למה תמיד את כל הפעילויות דוחפים לנו
בימים שאני מתחילה מאוחר?
(קראתי את ההודעה שוב ורציתי להגיד לכם....תקראו אותה. באמת. כדאי
ואני כותבת את זה בתחילת ההודעה כדי שתראו...חח) האמת, שהיום זה פשוט היה שווה את זה. במלוא מובן המילה. הייתה לנו היום איזו פעילות על סמים, לקחו אותנו לקיבוץ שילר כי יש שם אולם שהתאים להם בשביל לעשות את הפעילות... מי מכם שמקשיב לרדיו לב המדינה ביום שבת בערב (ערב זה אומר עשר בערב) בטח מכיר את ד"ר אייל מדני. הוא זה שהעביר לנו את רוב הפעילות. אמנם הכל היה רק דיבורים, אבל בהחלט מעניינים, ולעניין. הוא סיפר לנו סיפור על בן אדם אחד שהוא הוציא מהסמים, ו-היי, הוא גם הביא לנו אותו אח"כ כדי שיספר לנו עוד מהסיפור שלו. הייתה גם מישהי שהחבר שלה, מי שהיא הכי אהבה, התמכר לסמים ואיזה יום שהיא הלכה אליו הוא היה תחת השפעת סמים והוא הביא לה סטירה, והיא פשוט הלכה משם. הוא כמובן רדף אחריה, ועשה תאונה עם הרכב. הוא מת. היא פשוט התחילה לבכות על הבמה שם....לא היה אחד שלא בכה מאיתנו (חוץ מאלה שבאמת אין להם לב ודיברו כל הזמן וצחקו גם שזה היה ממש ממש לא במקום). אחרי זה היה עודד מנסטר (מכירים אותו בעיקר מלגעת באושר, הוא שיחק שם את זיו, זה שהיה עם הדמות שאילנה אביטל גילמה..חח לא חשוב נו תריצו חיפוש תמונות בגוגל), והוא גם בא עם סיפור אישי, על החברה הכי טובה שלו שמתה מסמים. הוא גם בכה, וממש היה אפשר לראות איך הוא אומר לעצמו "אני ממשיך, אני לא מפסיק לדבר" ומתוך הדמעות המשיך לדבר ולדבר....פשוט בנאדם מלך. מעריכה אותו
אחרי זה הוא עשה משחק אילתורים קצר עם שלושה ילדים ושתי מורות בכמה סיטואציות (שקשורות לסמים מן הסתם), ובזה זה נגמר.... החזירו אותנו לביתספר ומשם הלכתי הביתה. (היו גם חלקים מצחיקים בכל היום הזה, אבל מה שדורש יותר התייחסות לדעתי לפחות זה החלקים העמוקים יותר. לדוגמא שאייל, המנחה, הזמין את זה שהוא עצמו הוציא מהסמים, ואנחנו מחאנו כפיים, אז זה לא היה הכי חזק שלנו...והוא אומר לנו "שימחאו ככה כפיים בחתונות שלכם. מה זה זה?!" וכמובן שזה גרם לכולם למחוא כפיים יותר חזק
ד"א, הבנאדם הזה די מצחיק, עם כל העצב והסבל שהיה לו בחיים. וזה לדעתי דבר ממש ממש חשוב. לא נראה לכם?) אם יצא לכם במקרה לשמוע על עמותת "כינור לדוד", אז הוא והבנאדם הזה (טוב שאני אומרת רק עכשיו, קוראים לו יובל
) הם שניים מהמקימים שלה. לפי מה שהבנתי מאתר באינטרנט היא הוקמה לזכרו של אח של יובל, דוד, שנהרג בתאונת דרכים כשהוא היה תחת השפעת סמים. תראו. הייתי יכולה לבוא ולכתוב בהודעה הזאת "הייתה היום הרצאה על סמים היה מעניין וזהו", אבל לא עשיתי את זה. הרגשתי שאני צריכה לשתף, כדי שתבינו, ואולי כדי להבין צריך לראות את הדברים האלה, אני לא יודעת. אולי בעצם רק מזה שאני מספרת לכם ש"הנה יש אנשים שעברו דברים קשים" בלי לפרט יותר מדי, אפשר ללמוד ש
לא כדאי להיכנס לכל הסרט הזה שנקרא סמים (!!!). טנקיו, טנקיו ורי מאצ'
(אהמ. מישהו קרא? חחח)