בשבילך

[mor7]

../images/Emo23.gifבשבילך

בן יקר שלי בדיוק היום לפני 3 שנים "אבא שלך עזב את הביית, עזב אותי, אותך. כן נסיך שלי, גם אני זוכרת את הבוקר ההוא ששינה את חיינו כשאבא כביכול יצא לעבודה ומאז לא חזר... ומאותו היום הזה חיי וחייך התנפצו לרסיסים ואני חסרת אונים שכמותי לא ידעתי למי קודם לחבוש את הפצעים לך או לי???... אני זוכרת את הימים שבכית דמעות של דם ולא הבנת איפה אבא נעלם? ולמה הוא אפילו לא מתקשר??? ואני???... אני התרסקתי יותר ויותר כשראיתי אותך נסיך שלי סובל. יום יום דקה בדקה הרמתי עיניי לשמיים ודמעתי - נשבעת לנקום את הדמעות שלך. וכך עם השנים לאט לאט התחלתי לאסוף את הרסיסים, וכל יום שעובר מנסה לפצות אותך יותר. נלחמת ומנסה לשרוד בחיי היום יום הקשים ומשתדלת לא למעוד בכדי שלא תישאר לבד נסיך שלי, הרי רק אני נשארתי לך. כן מלאך שלי! משוש חיי! רק שתדע לך!!! לפני שבועיים הלכתי לבקר את אבא שלך בבית חולים, הוא שכב לו שם על המיטה מונשם וחסר אונים ואיש מהרופאים אינו יודע מתי יקום (ואם בכלל). נזכרתי בך ילדון שלי כיצד גם אתה היית שוכב לצידי במיטה וכמוהו חסר אונים סובל וזועק בליבך. וירדו לי דמעות מהעיניים וליבי התמלא באהבה אין סופית אליך מתוק שלי ובעודי עומדת שם וחושבת עליך בן שלי (כן כן עליך) נגמרה כבר שעת הביקור העפתי עוד מבט אחרון אל הגבר שאהבתי אהבה עצומה ופגע בדבר הכי יקר לי בדיוק באותה העוצמה. והדבר היחיד שחשבתי עליו ברגע ההוא זה איך לחזור אליך הביתה ממי שלי, לישון עוד לילה לצידך לחבק ולהריח אותך ובאותו היום ידעתי אספתי את הרסיס האחרון שניפץ את חיי. ממני אמא שלך

 

[m i c h a l i]

../images/Emo24.gif בשבילך

כן בשבילך מור... ולא בשביל הנסיך, כי אותו יש מי שיחבק וישמור שימרי על עצמך למענו ולמענך.. וצאי חזרה אל החיים בלב שלם ובראש מורם כתבת יפה... מרגישים שזה בא ממקום עמוק בלב

 

[במזל בתולה]

הרבה../images/Emo24.gifים ממני אלייך

חיזקי ואימצי, כתיבתך ריגשה אותי ונגעה בביטני הרכה מימילא. שחייכם יהיו יפים ומלאי שמחה. תהיי ברוכה מעומק ליבי.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

היי מור ../images/Emo24.gif ../images/Emo45.gif

אבדן, פרידה הן חוויות קשות, הן קשות במיוחד כאשר זה בא בפתאומיות. את מתארת תהליך מדהים של איסוף השברים ובניה מחודשת של 'אני' עצמאי. סביר להניח שיהיו עוד רגעים קשים מדי פעם, רגעים שיישאו אותך תמיד למקומות טובים יותר. ובכל זאת, נראה שהרע מכל מאחורייך אין לי מושג בן כמה הבן שלך, אבל האובדן שהוא חווה גדול וכואב. לדעתי, אם אביו שוכב מחוסר הכרה, יש מקום להפגיש ביניהם כדי שיידע מה קרה. ההבנה שאבא לא חזר כי הוא לא יכול (לעומת 'לא רוצה') יכולה להקל עליו מאוד, אם המפגש נעשה בצורה נכונה ובעיתוי מתאים. חיזקי ואימצי!!!