא הבאתי איתי את ילדי להפנינג כי אני חושבת שזה מיותר עבורם. אין לילדים מה לחפש בהפניניג שכל מטרתו היא מסחרית. אני מבינה שבכך אני חריגה ולכן לא באתי בטענות. אם אני מביאה את ילדי למדבר יהודה או לים המלח, זה למטרות טיול ולא הפנינג מסחרי. זו אני ואני לא מצפה שאחרים יהיו כמוני. ב"סובב ים המלח" היה כרוז שהגזים עם הווליום וקלקל את ההנאה מהאירוע להרבה אנשים אבל לאחר שביקשנו ממנו להנמיך את עוצמת הקול, היה קצת יותר נסבל. ו. בנוגע להתייחסות למקצים הארוכים - למה עד היום לא פורסמו תמונות של מקצה ה64K ב"סובב ים המלח" אבל כן פורסמו מעל 1000 תמונות של מקצה ה100K

זו עוד דוגמא קטנה אך מייצגת של אי התייחסות למי שמשלם במיטב כספו אך לא מסוגל (עדיין)לעמוד בדרישות המסלולים האתגריים.

 

[רצה רחוק]

מאותגרת מידברית...

נועה, תודה על הפירגון, אין כמוך

הגעתי למלון בים המלח בששי בצהריים, נחתי מעט, בקושי הצלחתי לישון שעה. אכלתי ארוחת ערב במלון ויצאתי לסולריום, שם פגשתי המון מכרים וחברים מהריצה וגם כמה רוכבים שהכרתי פה ושם. פרשתי לישון מוקדם- בשעה 21:00 כבר התחפרתי בכרית, ישנתי שעתיים והתעוררתי למשמע מוסיקה בקולי קולות שבקעה מאיזה שהוא מקום בין מלונות ים המלח. הצלחתי לנמנם עוד כשעה ואז קמתי להתארגן לקראת יממה ארוכה. מקלחת ארוכה במיוחד, בגדי ריצה, בגדי רכיבה, המון אוכל, המון איזוטוני, תיק רכיבה, חגורת איזוטוני לריצה וכו', ונסעתי לנקודת הזינוק באוטו צ'יקמוק ששכרתי כשהאופניים, התיקים ואני ממלאים את הצ'וקו עד אפס מקום. האוירה היתה כיפית בסולריום אבל במדבר באיזור הזינוק כבר היה ממש קסום. הוזנקנו למקצה ה-20 ק"מ בשעה 3:30 בבוקר, יצאתי בין הראשונים ונשארתי בין הראשונים. היתה רצה אחת ששמרה על קצב ריצה דומה לשלי עד שבשלב כלשהו נעלמה מאחור (בדיעבד התברר שהקיאה את נשמתה..), וכשקלטתי שאני הרצה הראשונה, השתדלתי לשמור כוחות לאופניים וגם משהו לחצי מרתון בית שאן. הריצה במדבר מיוחדת, לא ראיתי הרבה כי המבט היה מרוכז בקרקע למניעת נפילות, והיו כמה "כמעטים", פנס הראש אינו יעיל באבחון שינויים בגובה פני השטח, אבל אי אפשר היה לפספס את יופיים של ההרים והנחלים (למרות שאני בכלל טיפוס של נוף ירוק...). בסיום הגרמין הראה 21.180 ק"מ במקום 20 ק"מ, זמן 1:42 שעות, מקום ראשון נשים כללי, מקום 13 מבין 112 רצים כולל גברים. קיבלתי מדליה גדולה ויפה ופרס, ואז ביצעתי מקלחת מגבונים, החלפתי בגדים והתכוננתי לזינוק האופניים. משתתפי האולטימייט קיבלו קדימות בזינוק (זה לא משפיע על התוצאה כי יש מדידה אישית, אבל נוח יותר). מהר מאוד מצאתי עצמי מרוחה על הקרקע אחרי שהחלקתי על ערימת חצץ, קמתי, סיננתי קללה והמשכתי. במישור נתתי בראש כאילו לא רצתי קודם. בעליות היה קשה. לכולם קשה... היתה עליה אחת נוראית שכולם עלו ברגל עם האופניים בידיים, זוועה. עוד עליה אחת קצת השביזה אותי וגם בה עברתי להליכה. חוץ מזה משכתי את העליות, נזהרתי בירידות, האטתי מאוד בסיבובים ובכל הקטעים בהם היו אבנים וחצץ, איבדתי המון זמן בגלל לקות טכנית, אבל במישורים או בעליות מתונות חזרתי לעקוף. כל כך נהניתי מהרכיבה, שהיתה נטולת כל לחץ מפני שאני לא מוגדרת כרוכבת תחרותית, לא מצפים ממני לכלום והרי אין לי מתחרות בקטגוריה של האולטימייט הבינוני... בסופו של דבר סיימתי בזמן של 1:57 שעות ואז התברר לי שזה זמן מהיר יותר ממקום שלישי גם בקטגוריית זוגות נשים שגילן יחד פחות מ-80 וגם בקטגוריה המקבילה המעורבת... כלומר- אילו הייתי משכנעת את ההפקה שיש לי פיצול אישיות- יכולתי לקחת פודיום גם בתור זוג ברכיבה

אז באולטימייט צ'אלאנג' קיבלתי גביע של מקום ראשון כמתחרה יחידה, אבל מה שבאמת שימח אותי היה התוצאה באופניים- הפתעה גמורה מבחינתי (הריצה גםם משמחת אבל זה לפחות די צפוי). מאוד מאוד נהניתי מכל שלב בתחרות, הארגון היה נהדר, האוירה כיפית והיה ממש תענוג לפגוש את נועה ובן זוגה, ועוד המון רצים, רצות רוכבים ורוכבות מוכרים יותר ופחות.