כבר ארבע שנים

  • פותח הנושא zofo
  • פורסם בתאריך

zofo

New member
../images/Emo201.gif כבר ארבע שנים

מאוד התלבטתי אם לפתוח הודעה. אבל יודעת שרק כאן בעצם יוכלו להבין איך אני מרגישה. אתמול בלילה לפני 4 שנים החלה לידתך לאחר ירידת מים (שבפעירותי לא הייתי בטוחה ש"זה זה"), התארגנות מהירה ויציאה לבית החולים. בדלת הבית ת' אמר משפט שלאחר מכן יקבל משמעות מאוד חזקה עבורנו. הוא אמר: "אנחנו יוצאים כזוג ונחזור לגמרי אחרת" (הוא לא אמר שלושה, הוא לא אמר משפחה, הוא לא אמר זוג עם תינוק...) כנראה שהרבה יולדות רצו ללדת בתאריך מיוחד... שכן היה זה ליל ט"ו בשבט ובתי החולים היו עמוסים מאוד. בבית החולים הראשון שאליו הגענו ממש נדחנו בטענה שאין מקום ושלא ניתן לקבל אותנו ובלית ברירה המשכנו לבית החולים השני שלמרות העומס הרב ששרר בו התקבלנו ללידה. הלידה עצמה כללה כל התערבות שרק ניתן (וגם לא) להעלות על הדעת. (אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק, יש לי ניסיון בכמעט כל מזרז, משכך, שמותר לשימוש בחדרי הלידה במדינת ישראל...) את הדבר הבסיסי והפשוט ביותר "שכחו" לבדוק. אילו רק ביצעו בדיקות פשוטות היו מגלים שאין שום סיכוי שתוכל לצאת בלידה רגילה והיו נחסכות ממך כל שעות הסבל והייסורים אותם עברת עד ללידה בניתוח הקיסרי.
 

zofo

New member
המשך

לצערי גם לא ממש טרחו להקשיב לי (שהרי ידוע שאישה בלידתה הראשונה היא: בורה שלא מבינה כלום/מפונקת/חושבת שאם היא עשתה קורס הכנה ללידה או רחמנא ליצנן קראה באינטרנט באיזה פורום היא בטוחה שהיא יודעת הכל יותר טוב מהרופאים...) והתוצאה היתה קשה מאוד. לאחר כמעט 24 שעות של לידה יצאת במצב קשה מאוד. כמעט כל המערכות בגופך קרסו והועברת לפגייה לטיפול נמרץ יילודים. בפגייה ניסו להילחם על חייך אבל הסבל העוברי שחווית בכל השעות המיותרות של הלידה הכריעו ובעודך בן יום הסתיימו חייך. מאז עברו ארבע שנים. הימים והחודשים הראשונים שלאחר לידתך היו קשים מאוד. לאט לאט ככל שחלפו הימים הלכנו והתחזקנו והרגשנו פחות כועסים על העולם ויותר מתמודדים. ההקלה הגדולה הגיעה עם לידתה של אחותך, אך לצד ההקלה הגדולה גם הבנו מה באמת איבדנו. יש לא מעט סיטואציות ביומיום שמעצימות את העדרך. בכל פעם שאני נשאלת: איזה הריון זה? יש לכם רק בת אחת? ועוד כל מיני פנינים בסגנון אני רוצה לענות ולספר גם עליך! אני יודעת שהמשפחה המורחבת/החברה/הסביבה הרחוקה יותר כדרכו של עולם ויתרו עליך, שכחו ממך או כלל לא יודעים על היותך. ואתה בעיקר קיים בליבנו שלנו. הלוואי והדברים היו אחרת והבוקר במשפחתנו היה נפתח בבלונים, קישוטים ועוגה בצורה של... . מחר נעלה לקברך הקטן ונדליק נר... של זיכרון. תמיד תיהיה שלנו וחלק ממשפחתנו. אוהבת אמא גם שלך.
 
../images/Emo16.gif זוכרת איתך ../images/Emo14.gif

מסוג הסיפורים שלעולם לא ניתן לשכוח. יודעת שדווקא כשהכי מלא, גם הכי חלול
 
המשפט

שאמר בעלך, שתחזרו אחרת, מצמרר כל כך. ממש מרתק ובאמת אפשר לראות בו אחרי מה שלא בטוח היה מכוון לפני. מדהים. זוכרת איתך. יעל
 

תמי ס

New member
לא אשכח את סיפורך לעולם

כותרות העיתונים זעקו אז ואני בכיתי איתם, וכעבור זמן לא רב נפגשנו, בפארק הירקון, התבוננתי בך מנסה לעכל את גודל הזוועה. אבדן כה מיותר, אבדן מזעזע של ילד בריא, איך אפשר לשכוח? זוכרת איתך, תמיד.
 

שלומית76

New member
זופו יקרה

זוכרת אותך מהמפגש בפארק, דיברנו על האובדנים הסמוכים שלנו. זוכרת איך נכנסת לי ללב, ותמיד התעניינתי אצל החברה הלונדונית היקרה שלנו בשלומך. מדליקה איתך נר לבנך הקטן ומחבקת חזק ויודעת שלא קל, גם בחלוף 4 שנים.
 

קיטי08

New member
שולחת לך הרבה חיבוקים

ומציינת איתך את מה שרוב העולם כבר שכח. בתור מי שעברה חוויה דומה (5 באוקטובר היה גם יום מקולל מלא יולדות וחוסר הקשבה וגם טליה שלי היתה במצוקה ואף אחד לא הקשיב לאמא שלה). יודעת על הכאב והצער האין סופי וכמוך נתקעת מול השאלה כמה ילדים יש לי, יודעת שהבת שלך ודאי משמחת אבל מי שלא עבר את מה שעברנו לא מבין עד כמה זה לעיתים מקשה. עד כמה לעיתים דווקא הנוכחות המדהימה של הילדים מבהירה את גודל ההפסד. איך מתינוק כל כך קטן גדל אדם כל כך מדהים וכל הרגעים המדהימים שבדרך. בוכה איתך על תינוק שלא זכה לחוש באהבתך מחוץ לרחם . באיזה שהוא מקום מגיע לפחות לציין את הארוע החשוב שקרה אז, גם אם הוא לא הסתיים במזל טוב, הוא קרה והוא חלק נכבד מחיינו הלאה (כפי שבעלך אמר) ושינה את עתידנו . אני מדליקה נר לזכר בנך וכל מה שהיה יכול להיות לכם יחד. מאחלת לך ימים של שקט
 

ה ו ר י ת

New member
זוכרת איתך את החורף הנורא ההוא

הדמעות כבר יבשו, הבטן התמלאה , אבל הם איתנו. עדיין מרגישה את אותו תסכול, כאילו לא עברו השנים. המשפט של האיש שלך מצמרר בא לי לצרוח איתך, כמו אז. מחבקת חזק חזק
 

נאשא

New member
אחות ליבי

שהגורל הזהה הפגיש בינינו... כמעט יחדיו שלחנו ילדים לגן הילדים הזה שיהיו בו תינוקות לעד. זוכרת איך התנחמנו שלפחות הם ביחד...? אהובה שלי, זכיתי בך בזכותם, וזו הנחמה היחידה שיש לי, ואני יודעת שגם לך. זכרונו של עמית שלך שזור בזכרונותי הפרטיים, והוא בליבי לתמיד. יודעת שעבר עליכם יום קשה, ואני מקווה שהידיעה שאני/אנחנו םה איתך הקלה עליך במקצת. אוהבת ומתגעגעת ומבטיחה שעוד טלפון בדרך. איתך תמיד, ובעיקר בימים שכאלה.
 

happy

New member
../images/Emo16.gif זוכרת איתך

וואו כמה עצוב. אין לי מילים מנחמות. זוכרת איתך.
 

נייטי

New member
../images/Emo14.gifזופו יקרה

הסיפור שלך בליבי עוד מאז. לעולם גם לא אשכח את מראה פניך באותו מפגש של פורום אובדן בפארק הירקון. הכאב זעק מכל זווית. עברתם את הנורא מכל בלידה שלו, וברור לי שעל אף שעברו ארבע שנים עבורכם הזיכרון הוא לא רק זיכרון אלא כאב חי ונושם. פה אני יכולה רק להציע חיבוק, לזכור איתך, לנחם במעט ויודעת, שבסופו של דבר, זה האיש שלך ואת שחיים את המוות שלו כל יום, ובמיוחד היום. אבל למרות האבל אני מרגישה שדווקא היום אני רוצה לאחל לך דברים טובים, רוצה לאחל לכם שלעולם לא תדעו כאב, שתזכו לגדל את אחותו הנפלאה ואת אחיה הבאים לטובה, בבריאות ושמחה. זוכרת איתך וכואבת איתך.
 

zofo

New member
תודה לכולכן על החיבוק והמקום בליבכן../images/Emo13.gif

 
למעלה