ראובן וימר
New member
../images/Emo221.gif חן, חן, תם ונשלם
רק עתה גונבה לעיני הודעתך הנ"ל וענגתי לקרוא אותה. ככל שיהיה אדם צנוע או מצטנע לא ידע שבעה לשמוע דברים בשבחו קל וחומר ביצירתו. ואצלנו בשדות הקטב המרירי, זה שבעים ושבעה. ואצרף משל מ"משלי ראובן וימר" שיֵצֵא אי"המו"ל לאור כבר השנה: כיפה אדומה המשיל: ראובן וימר בְּאֶרֶץ סִין הָיָה מוֹרֶה אֶחָד, חָכָם מִכָּל מוֹרִים. מִכָּל רַחֲבֵי הָאָרֶץ הָיוּ תַּלְמִידִים נוֹהֲרִים לִלְמֹד אֶצְלוֹ, אֲבָל הָיָה לוֹ עִקָּרוֹן מוּצָק וָחַד: הוּא הָיָה לוֹקֵחַ בְּכָל פַּעַם, רַק תַּלְמִיד אֶחָד. הַתַּלְמִיד הָיָה לוֹמֵד אֶצְלוֹ שָׁנָה אַחַת, וּבְסוֹפָהּ הָיָה הַמּוֹרֶה נוֹתֵן לוֹ הַסְמָכָה. אֲבָל הַפַּעַם הוּא שָׁבַר אֶת הָעִקָּרוֹן, וְהֶחְלִיט שֶׁהַתַּלְמִיד הַזֶּה, יִהְיֶה הָאַחֲרוֹן! הַתַּלְמִיד שָׁהָה בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְזֶה לִמֵּד אוֹתוֹ חָכְמוֹת כָּל הַזְּמַנִּים. יוֹם אֶחָד אָמַר לוֹ: תַּלְמִידִי הַיָּקָר, כָּל מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ, לִמַּדְתִּי אוֹתְךָ כְּבָר. - בְּתוֹר תַּרְגִּיל אַחֲרוֹן, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁבָּן תִּתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, תִּפְגֹּשׁ מְלָכִים וְגַם רוֹזְנִים. אַתָּה תִּרְאֶה שֶׁאֵין אִישׁ בָּעוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָע לַחֲנֻפָּה. הִנֵּה שַׂק מָלֵא בְּכִפּוֹת אֲדֻמּוֹת. לְכָל אֶחָד תַּחְבֹּשׁ כִּפָּה. בְּעוֹד שָׁלֹשׁ {שָׁנִים}, עִם הַשַּׂק הָרֵיק, חֲזֹר אֵלַי. אֲנִי - לִבִּי מֵת, וְאֵין תְּפִלָּה בִּשְׂפָתַי. כְּשֶׁיִּתְרוֹקֵן הַשַּׂק, תְּקַבֵּל מִמֶּנִּי הַסְמָכָה, וְאָז תֵּחָשֵׁב לָאִישׁ הֲכִי חָכָם! חוֹלְפוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְהַתַּלְמִיד חוֹזֵר עִם הַשַּׂק, רֵיק מִכִּפּוֹת, וּלְמוֹרוֹ אוֹמֵר: – מוֹרִי, לֹא מָצָאתִי מֶלֶךְ אוֹ רוֹזֵן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לַחְבֹּשׁ אֶת הַכִּפָּה אֲדֻמָּה. - הִסְתּוֹבַבְתִּי שָׁלֹשׁ שָׁנִים בְּכָל הַמַּמְלָכָה, הִנֵּה הַשַּׂק הָרֵיק, אֵין בָּעוֹלָם חָכָם מִמְּךָ! הַמּוֹרֶה הִרְכִּין רֹאשׁוֹ בַּעֲנָוָה וּבִמְבוּכָה... וְהַתַּלְמִיד אוֹמֵר: אֶת הַכִּפָּה הָאַחֲרוֹנָה - אֲנִי חוֹבֵש לְרֹאשְׁךָ! כל הזכויות שמורות ©
רק עתה גונבה לעיני הודעתך הנ"ל וענגתי לקרוא אותה. ככל שיהיה אדם צנוע או מצטנע לא ידע שבעה לשמוע דברים בשבחו קל וחומר ביצירתו. ואצלנו בשדות הקטב המרירי, זה שבעים ושבעה. ואצרף משל מ"משלי ראובן וימר" שיֵצֵא אי"המו"ל לאור כבר השנה: כיפה אדומה המשיל: ראובן וימר בְּאֶרֶץ סִין הָיָה מוֹרֶה אֶחָד, חָכָם מִכָּל מוֹרִים. מִכָּל רַחֲבֵי הָאָרֶץ הָיוּ תַּלְמִידִים נוֹהֲרִים לִלְמֹד אֶצְלוֹ, אֲבָל הָיָה לוֹ עִקָּרוֹן מוּצָק וָחַד: הוּא הָיָה לוֹקֵחַ בְּכָל פַּעַם, רַק תַּלְמִיד אֶחָד. הַתַּלְמִיד הָיָה לוֹמֵד אֶצְלוֹ שָׁנָה אַחַת, וּבְסוֹפָהּ הָיָה הַמּוֹרֶה נוֹתֵן לוֹ הַסְמָכָה. אֲבָל הַפַּעַם הוּא שָׁבַר אֶת הָעִקָּרוֹן, וְהֶחְלִיט שֶׁהַתַּלְמִיד הַזֶּה, יִהְיֶה הָאַחֲרוֹן! הַתַּלְמִיד שָׁהָה בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְזֶה לִמֵּד אוֹתוֹ חָכְמוֹת כָּל הַזְּמַנִּים. יוֹם אֶחָד אָמַר לוֹ: תַּלְמִידִי הַיָּקָר, כָּל מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ, לִמַּדְתִּי אוֹתְךָ כְּבָר. - בְּתוֹר תַּרְגִּיל אַחֲרוֹן, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁבָּן תִּתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, תִּפְגֹּשׁ מְלָכִים וְגַם רוֹזְנִים. אַתָּה תִּרְאֶה שֶׁאֵין אִישׁ בָּעוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָע לַחֲנֻפָּה. הִנֵּה שַׂק מָלֵא בְּכִפּוֹת אֲדֻמּוֹת. לְכָל אֶחָד תַּחְבֹּשׁ כִּפָּה. בְּעוֹד שָׁלֹשׁ {שָׁנִים}, עִם הַשַּׂק הָרֵיק, חֲזֹר אֵלַי. אֲנִי - לִבִּי מֵת, וְאֵין תְּפִלָּה בִּשְׂפָתַי. כְּשֶׁיִּתְרוֹקֵן הַשַּׂק, תְּקַבֵּל מִמֶּנִּי הַסְמָכָה, וְאָז תֵּחָשֵׁב לָאִישׁ הֲכִי חָכָם! חוֹלְפוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְהַתַּלְמִיד חוֹזֵר עִם הַשַּׂק, רֵיק מִכִּפּוֹת, וּלְמוֹרוֹ אוֹמֵר: – מוֹרִי, לֹא מָצָאתִי מֶלֶךְ אוֹ רוֹזֵן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לַחְבֹּשׁ אֶת הַכִּפָּה אֲדֻמָּה. - הִסְתּוֹבַבְתִּי שָׁלֹשׁ שָׁנִים בְּכָל הַמַּמְלָכָה, הִנֵּה הַשַּׂק הָרֵיק, אֵין בָּעוֹלָם חָכָם מִמְּךָ! הַמּוֹרֶה הִרְכִּין רֹאשׁוֹ בַּעֲנָוָה וּבִמְבוּכָה... וְהַתַּלְמִיד אוֹמֵר: אֶת הַכִּפָּה הָאַחֲרוֹנָה - אֲנִי חוֹבֵש לְרֹאשְׁךָ! כל הזכויות שמורות ©