../images/Emo23.gif שלום
לפני מספר חודשים הייתי שותף פעיל מאד בפורום. מאז קרו הרבה דברים ואפילו לא נכנסתי לקרוא פה, אני קצת מתגעגע, ואני חוזר כי אני חושב שאולי פה אני אמצא תשובה לשאלה שמטרידה אותי הרבה זמן. זה הסיפור: במשך השנתיים האחרונות היה לי הכל בחיים, חברים מדהימים, עבודה, כסף, משפחה אוהבת, באמת כל מה שבן אדם יכול לבקש, אפילו כמה חברות, והמון כאלו שיצאתי איתן. אבל לאחרונה חשבתי על זה יותר מדי : אהבה. האהבה היחידה שהייתה לי היא חברה שהייתה חברה שלי שנה מכיתה ו ועד ז. מאז לא מצאתי אהבה, אבל אני לא חושב שזה בגלל שלא פגשתי את הבנות הנכונות, אני חושב שמשהו בתוכי לא נותן לי להתאהב, אני לא מצליח לתת ללב לגבור על המוח, תמיד יהיה משהו מבחינת הגיון שלא בסדר. וזה רק בתחום החברות, בכל דבר אחר אין לי בעיה. אז אני שואל : לא מבחינה מדעית, אלא מבחינת ראית עולם, למה כל כך קשה להשתחרר, למה אני מונע מעצמי להתאהב (חא היו לי שום אבדות, ולא ניכוותי מאיזהו קשר בעבר, וזה לא שלא אהבו אותי...).
לפני מספר חודשים הייתי שותף פעיל מאד בפורום. מאז קרו הרבה דברים ואפילו לא נכנסתי לקרוא פה, אני קצת מתגעגע, ואני חוזר כי אני חושב שאולי פה אני אמצא תשובה לשאלה שמטרידה אותי הרבה זמן. זה הסיפור: במשך השנתיים האחרונות היה לי הכל בחיים, חברים מדהימים, עבודה, כסף, משפחה אוהבת, באמת כל מה שבן אדם יכול לבקש, אפילו כמה חברות, והמון כאלו שיצאתי איתן. אבל לאחרונה חשבתי על זה יותר מדי : אהבה. האהבה היחידה שהייתה לי היא חברה שהייתה חברה שלי שנה מכיתה ו ועד ז. מאז לא מצאתי אהבה, אבל אני לא חושב שזה בגלל שלא פגשתי את הבנות הנכונות, אני חושב שמשהו בתוכי לא נותן לי להתאהב, אני לא מצליח לתת ללב לגבור על המוח, תמיד יהיה משהו מבחינת הגיון שלא בסדר. וזה רק בתחום החברות, בכל דבר אחר אין לי בעיה. אז אני שואל : לא מבחינה מדעית, אלא מבחינת ראית עולם, למה כל כך קשה להשתחרר, למה אני מונע מעצמי להתאהב (חא היו לי שום אבדות, ולא ניכוותי מאיזהו קשר בעבר, וזה לא שלא אהבו אותי...).
