האורחת לסוף שבוע..היא..

[My Shepherd]

../images/Emo23.gif../images/Emo124.gifהאורחת לסוף שבוע..היא..

בחורה פשוטה.. מלאת אהבה לכם אחיי ואחיותיי בישוע.. כשטביעות אצבעותיו של אדון השלום בכל מקום סביבה ובחייה.. השבוע .. עם קצת פנאי נדיר..אני מנדבת את עצמי לאירוח..ושאלות על הא ודא..

תרגישו חופשי.. לשאול ולנדנד

האורחת..My Shepherd

שיתברך שם ישוע תמיד

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifומתנתי אליכם היא...

הלינק הזה

...סבלנות זה מתחלף..תעקבו אחרי המסר

 

[salt of earth]

../images/Emo206.gifמה בלי הקדמה איל יכול להיות

מא בסיר היק אירוח חאף בלי הקדמה

היא חכמה

איכפתית תמיד תהיה במקום הנכון ובזמן הנכון כדי להקשיב

ולנחם

הקימה את הפורום מאהבה ולא ויתרה אפילו בימים הקשים

הפורום הוא הבייבי שלה בנוסף לעוד בייבי בדרך

נותנת מעצמה. היא גם רעייה, גם אישה עובדת גם מנהלת את הפורום וגם אמא בהתהוות

ועם כל זה היא מוצאת את הזמן לתפילות

תמיד ישוע היה בלבה

ועכשיו יותר מתמיד

והוא החזיר לה על אמונתה הגדולה ביד נדיבה

אז קבלו אותה בהרבה פרחים

ומחיאות כפיים

את

My Shepherd

 

[michaeld1]

../images/Emo127.gifמסכים לכל מילה../images/Emo39.gif

פשוט אין מה להוסיף.

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifתסלמו חבאייבי...הסמקתי..על אמת../images/Emo9.gif../images/Emo25.gif

תודה לאדון ישוע האהוב על הכל.. ועליכם..מלח הפורום

 

[salt of earth]

הכל אמת ../images/Emo24.gif

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gif אללה יסיעדיק אינתי../images/Emo24.gif

 

[salt of earth]

השאלת שלי ../images/Emo140.gif

1- ספרי לנו קצת על סדר היום שלך, ואיך האמונה נכנסת לשם?

2- האם יש אירוע חשוב בחייך אשר עיצב את האישיות שלך?

3- האם במהלך המסע שלך בדרך האמונה היו לך ספקות תיסכולים בדרך להגיע אל האור

4- מהו ישוע עבורך באופן אישי?

5- מה מחזק את האמונה שלך, והאם היה לך אירוע שבו האמונה חילצה אותך?

6- כמישהו שמעורבת בתוך הכנסייה, איך את רואה את המצב של הכנסיות (בכלל) ואיך לפי דעתך אפשר לקרב את הצעירים והילדים יותר?

נ.ב- וזאת

מכאלתו מלח הארץ לסהורה אל 2מורה

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifמלח יא בינתי../images/Emo25.gif../images/Emo8.gif

שאלות חכמות בס בידהין קתיר שרח..אני אנסה לקצר.. ולקלוע למטרה..אם אצליח אז מה טוב אם לא אז תיאלצו לקרוא ארוכות

- ספרי לנו קצת על סדר היום שלך, ואיך האמונה נכנסת לשם? סדר היום שלי בימים שני עד ששי מתחיל משש בבוקר כשהשעון המעורר מקפיץ אותי ואת סהורה משינה מתוקה..ומחזיר אותי לעולם הקריר והמחוייבות שלי לעבודה

אני משכנעת את עצמי שזה לא היום לקחת חופש ושיש להתעורר..ואז מדליקה את הטיוי מולי על אחת מהתחנות הנוצריות הערביות..ונהנית תוך כדי התכוננות (יש לי שעה עד שבע) לשמוע...תרתילי..או קריאה מהספר הקדוש.. את התפילה שלי אני עושה באוטו..

האוטו שלי הופך לכניסייה קטנה... כשאני חצי דרך שרה (תראתיל) וחצי מרימה תפילה לישוע האהוב

הדרך אורכת כמעט שעה. בזמן היום עבודה הארוךךך.. אני מוצאת את עצמי כותבת בקשות תפילה על פתקים.. ומרימה תפילה חרישית מדי פעם.. כשהעניינית דיי עמוסים לי.. וזה קורא המון..או כשמי שיושב לידי מתחיל במנהג היומי לקלל..וקללות כאלו כלכך מטרידות את מנוחתי.. ובליבי כל הזמן מבקשת לו שישוע יגע בלשונו וירפא את נפשו. בטח הארכתי..העיקר שאני חוזרת הביתה יש ימים בשמונה בערב וימים בחמש אחר הצהריים..כמובן ישר תחנות נוצריות בטיוי כי אני כבר רעבה לעולם האהוב עליי.. יש לנו בימי שלישי אסיפת הנשים בכניסייה, ביום ראשון כמובן המיסה השבועית שאני משתוקקת לימי ראשון כבר.. בימי רביעי יש שיעורי למידה הספר הק דוש.. בששי אסיפות לצעירים ונוער ובימי שבת לזוגות. אני משתלדת לא לפספס מהם כלום למעט אלו של הצעירים (אני כבר זקנה

) ואלו של הזוגות..עד שבן זוגי היקר יקבל גם הוא את ישוע בחייו ובכוח אמונתי ותפילותיי אני יודעת שזה קרב ובא ללא ספק,אמן.

בשעה הפנוייה אני מציצה לפה..בימים הארוכים שאני חוזרת בשמונ הלפעמים זה מש לא מסתדר..קצת לשבת עם זוגי ביקר..ארוחה קלה..והופ..אני כבר מוצאת את סהורה מבקשת בדחיפות מנוחה ושינה טובה...ואז אני מספיקה לחטוף כמה פסוקים מבורכים בקריאה לילית..ותפילה קטנה בלב.. אני מתפללת לעוד זמן פנוי ואיכותי להקדיש ליסוע אלחביב

טוב אני זזה להכין קפה..שבעלולתי לא יחזור לישון

ואחזור עוד מעט להמשיך

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifאוקי ממשיכה עם שאלות מלח../images/Emo45.gif

- האם יש אירוע חשוב בחייך אשר עיצב את האישיות שלך? אני חושבת שיש יותר מאחד..כל מיני אירועים שהיו בצומת דרכים.. ולכן בכל בחירה בהם..היתה תפנית לכיוון שונה.. כמו היציאה מהבית המוגן והחמים בגיל 18 לעבר ירושליים הרחוקה.. לשם לימודים..ואז ההיתקלות הפתאומית והקשה עם עולם מנוכר קריר וזר.. הייתי צריכה להסתגל להכל.. ולא להישאר אווטסיידרית ועדיין להישאר חתיכה אחת.. אמנם יצאתי עם כמה סדקים..אך לא שברים מכל הניסיון בן הארבע שנים וחצי.. יצאתי מאוהבת בירושליים..למודת נסיון וממולחת יותר מאי פעם.. האירוע השני הוא כנראה החתונה שלי.. שכולה היתה הפתעה אחת גדולה ומהירה להרבה אנשים

.. אבל אחריה גרנו ברשל"צ.. תקופה של שנה שבה למדתי למבחני המועצה מדי פעם..ולא עבדתי..וביליתי ימים שלמים לבד שבן זוגי היה בעבודה.. אז היכרתי את האינטרנט..והתחלתי להכיר את העולם הוירטואלי שהקל את הנחיתה הקשה בעיר זרה..ששוב הייתי צריכה להסתגל..ולהתמודד.. וכן..לא שמחה בכל מה שהיה..אך הפקתי את המיטב היום..ואם לא היה מה שהיה אז..הייתי הרבה פחות מודעת להרבה דברים..כך שגם מדברים קשים או לא משמחים בדיעבד.. לומדים ומעריכים את היציאה בשלום מתקופות כאלו..

האירוע השלישי הוא סהורה.. המלאכית המתוקה הזו שהכניסה מימד חדש ונפלא לחיי..אני חושבת שיותר אוכל לתאר את התפנית של האירוע הזה כשהיא תצא לאור העולם ולאור ישוע..בעוד כחמשה חודשים גג

. אבל מעבר לכל דבר אחר.. נובמבר 2006..הוא החודש שבו האור נכנס שוב לחיי..ולא כמו אור ביום שמשי שנכנס מעבר לחרוצי החלון..אלא כסופה חזקה ומבורכת שניערה את עולמי..וישוע האהוב פשוט התיישב אצלי בסלון..בלב..בחדר שינה.. עם מפתחות חיי..עם ספר החיים..מראה לי את השם שלי מתנוסס שם.. הוא שמחת חיי ואהבתי הגדולה.. זאירוע הזה הוא חידוש נדרים וברית חדשה עם מלך השלום.. לאחר כמה שנים... שהעולם..ניצח אותי.. אבל..NO MORE הללוייה

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifאני מחלקת את התגובות לשאלות שלא תרגישו

שאני מאריכה

מה לעשות שמלח תקעה שאלות מין 2אע אלדיסת

- האם במהלך המסע שלך בדרך האמונה היו לך ספקות תיסכולים בדרך להגיע אל האור ? אתם בטח רואים את החתימה שלי.. צועדת בכיוון האור... בישוע מעולם לא היו לי סספקות! מאז שהכרתי אותו בגיל 14... פשוט מסרתי את הלב.. ואמרתי אמן

יצאתי מבית שמאמין..אך הוא יותר חי כחילוני..בית טוב ואוהב.. אך לא הבין כלכך למה הבת הקטנה..מקפידה ללכת לכניסייה כל יום ראשון ולאסיפת הנוער בבית הספר הבפטיסטי בכל שבת.. או למה הפכה למדריכה במחנה הקיץ בפתח תקווה שהיה מחנה נוצרי משיחי לחלוטין.. הם בלשון המעטה לא פרגנו..ועוד שמעו דיבורים על התנזרות.. ויצאו מדעתם..אמנם לא הגעתי להתנזרות אך אהבתי את הרעיון של התמסרות לאל..אולם ידעתי שהיעוד שלי הוא בחיים אקטיביים.. אז ספקות לא היו לי..גם שהפניתי את הגב לחיי האמונה

וזה קרה אחרי גיל 19..כשחיי האונברסיטה שינו בי המון תפיסות והיכו אותי במעמקים מאחר ולא הייתי מוכנה לאותו עולם.. כנראה שיותר מדיי חייתי בחממה מגוננת לפני זה..והמהפך היה גדול עליי.. אז הייתי קוראת באנג'יל מזמן לזמן.. מתפללת ובוכה פעם ב..כשמרגישה שאני מחוסרת כוחות כבר.. ישוע מעולם לא נטש.. הוא לא נוטש את כבשים כי הוא הרועה הנאמן.. הוא הרועה שלי ממי אפחד

אך אני הייתי הילדה התועה.. אמנם ילדה טובה..בעיני הוריי ומכריי אך בפנים תמיד הרגשתי שאני משתוקקת לחיבוק של אלוהים..מחדש בחיי. הייתי פאסיבית ולא יזמתי חזרה מאסיבית לחיי האמונה..ודיי התרחקתי..

תמיד אמרתי אלוהים אוהב אותי.. הוא יודע מה אני עוברת ומבין..אך הייתי עסוקה מדיי בחיי היום יום עד שרק בזמן המבחנים הייתי בוכה ומבקשת עזרתו כי מרוב תסכול מהנושא שבחרתי ללמוד כבר לא הייתי לומדת כלום..וישוע מעולם לא איכזב.. תמיד שמע.. ועזר בדרך מופלאה..הנסים הפרטיים שלי.. הסיפור ממשיך.. מספיק סחבתי אותכם עד לפה.. רק שבישוע מעולם לא היו לי ולא יהיו לי ספקות.. הוא מלך חיי..הוא נצלב למען שאני אחיה.. הוא הוצלף במקומי.. בכדי שלי לא יכאב.. הוא אהב אותי כלכך עד שהלך לצלב ברגליו..ועם דמעות בעיניי אני אומר כל שנייה.. שבשבילו היום..אני מוכנה ללכת לאש

יתברך שמו

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifאך יא מללוחה.. ../images/Emo178.gif

4- מהו ישוע עבורך באופן אישי? 5- מה מחזק את האמונה שלך, והאם היה לך אירוע שבו האמונה חילצה אותך? נדמה לי שעניתי כבר לעיל כמה ישוע הוא עבורי הכל.. באופן אישי..יסוע הוא הסיבה לשלום שיש לי בלב..החיוך של איורד.. הבטחון שלא מתערער.. הצעדים שלא מפחדים.. הדמעות של מפסיקות לזלוג בכל תפילה ותרתילי.. הוא סופה רוחנית שכולה טוב וברכות.. שהיכתה בי באהבה רבה.. אני מדמיינת את יסוע אלחביב בעיני רוחי..תמיד מסתכל אליי עם דמעות בעיניים..ואומר..כאב לי בתי על השנים שבהם הלכת לאיבוד.. כאב לי כי אהבתי אותך.. כי בשבילך הרשיתי להם לנעוץ מסמרים בגופי.. עבורך הרמתי את הצלב.. ובכדי שתחיי אני מתתי.. ובכדי שתמיד תנצחי..אני קמתי לתחייה..אז תישארי איתי .. אני תמיד אשמור עלייך..ולא תפחדי לעולם

זהו ישוע בשבילי.. הנאמן שלעולם לא נוטש.. הקול האוהב שמעודד אותי תמיד.. ומחזק את אמונתי - אמן. מה מחזק את אמונתי?... המלים היפות של הספר הקדוש.. הידיעה שהוא ספר אלוהים..שהוכח שהוא ספר האמת.. מחזק את אמונתי הנוכחות המורגשת של ישוע בכל תפילה.. כמו יד חמימה שעוברת על זרועותיי וליבי.. הוא תמיד נוכח.. הוא תמיד מקשיב.. ואני סומכת עליו בעיניים עצומות..כי הוא נאמן ולא יכול להיות א חרת לא יכול לשנות את עצמו.. אלוהיי הצדק והאהבה

כמו כן הפגישות עם החברים המאמינים.. התפילות שלהם עבורי..השיתוף איתם..וחיי הכניסייה הפעילים.. לא לשכוח את התחנות הנוצריות..הם ברכה גדולה..ברכה גדולה

הפורום הזה.. ושגשוגו.. הנוכחות של אנשים מבורכים כמובם בו.. האצבעות של ישוע שתמיד מעצבות את חיי.., ואמונתי מתחזקת למשמע כל הנסים..שישוע עושה בחיי אנשים.. שאני רואה אנשים שהיכרתי..שהיו אנשים פסיביים לגמרי..שליליים ואלימים.. איך שנהיו רכים כמו חמאה.. נאורים ומוכנים להכל..בשם ישוע המשיח.. ישוע יכול לשנות..מהמעמקים..אם רק נבקש אותו באמונה וכנות

בל אשכח..התפילות שנענו.. ישוע לא מאכזב.. ותפילתו של לב מאמין..כוחה הוא עצום, כך שאמונתי חזקה..ואני חזקה נפשית ורוחנית.. עם ישוע האדון היפה והכל יכול. אמונתי חילצה אותי.. אך בעיקר ישוע מחלץ אותי גם ברגעים שאמונתי נחלשה והתרחקתי..אך ישוע זכר אותי לטוב.. הכיר את ליבי.. וחילץ אותי ממצבים קשים, מביכים, גורליים, לאורך חיי אני יודעת שהפסוק שמתלבש על מהלך חיי עד כה הוא: مي 7: 8 لا تشمتي بي يا عدوّتي.اذا سقطت اقوم.اذا جلست في الظلمة فالرب نور لي. מיכה7:8 אַל־תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי, כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי; כִּי־אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ, יְהוָה אוֹר לִי׃ כן נפלתי.. אך תמיד קמתי.. כי יש לי רועה.. יש לי אל אוהב.. יש לי אור העולם בליבי

אמן.

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifולשאלה האחרונה ../images/Emo141.gif

6- כמישהי שמעורבת בתוך הכנסייה, איך את רואה את המצב של הכנסיות (בכלל) ואיך לפי דעתך אפשר לקרב את הצעירים והילדים יותר? אני רחוקה מהעולם.. אך רואה אותו היטב.. רחוקה מפוליטיקה.. רחוקה מחדשות העולם.. רחוקה משיחות הרכילות וענייני הגוף.. אך ליבי נעצב ומצטמק מכאב על הנוער של היום.. על כל הכבשים האבודים.. על ההורים האדישים.. על הבורות הרוחנית שיש בבתים טובים ומכובדים ובתים פחות טובים..בסביבה שלנו. הנסיון לקרב כניסיות.. לא נראה לי צעד מוצלח כלכך..כל עוד ישוע לא ממש מוצא משכן בלב מנהיגי כניסיות אלו.. נסיוני המר הפגיש אותי עם לא מעט מנהיגים כאלו.. ולא חשתי את רוח האדון בתוכם כמי שנאמנים על חינוך דורות באיסם יסוע ותעאלימו!. הם חיים למען העולם והתהילה שלו.. שכחו מהו יעודם ומה מחייבת אותם רוח האהבה והשלום! אומרת את זה בנימה מאשימה כי עליהם מוטלת אחריות רבה.. והם עסוקים בתקנות פורמליות ריקות.. בתפילות כתובות ומוכנות מראש.. בעניינים..שלא מקדמים את הקהילה שצמאה למילת אלוהים האמיתית.. ומחפשת מי שיציל אותם מחיי העולם שמטביע את רוחם הרחק מישוע. הצעירים של היום חיים בהרבה ריקנות.. עוברים הרבה משברים.. נכנעים ללחץ את החבורה.. ורובם לא חיים איך שהיו רוצים.. הייתי רוצה לגעת בכל אחד כזה ולהגיד לו בוא.. בוא תן לאור צ'אנס..בוא תנסה יום אחד עם ישוע..ואז תראה שכל חייך לא יספיקו לך בכדי לשבוע מקרבתו

מחנות קיץ..שיכולים להעביר את מילת ישוע..כמו מחנה הקיץ של פתח תקווה שכלכך אהבתי והערכתי.. מחנות כאלו ברחבי הארץ..יכולים לגעת בהרבה ילדים ונוער.. סדנאות פעילות על ענייני היום יום.. לא על פרשנות הספר הקדוש..שלאדם חילוני זה נשמע לא מעניין בכלל..אלא לדעת בבעיות הנוער והצעירים.. ואחרי זה לתת דרך המילוט שמציע ספר האור.. חסרים לנו פעיליות של תרומות.. לא רואים כלכך הרבה טוב מסביב.. ילדים מסתובבים ברחובות.. עם הרבה צרכים.. ואין מי שיספק.. תמיד חשבתי על הבית החם.. שילמד.. יאכיל.. ילביש.. ויגדל בעזרת אלוהים..ויספק נקודת אור בחיי החושך של צעירינו.. אני מתפללת שהחלום יתגשם והבית הזה.. יבנה ויגדל

התיקון והשיפור מתחיל מהבית..אין ספק שילדינו יגדלו להיות בני אלוהים..מצעירותם.. אין לי ספק שנהיה מלח הארץ למשפחותינו..אך מה עם אלו שלא מכירים את הבשורה הטובה.. אותם אנו צריכים להביא..ונתחיל עם סליחה גדולה..אהבה לא מותנית.. ואור ישוע שיוקרן מתוכנו ..הוא בעצמו ידאג להביא רבים.. כי אף אחד לא אוהב לשבת בחושך..

תודה מלח יקירתי..על השאלות..סהורה מוסרת תודה גדולה לדודה מלח על המתנה המתוקה

תסלחו לי חברים על האריכות.. לא הצלחתי לצמצם יותר

...

 

[salt of earth]

../images/Emo25.gif תסלמילי על התשובות המקסימות

למדתי דברים שלא ידעתי עליך. כיתה ט'

يعني صح شو بحكوا عن طلاب الامريكان

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifכן זו המטרה..להכיר יותר..

זה אומר שהצלחתי במשימה

היו הפתעות?

 

[Alpha and Omega1]

והנה שלי../images/Emo13.gif

1. האם את מסופקת בהישגים שהגעת אליהם בחיים? 2. איך נולד הריעיון לפתוח פורום נצרות? 3. מי היא שפרד במשפט אחד? 4. ראיתי את היצירות שלך בבלוג וממש התלהבתי, מאיזה גיל התחלת לכתוב ואיזה הרגשה את מרגישה כשאת כותבת? והנה אחלה

לאחלה סהורה, שו מלח אחסאן מיני יעני

, ובעדין האי ערוסתנא לעתיד

 

[salt of earth]

יא ע'יור ... יעני אם לא הייתי מגישה לה תמונה

כמתנה אתה לא היית עושה. שיניתי את דעתי אני משדכת אותה לילד השכנים שלנו. הוא חכם

מדבר כבר משפטים מלאים

והכי מתאים לסהורה.

 

[Alpha and Omega1]

יאללה בדינא נע'אר../images/Emo3.gif

בגלל שאני מסדר לה חתן את רוצה גם לסדר לה חתן חחח.

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifאלפא ואומיגא.. שניים באחד../images/Emo9.gif..

האם את מסופקת בהישגים שהגעת אליהם בחיים? היום כן! לפני נובמבר 2006 היית שומע מרירות וקיטורים..

ולא השתנה כלום בהישגים מאז.. אבל שפרד השתנתה.. האור כבש אותה מחדש..והעולם פתאום פחות חשוב.. ההישגים שלו לא מעניינים..אך כן איני מסופקת בהישגים הרוחניים.. אני צמאה לעוד.. ומתפללת שישוע יסדר ל י דרכים ואפשרויות בכדי לשרת אותו יותר.. ולפתוח לי ערוצי למידה נוספים. איך נולד הריעיון לפתוח פורום נצרות? ישוע לחש לי

... ובעצם זה אכן רעיון שהגיע אחרי נובמבר 2006... בתחילת דצמבר ואחרי תפילות שישוע ישתמש בי.. שרצונו יהיה.. שאוכל להפיק משהו יעיל מהדברים שאני כן יכולה לעשות, למען שמו.. ואז הרעיון הגיע פתאום- אם את כלכך אוהבת את הרשת..וחושבת שהיא קהל יעד..ויש לך זמן לתת, ועוד ניהלת פורום משגשג וגדול בעבר.. אז תפני את האנרגיות לשבח שמו.. ושיהיה בית צנוע ומואר לאלוהים ברשת הזו שאפילו לא יודעת לבטא את שמו נכון- ואז המסר להנהלת הפורומים.. התשובה המהירה והמפתיעה שזה מאושר.. -תגידי לנו מתי לפתוח לך את הפורום.. בשמחה- והכל רץ.. לפני הקריסמס..13 לדצמבר 2006 זה התחיל..בברכת האדון

מי היא שפרד במשפט אחד? שפרד היא הילדה התועה שחזרה הביתה.. האישה שתמיד תמצא אותה עם אור ושלום ישוע, בתו האוהבת של אלוהים שלא הגיע לה כלום,אך חסדיו של ישוע הם מעבר ליכולת שלנו להבין

רעייה ואמא לעתיד.. עם הרבה צניעות ואהבה..לאוייבים לפני האוהבים.

ראיתי את היצירות שלך בבלוג וממש התלהבתי, מאיזה גיל התחלת לכתוב ואיזה הרגשה את מרגישה כשאת כותבת? אני מאוד אוהבת את היצירות ההם שלי.. יצירות של התקופה שבה חייתי בעולם והכרתי את דרכיו.. אותו כישרון שאני מנסה להפנות כעת לכתיבת תראתיל.. ושיחות עם אלוהים.. תודה רבה אלפא על המחמאה

התחלתי לכתוב מגיל 15.. ומאז לא הצלחתי להפסיק..מה שיש בבלוג הוא חלק קטן..השאר אצלי..חלק הושמד בנסיבות טרגיות פה ושם.. עיניי נשואות להמשך..שבטוח פעם יבוא ואני אעלה אותו בבלוג חדש שיהיה של שפרד

. כשכתבתי הרגשתי התחברות עם הדיו..עם המחשבות..שזרמו ותורגמו באותיות.. אם כתבתי אז מהלב.. אם היה לי עצוב אז העט היה המפלט.. בעיקר.. אף אחד לא ליווה את כתיבתי.. או קרא אותה..חוץ מבודדים.. ותמיד היה חסר ליה עניין של הדעה של אחרים..כי הם לא נחשפו לאחרים. הבלוג פתח לי צוהר למקום כזה.. ופתאום קלטתי שאנשים אוהבים גם אם קצת..את מה שכתבתי.. וכעת אני יודעת שישוע נתן לי מתנה מסויימת..ואני צריכה לנצל אותה כעת.. בכדי לשבח את שמו

 

[michaeld1]

בוקר טוב המנהלת... השאלות שלי:

1)ספרי לנו בבקשה, איך הכרת את בעלך? איך החלטת שזהו האיש המתאים? ואיך כל העניין התקדם ביניכם (מבחינת לו"ז, קשיים (אם היו))? השאלה נשאלה מפני שחשוב לי לשמוע את התשובה מפי נוצריה מאמינה שעברה את החוויה הזו. (כולנו ערים לזה שבחירת בן/בת זוג היא מההחלטות החשובות בחיים (אם לא החשובה מביניהן) לכן חשוב להבין ולהרגיש תפקידו של ישוע בלקיחת החלטה גורלית זו). 2) אני מבין, שהבעל אינו קשור לנצרות ולאמונה כמו שאת קשורה, האם אתם נתקלים בקשיים עקב ההבדלים הקיימים ביניכם בעניין? 3) ספרי לנו בבקשה איך הייתה ההרגשה כשהתבשרת כי בתוכך חי ובועט בייביי מתוק בשם סהר? ספרי על הרגשת הבעל כשהתבשר? מקווה שלא הכבדתי. לטיפולך