../images/Emo203.gif בין אהבה לנוחות
אז ככה זה התחיל לפני חצי שנה פחות או יותר. הכרנו באטרף, נפגשנו כמה פעמים והיה נחמד. אחר כך עברתי דירה, ונפגשנו קצת פחות - בעיקר אצל זוג חברים שלו שגרים יותר קרוב אליי. (אלה שהתאהבתי בהם וכתבתי עליהם פה בפורום לא מזמן) כעבור שלושה חודשים בערך, החלטנו להיפרד כידידים. גם בגלל המרחק, אבל בעיקר כי משהו באינטימיות לא ממש זרם. ואני הייתי די בהתלהבות של ההתאהבות בבחור והבחורה, שאותה אני אוהב ברמה חברית עמוקה ואליו אני נמשך מאוד... נשארנו חברים, והאמת שאז גיליתי אותו בתור בנאדם. פתאום ראיתי שיש עם מי לדבר, יותר משהבנתי קודם. המשכנו להיפגש אצל החברים האלה ואחרים, ממש נכנסתי לחבר'ה שלו ואני חייב להגיד שזו חבורה מופלאה. שאני כל כך שמח עליהם, ואנחנו מקדמים אחד את השני בכל מיני תחומים. גם ברגש, גם בהורות ואפילו בעבודה. יכולהיות שאני אמצא את עצמי מפסיק את הלימודים שנה הבאה כדי לעבוד עם הבחורה כבר בתחום שאני עכשיו לומד. קצת לפני שנפרדנו, עבר לגור אצלו איזה אקס שלו. היתה לי הרגשה שמשהו קורה שם ביניהם, והחלטתי להמשיך הלאה. נפגשתי עם עוד איזה בחור נחמד, שהיתה לי הרגשה שיש שם פוטנציאל - אבל באופן לא צפוי הוא נעלם. בינתיים גם ירדה קצת ההתלהבות הגדולה שהיתה מהזוג, ונכנסנו למעין שגרה. אני עדיין חולם עליהם לפעמים אבל כמו שכתבתי לפני כמה זמן, אנחנו נפגשים בערך פעם בשבוע. לפעמים פחות לפעמים יותר. (עוד דבר שנחמד לי שם, זה שבחיים אני לא ממש מחוץ לארון - אבל הם הכירו אותי בתור חבר של... וזו פעם ראשונה שאני מרגיש שממש מכירים אותי ומקבלים אותי בדיוק כמו שאני - על כל המורכבות שבי...) to make a short story long, לאחרונה מצאתי את עצמי קצת מתגעגע אליו. האקס שלו, שהסתבר שכנראה לא היה ביניהם משהו בזמן הזה, מצא דירה ועבר אליה. ונסענו כל החברה לשבועות ושבת בשטח, ונהיינו קצת שוב ביחד אני והוא. ואני תוהה לעצמי האם זה רומן או סתם בדידות... אני עדיין נמשך יותר לחבר הנשוי, אבל הוא נשוי... ושוב המציאות מכתיבה לנו את עצמה. יכולה להיות שם אהבה, אנחנו מאוד מחבבים ומעריכים אחד את השני. אהבה או נוחות? לא יודע... יש הרבה דברים נוחים שם. נגיד זה שהוא הייטקיסט עם כסף ואני סטודנט עני, ויש לנו את החבורה המשותפת הזאת, ואצלי מתחיל להירקם איזה חלום. שבו הוא עובר לסביבה היותר קרובה (וגם יש איזו מחשבה כזאת בקרב החבורה...) ואולי איזה עתיד. אבל עוד לא ממש דיברנו על כל זה. נראה... רק הייתי צריך לפרוק. תגובות ייתקבלו בברכה...
אז ככה זה התחיל לפני חצי שנה פחות או יותר. הכרנו באטרף, נפגשנו כמה פעמים והיה נחמד. אחר כך עברתי דירה, ונפגשנו קצת פחות - בעיקר אצל זוג חברים שלו שגרים יותר קרוב אליי. (אלה שהתאהבתי בהם וכתבתי עליהם פה בפורום לא מזמן) כעבור שלושה חודשים בערך, החלטנו להיפרד כידידים. גם בגלל המרחק, אבל בעיקר כי משהו באינטימיות לא ממש זרם. ואני הייתי די בהתלהבות של ההתאהבות בבחור והבחורה, שאותה אני אוהב ברמה חברית עמוקה ואליו אני נמשך מאוד... נשארנו חברים, והאמת שאז גיליתי אותו בתור בנאדם. פתאום ראיתי שיש עם מי לדבר, יותר משהבנתי קודם. המשכנו להיפגש אצל החברים האלה ואחרים, ממש נכנסתי לחבר'ה שלו ואני חייב להגיד שזו חבורה מופלאה. שאני כל כך שמח עליהם, ואנחנו מקדמים אחד את השני בכל מיני תחומים. גם ברגש, גם בהורות ואפילו בעבודה. יכולהיות שאני אמצא את עצמי מפסיק את הלימודים שנה הבאה כדי לעבוד עם הבחורה כבר בתחום שאני עכשיו לומד. קצת לפני שנפרדנו, עבר לגור אצלו איזה אקס שלו. היתה לי הרגשה שמשהו קורה שם ביניהם, והחלטתי להמשיך הלאה. נפגשתי עם עוד איזה בחור נחמד, שהיתה לי הרגשה שיש שם פוטנציאל - אבל באופן לא צפוי הוא נעלם. בינתיים גם ירדה קצת ההתלהבות הגדולה שהיתה מהזוג, ונכנסנו למעין שגרה. אני עדיין חולם עליהם לפעמים אבל כמו שכתבתי לפני כמה זמן, אנחנו נפגשים בערך פעם בשבוע. לפעמים פחות לפעמים יותר. (עוד דבר שנחמד לי שם, זה שבחיים אני לא ממש מחוץ לארון - אבל הם הכירו אותי בתור חבר של... וזו פעם ראשונה שאני מרגיש שממש מכירים אותי ומקבלים אותי בדיוק כמו שאני - על כל המורכבות שבי...) to make a short story long, לאחרונה מצאתי את עצמי קצת מתגעגע אליו. האקס שלו, שהסתבר שכנראה לא היה ביניהם משהו בזמן הזה, מצא דירה ועבר אליה. ונסענו כל החברה לשבועות ושבת בשטח, ונהיינו קצת שוב ביחד אני והוא. ואני תוהה לעצמי האם זה רומן או סתם בדידות... אני עדיין נמשך יותר לחבר הנשוי, אבל הוא נשוי... ושוב המציאות מכתיבה לנו את עצמה. יכולה להיות שם אהבה, אנחנו מאוד מחבבים ומעריכים אחד את השני. אהבה או נוחות? לא יודע... יש הרבה דברים נוחים שם. נגיד זה שהוא הייטקיסט עם כסף ואני סטודנט עני, ויש לנו את החבורה המשותפת הזאת, ואצלי מתחיל להירקם איזה חלום. שבו הוא עובר לסביבה היותר קרובה (וגם יש איזו מחשבה כזאת בקרב החבורה...) ואולי איזה עתיד. אבל עוד לא ממש דיברנו על כל זה. נראה... רק הייתי צריך לפרוק. תגובות ייתקבלו בברכה...