שמיך התכולים שימטירו ממטרים ויצמיחו באדמתי את פרי אהבתי, חלומותיך הורודים שמתנים שוב אהבים לצל אהבתנו התמירה שעוד לא תמה ועברה, ונשיקה עזה במצח שתפריח בי פרחים כשנשב לאור ירח ונפליג בין עננים, לנצח, לנצח אוהבים.
