../images/Emo22.gifהאם מוסריות מתנה חשיבה?
אני משער שרבים מהחברים דכאן, חשים שמוסרם עולה להם במחשבה מרובה, ואף תחושתם הטבעית שאילולא החשיבה לא היה מוסרם ברמה הנוכחית שלה. התחושה היא לפעמים, שלא די בחשיבה גרידא לשפר ולהתקדם במוסר, אלא יש את הצורך לחשוב בחשיבה מאומצת, חשיבה המקשה על הנפש והגוף, אם כי מקלת על הנפש והגוף בפירותיה. ןלשאלה הגדולה - האכן לא ניתן להיות מוסרי יותר ללא חשיבה? האם הדרך היחידה לשיפור המוסר היא החשיבה הרבה הזו? עומדים לנגד שאלה זו ב' מאמרים המשקפים ב' תפיסות: מחד "אלוקים עשה את האדם ישר..." מאידך "לא עם הארץ חסיד ולא בור ירא חטא" ושאלה נוספת המצטרפת, האם יש דרך אמצע בכל זה?
אני משער שרבים מהחברים דכאן, חשים שמוסרם עולה להם במחשבה מרובה, ואף תחושתם הטבעית שאילולא החשיבה לא היה מוסרם ברמה הנוכחית שלה. התחושה היא לפעמים, שלא די בחשיבה גרידא לשפר ולהתקדם במוסר, אלא יש את הצורך לחשוב בחשיבה מאומצת, חשיבה המקשה על הנפש והגוף, אם כי מקלת על הנפש והגוף בפירותיה. ןלשאלה הגדולה - האכן לא ניתן להיות מוסרי יותר ללא חשיבה? האם הדרך היחידה לשיפור המוסר היא החשיבה הרבה הזו? עומדים לנגד שאלה זו ב' מאמרים המשקפים ב' תפיסות: מחד "אלוקים עשה את האדם ישר..." מאידך "לא עם הארץ חסיד ולא בור ירא חטא" ושאלה נוספת המצטרפת, האם יש דרך אמצע בכל זה?