בלי לדעת מה הוא הלופ שלך
אני יכולה להזדהות. את כותבת על הלופ שלך בלי להגיד מה הסיבות לו אבל רק מהדרך שאת כותבת עליו אני מצליחה ממש אבל ממש להרגיש את עצמי. אני לא מסוגלת לכתוב על זה גם בקומונה סגורה. זה יהיה שקר להגיד שיש לי את המילים כי אין לי. אפילו בעיניי רוחי אני לא מצליחה לכתוב את הלופ אבל הוא שם כל הזמן. יש רגע אחד ביום שבו אני מרגישה את הלופ הזה ממש כמו חגורת חנק על הצוואר. בבוקר איפה שהוא בין שש וחצי לשבע וחצי כשדניאל על הציצי כבר חצי לילה ואני בנים לא נים שומעת את תומר מהחדר השני קורא לי, אז אני משחררת את הבולדוג מהאחיזה, וזה בדרך כלל גורר צרחות אבל אני הולכת לחדר של תומר בכל זאת, ובדרך, יש לי בדיוק 10 שניות לשחרר את החבל. ובעשר שניות האלה אני מנערת את הראש ומוחקת את כל הדבר הזה שמכביד מאוד שקוראים לו: 'האין עבודה שלי', וקוראים לו האין כסף הנוראי שלנו', וקוראים לו 'האין שינה של דניאל', וקוראים לו האין משקל של דניאל' וקוראים לו 'האין אנרגיה לכלום כולל לא לאיש שלי', וקוראים לו 'האין שינה שלי' וקוראים לו 'האין דיאטה שלי' או במילים אחרות 'את שמנה' וקוראים לו גם 'דניאל ותומר תפסיקו לצרוח אמא תיכף באה'. ואני מזכירה לעצמי בעשר שניות האלה שאחרי העשר שניות האלה אין זמן להתעסק בלופ ושמיד מורחים חיוך על הפרצוף ומגייסים סבלנות ומשתדלים להדחיק את הלופ. ואני מרגישה, שכל מי שקורא אותי מהצד או ישמע אותי מדברת על זה יחשוב שאני משוגעת, כי יש לי הכל, נכון? אז אני לא יודעת לדבר על הלופ שלי, ולא בטוחה שאני רוצה לדבר על הלופ שלי, ויש ימים שאני מצליחה לשכוח אותו ויש ימים שלא, וכרגע אני חיה איתו ומבטיחה לעצמי כל מיני הבטחות של מתי יהיה הרגע שבו אצא מהלופ. ולמה אני כותבת לך על עצמי בדיוק כשאת סוף סוף כותבת על עצמך - פשוט כדי להגיד לך שאני מבינה, שבלי פירוט אני מבינה, שבלי קומונה סגורה אני מבינה, שגם בלי לדבר על זה אני מבינה. שאין לי מה להגיד לך באמת כי אין לי. שאני רוצה להאמין שזה פשוט עוד תקופה כזאת של אנרגיה נמוכה, שתחלוף, שזה זמן כזה של להוריד את הראש, לקבל את המצב ולקוות שזה יחלוף. אני חושבת שהאובדן וההמתנה להריון של תומר לימדו אותי את זה. בדיוק את זה. את הסבלנות הזאת שלא הייתה בי פעם. את היכולת לנשום עמוק ולהבין שיבוא הרגע והלופ הזה ישחרר לי את הצוואר. שזה בסדר לשקוע כי אני יודעת שזה ישתחרר מתי שהוא. זה מה שיש לי כרגע, רק טיפת אורך רוח. מעבר לזה אני באמת חושבת שרע לי מאוד ביחד איתך. תראי מה עשית לי? תמיד את עושה את זה! יש לך יכולת מדהימה לשלוף ממני את כל הג'יפה. תהיי לי בריאה. מתה עליך. זה עוזר?