לא השישי לו ציפיתי...
כמו כל השבוע האחרון, הפכתי לעצמי את היום והלילה. הלכתי לישון ב-07:00, וקמתי ב-14:30... חיכיתי כל היום לשעות הערב, כי סופסוף אני אראה את מאי.ג. שחזרה מהבסיס, אחרי חודש שלא ראיתי אותה. בערב היא התקשרה והזמינה אותי לארוחת ערב אצלה, והיה טעים ונחמד, אבל מהר מאוד היא שוב הרגישה לא טוב, אז אבא אסף אותי ואת מאי השנייה הביתה. ראינו את "אל תתעסקו עם הזוהאן", ותמר דורין וחן אספו אותנו ונסענו לפגוש את הבנים ברמת החי"ל.ישבנו איתם במוזס והיה ממש נחמד, אבל פשוט נמאס לי מהריבים של מאי עם כל העולם.. גם נורא התבאסתי מזה שבקושי ראיתי את מאי... הייתי אמורה לנסוע הסופ"ש לבקר את איילת, אבל דחיתי את הנסיעה לספטמבר כדי לראות את מאי. אוף. אבל זאת לא אשמתה שהיא חולה. איילת, אני מחכה לביקור!