זוגיות..

[הבעיה הפסיכופיזית]

מסכים פלוס

אלי, אני איתך בכל השאלות שהעלית כאן. לאינדיבידואלים שחיים ונושמים אינסטנט וארעיות קשה לקבל תפישה ארוכת טווח כפי שאת מציגה. אם נשים לב כל מה שמעורר בנו רגש הוא בר חלוף, בין אם זה מוצר שאנו קונים, סטטוס שמגיעים אליו וגם... למרבה הצער, בן הזוג שאנו חיים איתו. לכן חשוב אם נשאר עם אותו "חבר" שאת מדברת עליו- מישהו שיש לנו עימו מכנה משותף מעבר לפרפורי הבטן. מי שחושב שזוגיות אינה עסק שישאל חברה נשואה עם ילדים איך מתנהל יומה מהרגע שהשעון צלצל בבוקר- ניהול עסק או מבצע צבאי. זה לא מבטל חלילה פנים רגשיים שיש לקשר, אך אנו, "בזכות" האידיאלים המשיחיים, אבדנו כל פרופורציה בנוגע למערכת יחסים מהי.

 

[herouth]

זה יותר מכמה עשרות שנים

או שלא קראת אף ספר של ג'ין אוסטן? ברור שמשקלם של ההורים באותה תקופה היה גדול יותר, אבל בפירוש הספרים נכתבים באוירה שבה הקשר הוא ברור בין אהבה לנישואין. הרבה יותר מבימינו, אפילו: אם התאהבת, מצפים ממך לשאת את הגברת לאשה, לא סתם להשתרלל איתה. לאורך כל התקופה הרומנטית גם האהבה הרומנטית נחשבה כאידיאל שסביבו אפשר לבנות נישואין. לי זו נראית תפיסה דבילית בעליל, אבל היא הבסיס לאהבה ההוליוודית שעליה מן הסתם דיברת.

 

[elley]

תראי

לא למדתי אף פעם את התקופה הרומנטית בספרות או בהסטוריה, אבל ממה שאני יודעת מידע כללי הרוב המכריע של הנישואין, גם אז, סודרו בשידוך. אני לא יודעת כמה הספרות של התקופה (שוב, לא למדתי ספרות השוואתית ו/או בראי ההסטוריה) משקפת את המציאות, או שהיא מרשה לעצמה לתת אופציות אחרות או לשקף כמיהת לב. קראתי את ג'יין אוסטן, לא יודעת עד כמה הספרים שלה משקפים את המציאות של התקופה. אם כן למדת, ואת יכולה להביא הוכחות לזה שהספרים נכתבים באוירה שבה הקשר הוא ברור בין אהבה לנישואין, תביאי, ואני אשקול לשנות את דעתי. כרגע, עם הידע שלי יש, ג'יין אוסטן היא מיעוט. ומי דיבר על הוליווד?

 

[whitewidow]

גם אם הספרות משקפת כמיהת לב בלבד

את לומדת ממנה שיש קשר בין אהבה ונישואין שקיים בתרבות ולא הומצא בכמה עשרות השנים האחרונות, זה בטוח. [התעשייה ההוליוודית מתנהלת כבר קצת יותר ממאה שנה כך שאפילו לאהבה הרומנטית בקולנוע יש יותר מכמה עשרות שנים]. בעצם מה שאני רוצה להגיד, שהשיקול של אהבה בזוגיות לא הומצא לאחרונה, הוא היה קיים שם כאידיאל תרבותי עוד בימים עברו (דוגמא מהתנ"ך-החיבור שיר השירים מתאר בפרוטורט אהבה רומנטית שנימצאת בבסיסו של קשר הנישואין - אולי משל בין האל לכנסת ישראל, אבל לא רלוונטי כרגע). מה שכן, רק בתקופה המודרנית, נניח ב200 השנים האחרונות- היא הפכה לשיקול המרכזי בבחירת בן זוג לנישואים. זה היה שם קודם, רק הרבה פחות דומיננטי.

 

[elley]

וייטווידו

כתבת "מה שכן, רק בתקופה המודרנית, נניח ב200 השנים האחרונות- היא הפכה לשיקול המרכזי בבחירת בן זוג לנישואים. זה היה שם קודם, רק הרבה פחות דומיננטי. " וזה בדיוק מה שאני אומרת. רק יחסית לאחרונה זה נהיה השיקול המרכזי, יוצאי דופן תמיד היו.

 

[herouth]

זו לא המומחיות שלי, אבל זה מופיע במאמרים ברשת

מן הסתם יש את זה ביתר הרחבה בספרים ומאמרים, אבל הנה קישורים לאתרים בהם מוזכר הנושא:

 

[elley]

תודה על ההפניות ../images/Emo13.gif

 

[luliy]

צרכים ורצונות

פסיכו' צרכים ורצונות הולכים ביחד. כי הרצון שלי מונע עי" הצורך שלי ( ולהפיך) ומשם זה מוביל לבחירה. אני לא מדברת על צורך פזיולוגי קיומי כי אם לא נאכל או נשתה נמות, או אם לא נישן לא נוכל לתפקד. מהות האדם( לשאלתך) כוונתי למכלול שלו, דהיינו למרכיב האישיותי, שבעצם בו אנו מתאהבים. כן אני ערה להחלטה "הקרה" של אנשים על ,הויתורים ועל הרבה פעמים אידיאליזציות שעושים כי להכנס למערכת זוגית ולהקמת תא משפחתי. כאילו השיקולים הם: אוקי.. אני בן/בת 30 פלוס.. הבחור/ה שהכרתי "בסדר" כי ככה זה ואין ניצוצות כל הזמן,עוד מעט אני אתבגר ויהיה קשה לי עוד יותר לחפש וה"חומר" שאמצא כבר יהיה פחות לטעמי, השעון הביולגי כבר מתקתק, אני רוצה להספיק ללדת/להביא ילדים ולא להביא אותם בגיל מבוגר יותר אז יאללה נכנס לזה ויהיה בסדר " לדעתי הרבה אנשים טומנים את ראשם בחול, העיקר שתהיה מסגרת משפחתית.

 

[lilalila]

נכון........אבל טיפה מפורש מדיי......./images/Emo186.gif

פסיכופיזי, לדעתי יש אמת רבה בדבריך אבל למרות שאתה מאיר את המציאות באור אמיתי יחסית, זה קצת בעייתי להסתכל על הדברים בצורה כל מוחלטת. החלוקה שעשית בין התאהבות לזוגיות יש בה משהו. עם זאת, ישנם זוגות שממשיכים יחד שנים ויש בינהם דינמיקה של משיכה, מיניות, עניין והפריה הדדית, למרות ההתאהבות הראשונית נגמרה. אמת, זה כבר לא זיקוקי הדי-נור של ההתחלה, אמת, כנראה שאלו אנשים שיש להם בגרות מסויימת שמאפשרת להם להנות ממשהו יותר סולידי ויציב, בלי כל הטררם והטו-דו-דום. עם זאת, זה לא אומר שהקשרים המתמשכים והמוצלחים חפים לגמריי מניואנסים "בלתי נשלטים" כדבריך, של רגשות רומנטים, אהבה רומנטית ומשיכה מינית טובה ופשוטה. אני רואה את זה יותר כעניין של דגש. על מה שמים את הדגש. זה נכון שאי אפשר לשמר את ההתאהבות של ההתחלה, אבל יש קשרים שבכל זאת יש שם איזו גחלת, פשוט קשה להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן אבל לפעמים זה קורה.......... וזה אכן תלוי בבגרות של שני בני הזוג, ביציבות הנפשית שלהם, ובנטיה שלהם למונוגמיות.

 

[הבעיה הפסיכופיזית]

אכן כך

לילה, הרי על זה בדיוק אני מדבר: אותם זוגות שלטענתך משמרים זוגיות עובדים על אותם פנים שכן ניתנים לשליטה. מה שאני אומר זה שכל מה שקשור לרגש הוא לא ניתן לשליטה וזה נכון לא רק למערכות יחסים אלא לחיים בכלל. אם הקשרים של אותם זוגות יציבים חפים מניו אנסים בלתי נשלטים אינני יודע, אני רק יודע על מה אני ואת יכולים לשלוט. אפשר להניח שזוג אשר בנה עצמו על תקשורת, תחומי עניין ועוד מכנים משותפים פרט להתאהבות, וזוג אשר החליט לעשות הכל כדי לשמר זאת- ימשיך לחוות תשוקה וריגושים, אבל, אבל גדול מאד, הוא לא יכול לבנות על זה- כלומר, עדיף לו לבסס את הקשר על סולדיות ויציבות ולא על פרצי רגש. דבריי שמאירים את מערכות היחסים באור אמיתי וקר נוגעים למציאות שאותה אנו חווים: אנו מסתכלים סביבנו ורואים מסה קריטית של סינגלס שחיים בתודעה משיחית שהנה מחר תצוץ לה מאי שם נפש תאומה אשר תגאל אותם מייסוריהם. המושג אהבה התעוות בדור שלנו, וזה הודות לתרבות האינסטנט שהצליחה לנכס אותו.

 

[זרבובית29]

אני חושבת שגם ההחלטה למחוייבות קשורה ברצון,

והרצון הינו רגש. הרגש הזה (לפחות אצלי) הנכונות לויתורים והתחשבות וכו' מושפעים מאד מרצון שאין לי שום שליטה עליו. הרצון הזה יכול להתשנות (אצלי) בעקבות רגשות אחרים (למשל כעס על הבנזוג, שביעות רצון ממשהו שהוא עשה וכאלה).