salt of earth
New member
המשך...
האפוקריפה של פיליפוס: קרוב לוודאי שנכתב 275 שנה אחרי בוא המשיח! ונדחה בצדק ע"י אבות הכנסייה. בקריאה באפוקריפה של פיליפוס לא מוצאים אף זכר או איזכור לטענת נישואיו ממרים מגדלנה. 1- הגנוסטים היו מתנגדים לגוף, והאמינו כי ישוע היה רוח. אז אם –לפי תפיסת הגנוסטים- הוא היה רוח אז איך יכול להיות שהוא התחתן??? כבר הידיעה הזאת מבטלת את כל הטיעון בדבר נישואים לכאורה. אבל אמשיך עם שאר הטענות. 2- המילה koinonos ביוונית משמעותה בת לוויה ולא בת זוג או אישה חלילה, והיא מוזכרת באותה משמעות של בת לוויה באגירת לפלימון 1:1 באותה משמעות של בן לוויה וכמובן לא משהו אחר 3- בפיליפוס מוזכר שהתלמידים היו "שואלים" למה הוא נותן לה יתר תשומת לב? אם היא אכן הייתה אישתו האם היו בכלל שואלים זאת? 3- הטענה שלך דומה לטענה של בראון בספר שלו: < "ובת לוויתו של המושיע היא מריה מגדלנה. ישוע אהב אותה יותר מכל תלמידיו והיה מנשק אותה על פיה לעתים קרובות. שאר התלמידים נעלבו מזה והביעו התמרמרות. הם אמרו לו: "למה אתה אוהב אותה יותר מכולנו?"" דרך אגב, "בת לוויתו" באותה עת ובשפה היוונית משמעו "בת זוגתו". > הבהרנו כבר את המשמעות של המילה בת לוויה שאינה כלל וכלל אומרת בת זוג !!! אז הטענה הזאת בטלה. באפוקריפה לא נמצאת המילה "על פיה" במשפט הזה כי הוא מחוק, ולכן ההוספה הזאת כי רק פרי דמיונם של אנשים. ואני חושבת שאפשר להוסיף מילה אחרת כמו על המצח שלה או על ידה כפי שהציע ג'סטבורן. ומכיוון שהגנוסטים עצמם טענו כי ישוע הוא רוח אז יותר נכון להגיד כי הנשיקה הייתה סימן לחיבה רוחנית ולא כפי שבראון או אחרים טענו. הספר של האב עבד אל מסיח בסיט عبد المسيح بسيط מסיים בציטוט היפה הלקוח מקרונטוס 1 2:11-16 כי מי הוא מבני אדם ידע את אשר באדם כי אם-רוח האדם אשר בקרבו וכן אין איש ידע את אשר באלהים כי אם-רוח האלהים: 12 ואנחנו לא לקחנו את-רוח העולם כי אם-הרוח מאת האלהים למען נדע את-אשר נתן לנו מאת האלהים בחסדו: 13 ואת-זאת לא נוציא בלשון אשר תלמד חכמת בני אדם כי אם-בלשון אשר רוח הקדש תלמד ונבאר רוחניות בדברים רוחניים: 14 הן האדם הטבעי איננו מקבל את-דברי רוח אלהים כי-המה סכלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח: 15 אבל האדם הרוחני ידין הכל ואותו לא-ידין איש: 16 כי מי-תכן את-רוח יהוה ומי יודיענו ואנחנו הנה יש-לנו רוח המשיח ونختم هذا الفصل بما قاله الروح بفم القديس بولس: " لأن من من الناس يعرف أمور الإنسان إلا روح الإنسان الذي فيه. هكذا أيضا أمور الله لا يعرفها احد إلا روح الله. ونحن لم نأخذ روح العالم بل الروح الذي من الله لنعرف الأشياء الموهوبة لنا من الله التي نتكلم بها أيضا لا بأقوال تعلّمها حكمة إنسانية بل بما يعلّمه الروح القدس قارنين الروحيات بالروحيات. ولكن الإنسان الطبيعي لا يقبل ما لروح الله لأنه عنده جهالة. ولا يقدر أن يعرفه لأنه أنما يحكم فيه روحيا. وأما الروحي فيحكم في كل شيء وهو لا يحكم فيه من احد. لأنه من عرف فكر الرب فيعلمه. وأما نحن فلنا فكر المسيح " (1كو2: 11-16).
האפוקריפה של פיליפוס: קרוב לוודאי שנכתב 275 שנה אחרי בוא המשיח! ונדחה בצדק ע"י אבות הכנסייה. בקריאה באפוקריפה של פיליפוס לא מוצאים אף זכר או איזכור לטענת נישואיו ממרים מגדלנה. 1- הגנוסטים היו מתנגדים לגוף, והאמינו כי ישוע היה רוח. אז אם –לפי תפיסת הגנוסטים- הוא היה רוח אז איך יכול להיות שהוא התחתן??? כבר הידיעה הזאת מבטלת את כל הטיעון בדבר נישואים לכאורה. אבל אמשיך עם שאר הטענות. 2- המילה koinonos ביוונית משמעותה בת לוויה ולא בת זוג או אישה חלילה, והיא מוזכרת באותה משמעות של בת לוויה באגירת לפלימון 1:1 באותה משמעות של בן לוויה וכמובן לא משהו אחר 3- בפיליפוס מוזכר שהתלמידים היו "שואלים" למה הוא נותן לה יתר תשומת לב? אם היא אכן הייתה אישתו האם היו בכלל שואלים זאת? 3- הטענה שלך דומה לטענה של בראון בספר שלו: < "ובת לוויתו של המושיע היא מריה מגדלנה. ישוע אהב אותה יותר מכל תלמידיו והיה מנשק אותה על פיה לעתים קרובות. שאר התלמידים נעלבו מזה והביעו התמרמרות. הם אמרו לו: "למה אתה אוהב אותה יותר מכולנו?"" דרך אגב, "בת לוויתו" באותה עת ובשפה היוונית משמעו "בת זוגתו". > הבהרנו כבר את המשמעות של המילה בת לוויה שאינה כלל וכלל אומרת בת זוג !!! אז הטענה הזאת בטלה. באפוקריפה לא נמצאת המילה "על פיה" במשפט הזה כי הוא מחוק, ולכן ההוספה הזאת כי רק פרי דמיונם של אנשים. ואני חושבת שאפשר להוסיף מילה אחרת כמו על המצח שלה או על ידה כפי שהציע ג'סטבורן. ומכיוון שהגנוסטים עצמם טענו כי ישוע הוא רוח אז יותר נכון להגיד כי הנשיקה הייתה סימן לחיבה רוחנית ולא כפי שבראון או אחרים טענו. הספר של האב עבד אל מסיח בסיט عبد المسيح بسيط מסיים בציטוט היפה הלקוח מקרונטוס 1 2:11-16 כי מי הוא מבני אדם ידע את אשר באדם כי אם-רוח האדם אשר בקרבו וכן אין איש ידע את אשר באלהים כי אם-רוח האלהים: 12 ואנחנו לא לקחנו את-רוח העולם כי אם-הרוח מאת האלהים למען נדע את-אשר נתן לנו מאת האלהים בחסדו: 13 ואת-זאת לא נוציא בלשון אשר תלמד חכמת בני אדם כי אם-בלשון אשר רוח הקדש תלמד ונבאר רוחניות בדברים רוחניים: 14 הן האדם הטבעי איננו מקבל את-דברי רוח אלהים כי-המה סכלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח: 15 אבל האדם הרוחני ידין הכל ואותו לא-ידין איש: 16 כי מי-תכן את-רוח יהוה ומי יודיענו ואנחנו הנה יש-לנו רוח המשיח ونختم هذا الفصل بما قاله الروح بفم القديس بولس: " لأن من من الناس يعرف أمور الإنسان إلا روح الإنسان الذي فيه. هكذا أيضا أمور الله لا يعرفها احد إلا روح الله. ونحن لم نأخذ روح العالم بل الروح الذي من الله لنعرف الأشياء الموهوبة لنا من الله التي نتكلم بها أيضا لا بأقوال تعلّمها حكمة إنسانية بل بما يعلّمه الروح القدس قارنين الروحيات بالروحيات. ولكن الإنسان الطبيعي لا يقبل ما لروح الله لأنه عنده جهالة. ولا يقدر أن يعرفه لأنه أنما يحكم فيه روحيا. وأما الروحي فيحكم في كل شيء وهو لا يحكم فيه من احد. لأنه من عرف فكر الرب فيعلمه. وأما نحن فلنا فكر المسيح " (1كو2: 11-16).
