../images/Emo20.gif
בים גוף חוור נופל על האדמה הלחה. בשלב כלשהו את מבינה שזו בעצם את. בשארית כוחותייך את זוחלת אל בין הגלים, לרענן את עצמך, לשטוף את הפנים משאריות הקיא שדבקו בהם. השיער שלך נרטב והשמלה הלבנה שלך הופכת כה שקופה שנדמה לרגע כי אינך לובשת דבר. בין גל לגל את רועדת מקור, ממשיכה להקיא את נשמתך, פולטת מתוכך שאריות משקה וכאב. ברגע שאת קורסת באפיסת כוחות אל תוך המים את מבינה שאת לבד. כולם נעלמו בחשיכה - רוקדים, מעשנים, מזדיינים, ישנים. ואת פשוט את. לבד. תמיד היית. אין לסמוך על אף אדם, את מזכירה לעצמך. זה לא שציפיתי, את מנסה לנחם, מוחה מעלייך כל שמץ אמונה. כשאת מצליחה לגרור את עצמך בחזרה אל החוף, מרחק של מטר או שניים, את נאחזת בחוזקה בסלע שלידך, נזרקת תחתיו ועוצמת עיניים. עוד מעט זה יעבור, את חושבת. עוד מעט והדממה תחזור.
בים גוף חוור נופל על האדמה הלחה. בשלב כלשהו את מבינה שזו בעצם את. בשארית כוחותייך את זוחלת אל בין הגלים, לרענן את עצמך, לשטוף את הפנים משאריות הקיא שדבקו בהם. השיער שלך נרטב והשמלה הלבנה שלך הופכת כה שקופה שנדמה לרגע כי אינך לובשת דבר. בין גל לגל את רועדת מקור, ממשיכה להקיא את נשמתך, פולטת מתוכך שאריות משקה וכאב. ברגע שאת קורסת באפיסת כוחות אל תוך המים את מבינה שאת לבד. כולם נעלמו בחשיכה - רוקדים, מעשנים, מזדיינים, ישנים. ואת פשוט את. לבד. תמיד היית. אין לסמוך על אף אדם, את מזכירה לעצמך. זה לא שציפיתי, את מנסה לנחם, מוחה מעלייך כל שמץ אמונה. כשאת מצליחה לגרור את עצמך בחזרה אל החוף, מרחק של מטר או שניים, את נאחזת בחוזקה בסלע שלידך, נזרקת תחתיו ועוצמת עיניים. עוד מעט זה יעבור, את חושבת. עוד מעט והדממה תחזור.