ל-ש-ו-ן

bhnadav

New member
אממ...../images/Emo26.gif

נושא - מי/מה + הנושא. לדוגמא במשפט: דני הלך הבייתה. מי הלך? דני. נשוא - אם מדובר במשפט פעלי אז הנשוא הוא הפועל. יש כאלה שאוהבים להשתמש בכך שהנשוא הוא בעצם ה'חידוש' - דבר שאנחנו 'לא יודעים' ועכשיו אנחנו יודעים. דני הלך - עכשיו מדווחים לנו שהוא הלך. לוואי - איזה. דני החמוד - איזה דני? ראש ממשלה - איזה ראש? תמורה - בד"כ ניתן להחליף בתמורה את הנושא. ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, הלך... - אריאל שרון תמורה, ניתן להחליף את אריאל שרון בנושא. אני חושב שיש במאמרים טיפים בלשון, ולדעתי יש שם גם דברים מהסוג הזה. את מוזמנת לקרוא שם לגבי זה...
 

sivani

New member
לשון זה רוע ../images/Emo10.gif

(להשלים בגרויות אחרי שנה בחו"ל זה הכי רוע
) טוב שאלה 1. נתונה לי המילה תובע (קובוץ בת',פתח בב') איזה בניין זה? 2. במילה ניצת,למה יש דגש בצ'? 3. במילה תזיקו,למה יש דגש בז'? המון תודה
 

רן88

New member
בטוחה שהניקוד נכון?

1. מה זו בדיוק המילה תובע (לפי הניקוד שציינת). אגב, לפי מה שאת אומרת כך המילה מנוקדת: תֻובַע. אני לא מכיר אתה מילה ולכן לא אוכל לנתחה. 2. במילה ניצת יש דגש חזק משלים ב-צ' משום שמדובר בגזרת חפי"צ. השורש הוא י-צ-ת, ה-י' נפלה ועל כן יש לנו דגש משלים ב-צ'. 3. אותו נימוק של שאלה 2, מדובר בגזרת חפ"נ כאשר השורש הוא נ-ז-ק. ה-נ' נפלה ועל כן יש לנו דגש חזק משלים ב-ז'. מקווה שעזרתי, בהצלחה.
 

sivani

New member
ואפילו עוד שאלה ../images/Emo4.gif

במילה ניטע (במשפט "ניטע את השיח"),למה יש דגש בט'? הרי זה לא גזרת חפ"נ (עשיתי הטיות, שהן נטענו ונוטעים והאותיות השורשיות נשמרו,שלושתן)
 

רן88

New member
זה אכן גזרת חפ"נ..

קחי לדוגמה את צורת העתיד: יִטַּע, אותו שורש עם דגש חזק ב-ט' ואותה גזרה.
 

sivani

New member
אבל בהטיות הנ' לא נעלמת,

מה שאומר שהיא שורשית.. אז אם היא שורשית,איך זה יכול להיות חפ"נ? ו...איזה בניין זה יטעו? (מאותה המילה) (חצי שעה אני כבר עובדת על ה"יטעו" הזה) אני כל כך שונאת לשון
 
נצל"ש- שיקלול ציון בלשון.

בתעודת בגרות, יהיה שיקלול של לשון והבעה יחד, או לשון ונפרד והבעה בנפרד? תודה.
 
למעלה