[הוקוס פוקוס1]

../images/Emo204.gif

חברות שלי, בזמן האחרון אני ממעיטה לכתוב, לא יודעת מה הסיבה, אבל אני כאן,אני תמיד קוראת ואני כאן. אני עונה כל יומיים שלושה במרוכז. לא יודעת מה הסיבה לכך. אל תחשבו שנטשתי אתכן כי אני מאוד אוהבת אתכן. היום בדיוק מלאו שנה וחצי למותה של אמא. עצוב לי,אני עדיין לא מאמינה ולא קולטת. קשה לי התקופה הזו, אני רוצה לעבור דירה וזה צעד שאני מאוד רוצה ויחד עם זאת מאוד קשה לי, רמזים על חתונה מתחילים לעלות מכיוון החבר והמשפחות

(רק רמזים,להירגע!) ..וקשה לי המחשבה לעשות את זה בלי אמא. קשה לי שהחיים ממשיכים ואמא נשארה מאחור, והיא לא מלווה אותי יותר, ויש תחושה של "לבד" וזה למרות שיש סביבי אנשים אוהבים.. כל יום אני בוכה,מכל שטות ..כל דבר מזכיר לי אותה.. היא שם,ואנחנו פה.

 

[צבעונית1976]

מעניין שגם אני מרגישה כך....../images/Emo41.gif

ומתנהגת כך,אולי כי אין לי ממש זמן לכתוב אבל אני קוראת ועוקבת מאוד באדיקות! התגעגעתי אליך... שיהיה בשעה טובה!

 

[הוקוס פוקוס1]

התגעגעתי גם../images/Emo140.gif

 

[ymz]

היי חמודה

קודם כל קבלי

ענק. את יודעת שבסוף יהי טוב,נכון?

 

[לולי80]

הוקוס

כמוך.... בעיקר כמתצפתת... כמו ymz ,יודעת ואומרת לך שיהיה בסיידר בסוף... אני יודעת שקשה.. ואני יודעת מה זה לבכות מככככללל דבר שאיכשהוא קשור בדרך זו או אחרת... כל מה שרציתי לומר הוא שגם אני מחבקת אותך ועוטפת אותך באהבה... יהיה בסדר חמודונת.... אוהבת לול

 

[הוקוס פוקוס1]

את מותק ../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif

 

[הוקוס פוקוס1]

נקווה שיהיה טוב..../images/Emo24.gif

 

[איחוד האחת]

הוקוס... ../images/Emo204.gif

יש תקופות שונות אצל אנשים בכל ענין וענין. כך גם יש תקופות בן מרגישים צורך בכתיבה כאן (או בכלל), ואחרות בן מעדיפות לשתוק, להקשיב לאחר, להכיל, או בכלל לא. חשוב שתדעי שאנחנו כאן בשבילך כשעולה הצורך או סתם בא לשתף במשהו משמח שקורה בחייך. באופן אישי, מרגישה חצויה לגבי הנוכחות... אוהבת כשאת כאן אבל אוהבת גם כשאינך, כי זה אומר אולי שהכל בסדר ואינך זקוקה... כלומר ברור שכולנו כאן אוהבות זו את זו ומרגישות כמשפחה, אבל יש כאן לעיתים קרובות כאב והרי זו אחת ממטרות הפורום, לתמוך זו בזו בכאב באובדן ובחסר, ולכן כשאינך - וכך גם לגבי אחרות - אני רוצה להאמין שזה נובע מהעובדה שיותר קל כרגע...ואולי יש דברים חדשים ומשמחים בחייך בם את עסוקה ופחות נזקקת... נכון שאנחנו גם משתפות בעניינים אחרים אבל... ולדברים משמחים יותר... כך מבליעים את ענין ה"רמזים על חתונה..."??? רמזים הם התחלה של משהו ההולך וניבנה ואני שמחה בשבילך... וכן, קשה לחשוב ולהאמין שהחיים ממשיכים, אבל זו עובדה וחשוב שתעשי לך אותם, טובים ומלאים בשמחה, ותתמודדי עם כל דבר בעתו... כמו שכתבתי כבר, יש תקופות בחיים לגבי כל דבר, ויש גם כאלו בן אנחנו רגישות יותר ולכן בא הבכי ... תני לו מקום וחזרי לצחוק אח"כ. זו הגדולה שלנו, אנחנו יכולות לעשות את שני הדברים באותה המידה וצריך רק לבחור... מחבקת אותך חיבוק גדול ואנחנו כאן כמו תמיד בשבילך...

 

[הוקוס פוקוס1]

אהבתי את המשפט

שאת אוהבת שאני כאן וגם כשלא

תודה על העידוד והמילים!

 

[איחוד האחת]

../images/Emo24.gif

 

[חייכנית ואופטימית]

את עומדת על סף הרבה שינויים בחייך..

וכמובן שבתקופות הללו מרגישים הכי הרבה את חסרונה של אמנו... זה בסדר לבכות, זה משחרר ועוזר לנו להתקדם הלאה... שולחת לך

ענקי אנחנו פה בשבילך...

 

[הוקוס פוקוס1]

תודה מקרב לב ../images/Emo24.gif

 

[אדומה2]

היי יקרה

מזדהה עם כל חלק בהודעה שלך, מהמקום שלי היום או ממקום שהייתי בו פעם. כשאימא שלי עוד הייתה פיזית בסביבה (כי עכשיו היא לא פיזית, אבל עדיין בסביבה...) עברתי לדירה הראשונה שלי. הדבר היחידי שרשום לי היטב בזיכרון וגם במחברת שכתבתי בה באותה עת היה- אני מתגעגעת לאימא שלי כל כך שזה פשוט כואב. אני רוצה לחזק אותך בצעדייך- אני חושבת שלעבור לדירה שהיא שלך ושל בן זוגך היא צעד נכון, ונשמע שהוא טבעי ומגיע בזמן הנכון. הפחדים תמיד יהיו, ותמיד יהיה קושי, אבל כדאי לעשות את זה, יש בזה מן ההעצמה האישית שאת עוברת עם עצמך, לפחות כך זה היה לי. רמזים על חתונה- אחחחחחחחח, איזו תקופה כייפית!

תהני תהני תהני ממנה!!! בעיקר כמובן אלו הבאים מהחבר, פחות אלו מהמשפחה. hehehe גם את אלה אני זוכרת. אבא של יקירי רצה שנתחתן בערך חצי שנה אחרי שהכרנו, הוא מבחינתו סגר עניין כבר אז!

ודבר אחרון יקירה- אימא שלך לא נשארה מאחור. אימא שלך חיה בך, בתוך ליבך, בנשמתך, כל דבר שאת עושה היא איתך והיא חיה דרכך, את הבת שלה, אל תשכחי. היא לא נשארה מאחור. אני מכירה את התחושה, גם אני כעת נמצאת בפתחם של מלא מלא דברים חדשים... ואיך עושים את כולם בלי אימא??? כמו שאימא לימדה. עקב בצד אגודל. בסוף מגיעים לאן שצריכים.

המון חיבוקים יקירה!

 

[עידן64]

צחקו עלי השבוע כשאמרתי

שאני עוברת תקופה כל כך עמוסה,עם התמודדויות,שינויים,שאת ה"נושא של אמא" שמה בבוידם.ולמה אני כותבת את זה?אני נמצאת פה יום יום במשך תקופה ארוכה וכבר כתבתי על זה המון פעמים.אני מתרגשת,מזדהה,בוכה,צוחקת ונוגעת פה בעוד דרך ב"אין אמא שלי",במשותף לי ולבנות היקרות פה על אבדן שכזה. אבל,לגעת בזה זה כואב,ומרגישה שלא תמיד יכולה להתמודד עם נגיעה זו ואז רק נכנסת,וממשיכה הלאה... אני מכירה פה כל אחת ואחת מקריאת דבריה ותחושות שעוברות דרך כתיבה. המקום הזה הוא מדהים בחיבור,בנושא שלו ובשותפות גורל לאבדן המשותף הזה. הוקוס פוקוס יקרה, גם אני בטוחה שיהיה הכל בסדר.את נשמעת מדהימה,הכל כל כך טרי עדיין ואת כל כך מתמודדת שזה מרגש.אני מתרגשת כל פעם מחדש מהדברים שאת מביאה לפה מרגישה את העוצמה והכחות הרבים שיש בך ואף אחד ושום דבר לא ייקח ממך ויודעת שאת בדרך הנכונה ושיהיה לך טוב,כי מגיע לך!!!! שולחת

חם וגדול...

 

[הוקוס פוקוס1]

ריגשת אותי מאוד ../images/Emo51.gif

 

[הוקוס פוקוס1]

אדומה 2, אני זוכרת שסיפרת

לנו בשנה שעברה מה זה יום העצמאות עבורך (אני כמעט בטוחה שאיני טועה), אז אני רוצה לחזק אותך.. ולתת חיבוק

ותודה על המילים החמות. צדקתי?

 

[אדומה2]

צודקת לחלוטין ../images/Emo16.gif

תודה שאת זוכרת. אכן יום משונה, זו המילה הכי מתאימה השנה לתיאור היום הזה, שבו לפני שנתיים אבא שלי עלה בליווי זיקוקים השמיימה. יקירי ואני נשארים היום בבית, לא הולכים לעשות על האש. שנה שעברה הלכנו והרגשתי הכי אאוט בעולם. אז השנה אנחנו נשארים ונראה לנו הכי נכון. תודה שוב, על זה שאת זוכרת.

 

[חייכנית ואופטימית]

../images/Emo16.gif יהי זכרו ברוך

שולחת לך

 

[מיקימק]

הוקוס חמודה ../images/Emo39.gif

נראה לך שמישהי פה חשבה שנטשת אותנו? כולנו עוברות את זה, לפעמים כותבות יותר לפעמים פחות, ככה זה... אני ממש מבינה אותך בפחדים לגבי הדירה וגם לגבי החתונה. זה כל כך מוזר לעבור חוויות כל כך חשובות בלי אמא. אין לי איזו תרופת פלא בשבילך, רק שתתני לעצמך זמן. תעשי את הדברים האלו, אבל בלי לחץ. תחשבי שאמא שלך בטח הייתה רוצה שתעשי מה שטוב לך.

 

[הוקוס פוקוס1]

../images/Emo25.gif../images/Emo51.gif