דורין 245 מה אחרי
New member
../images/Emo220.gif../images/Emo16.gif
"אוכל לא זורקים. למה? ככה. למה ככה? כי אוכל לא זורקים. הסיבות האמיתיות: כי אנשים מתו בשביל תפוח אדמה אחד.כי אנשים הסגירו את ההורים שלהם בשביל קצת כרוב. כי אנשים אכלו קרשים בצריפיהם בבוכנוואלד מרוב רעב. כי אנשים גנבו מרק. כי הצליפו להם בראש, והם המשיכו לאכול כי הגוף כבר מת מהמכות, והפה המשיך ללעוס. אבל לנו לא הסבירו. ... היינו צריכים 'להגיע לגיל' כדי לשמוע דברים. 'להגיע לגיל' היתה תכלית, משימה. כל שנה במינון הזוועות המתאים. כדי לעלות בסולם הזוועות היינו צריכים להמתין, להתאפק, 'להגיע לגיל'. בינתיים, ללא הסברים, אוכל לא זורקים." "לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואימו לכל איש יש שם שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו ונתן לו האריג לכל איש יש שם שנתנו לו ההרים ונתנו לו כתליו לכל איש יש שם שנתנו לו המזלות ונתנו לו שכניו לכל איש יש שם שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו לכל איש יש שם שנתנו לו שונאיו ונתנה לו אהבתו לכל איש יש שם שנתנו לו חגיו ונתנה לו מלאכתו לכל איש יש שם שנתנו לו תקופות השנה ונתן לו עיורונו לכל איש יש שם שנתן לו הים ונתן לו מותו." רגע דומיה/צילה דנינו קנלר "הדלקנו לפיד וגם נרות נשמה, עמדנו דום לקול הצפירה. בראש מורכן ועמידת דום מתוחה ועל הלחי זלגה דמעה חמה. גם הדגל הורד לחצי תורנו, כאילו גם הוא מרכין את ראשו. דממה שררה, רק קול הצופר מחריש אזניים, פילח את ליבנו והרעיד הרגליים. דקת דומיה, אחת קצרצרה, אך אתים נזכור כל השנה. אתים נזכור כל הימים. תהא נשמתכם צרורה בצרור החיים." אנשים. יום השואה. אלפי אנשים נרצחו. נרצחו בגלל בנאדם אחד. שגרר אחריו עוד מאות אנשים. אולי אלפים. ואולי מליונים. ורצח. רצח מליונים. 6 מליון יהודים. לקח לו. לקח לו משפחות. חברים. כל דבר שרק היה בא לו. זאת עוד הוכחה. שהנה. גם בנאדם אחד יכול לשנות את העולם. או לפחות את רובו. אבל לאומת היטלר. אנחנו הדור הבא. לא ישתמש בתכונה הזאת. בשביל אנטישמיות. או רצח. אנחנו נשתמש בא לשלום. כאן עוד. בתקווה לשלום. אחרי המון שנים. לא נשכח ולא נסלח. לזכור ולא לשכוח. בלי להכחיש את השואה. חלק חסרי משפחות.
יהי זכרם ברוך
"אוכל לא זורקים. למה? ככה. למה ככה? כי אוכל לא זורקים. הסיבות האמיתיות: כי אנשים מתו בשביל תפוח אדמה אחד.כי אנשים הסגירו את ההורים שלהם בשביל קצת כרוב. כי אנשים אכלו קרשים בצריפיהם בבוכנוואלד מרוב רעב. כי אנשים גנבו מרק. כי הצליפו להם בראש, והם המשיכו לאכול כי הגוף כבר מת מהמכות, והפה המשיך ללעוס. אבל לנו לא הסבירו. ... היינו צריכים 'להגיע לגיל' כדי לשמוע דברים. 'להגיע לגיל' היתה תכלית, משימה. כל שנה במינון הזוועות המתאים. כדי לעלות בסולם הזוועות היינו צריכים להמתין, להתאפק, 'להגיע לגיל'. בינתיים, ללא הסברים, אוכל לא זורקים." "לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואימו לכל איש יש שם שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו ונתן לו האריג לכל איש יש שם שנתנו לו ההרים ונתנו לו כתליו לכל איש יש שם שנתנו לו המזלות ונתנו לו שכניו לכל איש יש שם שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו לכל איש יש שם שנתנו לו שונאיו ונתנה לו אהבתו לכל איש יש שם שנתנו לו חגיו ונתנה לו מלאכתו לכל איש יש שם שנתנו לו תקופות השנה ונתן לו עיורונו לכל איש יש שם שנתן לו הים ונתן לו מותו." רגע דומיה/צילה דנינו קנלר "הדלקנו לפיד וגם נרות נשמה, עמדנו דום לקול הצפירה. בראש מורכן ועמידת דום מתוחה ועל הלחי זלגה דמעה חמה. גם הדגל הורד לחצי תורנו, כאילו גם הוא מרכין את ראשו. דממה שררה, רק קול הצופר מחריש אזניים, פילח את ליבנו והרעיד הרגליים. דקת דומיה, אחת קצרצרה, אך אתים נזכור כל השנה. אתים נזכור כל הימים. תהא נשמתכם צרורה בצרור החיים." אנשים. יום השואה. אלפי אנשים נרצחו. נרצחו בגלל בנאדם אחד. שגרר אחריו עוד מאות אנשים. אולי אלפים. ואולי מליונים. ורצח. רצח מליונים. 6 מליון יהודים. לקח לו. לקח לו משפחות. חברים. כל דבר שרק היה בא לו. זאת עוד הוכחה. שהנה. גם בנאדם אחד יכול לשנות את העולם. או לפחות את רובו. אבל לאומת היטלר. אנחנו הדור הבא. לא ישתמש בתכונה הזאת. בשביל אנטישמיות. או רצח. אנחנו נשתמש בא לשלום. כאן עוד. בתקווה לשלום. אחרי המון שנים. לא נשכח ולא נסלח. לזכור ולא לשכוח. בלי להכחיש את השואה. חלק חסרי משפחות.
