../images/Emo221.gifפינה שבועית: מחשבים,נושא:בינה מלאכותית
מה נשמע חברים? היום אני אעסוק בנושא שבוודאי כולכם שמעתם עליו- בינה מלאכותית שזה בעצם הניסיונות של האדם לפתח מכונה שתבצע פעולות ותגיב כמו אדם בכל תחומי החיים. למעשה אדם- מכונה. כפי שאתם רואים גם בחרתי אייקון לפינה - בועית כחולה כזו, לא קשור לפינה כי לא מצאתי משהו קשור וזה נראה לי מגניב. מקווה שתהנו. טוב אז נתחיל, בינה מלאכותית מכונות הפועלות כבני אדם מופיעות כבר בסיפור שלפיו הפילוסוף והמדען בן המאה ה-13, רוג'ר בייקון (Bacon), בנה ראש מדבר שיכול היה לענות על כל שאלה, וכן בסיפורו של הגולם מפראג במאה ה-16. במאה ה-17 הביע רנה דקארט רעיון מקביל אך הפוך: החיות הן לא יותר מאשר מכונות מורכבות. שני הצדדים - הענקת חשיבה למכונות והבנה מכנית של החשיבה - ממשיכים להוות עד היום את שני עמודי התווך של תחומי המחקר והפיתוח הנקראים בשם הקיבוצי "בינה מלאכותית", שבהם נפגשים ובונים זה את זה מדעי ההתנהגות, מדעי המחשב, הביולוגיה וחקר המוח. במחצית הראשונה של המאה ה-20 הונחו היסודות לנושאים המעסיקים את חוקרי הבינה המלאכותית עד היום. וורן מק'קולוך (McCulloch) ו-וולטר פיטס (Pitts) פרסמו ב-1943 את המאמר הראשון על רשתות עצביות מלאכותיות. אלן טיורינג הציע ב-1950 את הגישה הנקראת כיום "מבחן טיורינג" לבדיקה אופרציונלית של השאלה האם מכונה היא אינטליגנטית. באותה שנה ניתח קלוד שנון (Shannon) את משחק השחמט כתהליך חיפוש ובכך הניח את היסודות לא רק לתוכנות המשחקות שחמט, אלא לקבוצה גדולה של שיטות לפתרון בעיות מורכבות. מאז ועד היום, הבינה המלאכותית אימצה וחיקתה עקרונות פעולה של יצורים חיים - ברירה טבעית, רשתות עצביות, מערכות חיסון, התנהגות חברתית ועוד - ובכך הגיעה להישגים מרשימים ואף תרמה להבנת עקרונות אלה, דרך יצירה ובחינה של מודלים מפורטים של פעולתם. עם זאת, לא נראה שקרב היום שבו נפגוש מכונות שבינתן משתווה או עולה על זו שלנו. זהו לבנתיים
מה נשמע חברים? היום אני אעסוק בנושא שבוודאי כולכם שמעתם עליו- בינה מלאכותית שזה בעצם הניסיונות של האדם לפתח מכונה שתבצע פעולות ותגיב כמו אדם בכל תחומי החיים. למעשה אדם- מכונה. כפי שאתם רואים גם בחרתי אייקון לפינה - בועית כחולה כזו, לא קשור לפינה כי לא מצאתי משהו קשור וזה נראה לי מגניב. מקווה שתהנו. טוב אז נתחיל, בינה מלאכותית מכונות הפועלות כבני אדם מופיעות כבר בסיפור שלפיו הפילוסוף והמדען בן המאה ה-13, רוג'ר בייקון (Bacon), בנה ראש מדבר שיכול היה לענות על כל שאלה, וכן בסיפורו של הגולם מפראג במאה ה-16. במאה ה-17 הביע רנה דקארט רעיון מקביל אך הפוך: החיות הן לא יותר מאשר מכונות מורכבות. שני הצדדים - הענקת חשיבה למכונות והבנה מכנית של החשיבה - ממשיכים להוות עד היום את שני עמודי התווך של תחומי המחקר והפיתוח הנקראים בשם הקיבוצי "בינה מלאכותית", שבהם נפגשים ובונים זה את זה מדעי ההתנהגות, מדעי המחשב, הביולוגיה וחקר המוח. במחצית הראשונה של המאה ה-20 הונחו היסודות לנושאים המעסיקים את חוקרי הבינה המלאכותית עד היום. וורן מק'קולוך (McCulloch) ו-וולטר פיטס (Pitts) פרסמו ב-1943 את המאמר הראשון על רשתות עצביות מלאכותיות. אלן טיורינג הציע ב-1950 את הגישה הנקראת כיום "מבחן טיורינג" לבדיקה אופרציונלית של השאלה האם מכונה היא אינטליגנטית. באותה שנה ניתח קלוד שנון (Shannon) את משחק השחמט כתהליך חיפוש ובכך הניח את היסודות לא רק לתוכנות המשחקות שחמט, אלא לקבוצה גדולה של שיטות לפתרון בעיות מורכבות. מאז ועד היום, הבינה המלאכותית אימצה וחיקתה עקרונות פעולה של יצורים חיים - ברירה טבעית, רשתות עצביות, מערכות חיסון, התנהגות חברתית ועוד - ובכך הגיעה להישגים מרשימים ואף תרמה להבנת עקרונות אלה, דרך יצירה ובחינה של מודלים מפורטים של פעולתם. עם זאת, לא נראה שקרב היום שבו נפגוש מכונות שבינתן משתווה או עולה על זו שלנו. זהו לבנתיים