[הביולוגי]

טלוויזיה ?חפשי שפן אחר, אם יש

אין אדם ב TV ודאי שלא בכמה טלוויזיות..לא מדובר על תרמית (הדמיה של אובייקט) אלא על אוביקט שהוא עצמו פעמיים..יש לך דוגמה כזו ?

 

[5GIPI5]

ביולוגי ע'פ המדע אתה הוא השפן של

הנסיונות התרמית היא לא בטי וי אתה האוביקט , במחשבה אתה יכול להיות בכמה מקומות זה לא אתה פעמיים .אין אפילו אחד קופי של השני.

 

[eoli]

חחח..נוסף לנו עוד קומיקאי לפורום.

"חפשי שפן אחר" חחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחח לא מפסיקה לצחוק חחחחחחחחחחחח

 

[eoli]

הרגת אותי על אמת.../images/Emo140.gif

 

[hieroso]

ויטגנשטיין היה אומר

שארטפאקט-דמה של אובייקט מסויים איננו "אותו אובייקט". לא היה אדם שהכיר את הלוגיקה כקרול (שהיה לוגיקאי בעצמו). רק הקוסם יודע שהקסם אינו קיים למעשה (ועל כן אני לא מקנא בו).

 

[סינתטית אפריורית]

חכם הויטגנשיין שלך.

לעיתים נדמה לי שקאנט בדק את הסינתטיות בכלים אנליטיים-מחמירים מידיי. I wonder why

 

[5GIPI5]

קאנט ביליב איט,הירוסו סאן תאמר אני מאמין ש

קו ישר הוא הדרך הקצרה בין שתי נקודות. אם תראה את הקו קרוב פי אלף מיכולת של העין , תראה שהוא מורכב מנקודות, כל הנקודות הם אותו הקו הישר שאתה רואה לפי תאוריית הקוואנטום , הנקודות יכולות לקפץ ממקום למקום ,ואפילו להיות בו זמנית בשתי מקומות. הנה לך מושג שמרכיב את ההגדרה או שההגדרה מורכבת ממנו. יותר מכך חלק הכרחי מההגדרה היא שכלולים בו גם הקיצוניים הנקודות שמרכיבות קו מתחילות ונגמרות מתפשטות ומתלבשות ,משתכפלות ומתכלות, המשפט האנליטי היחיד הוא "ששום אוביקט ללא יוצא מן הכלל לא משתכפל סתם, לכל נקודה יש נטיה להשתכפל ולהתכלות , וכל מילה נוספת מיותרת.

 

[JiyuuKi]

אני לא חושב שזה לגמרי מדוייק

במידה מסויימת האדם אכן בונה את המתמטיקה (או כל תורה פורמאלית אחרת) בבחירתו את האקסיומות והפעולות החוקיות בהן ניתן להשתמש, אך לאחר שבחר את אלו אין לו יותר השפעה על התהליך. הוא לא מחליט מה יהיו התוצאות. מרגע זה האדם מתחיל לגלות דברים חדשים שלא ידע קודם לכן, בתוך המסגרת שבנה. וזה כל המשמעות של מבנים כאלה - אנו בונים אותם באופן כזה שנוכל לתפוס אותם בהכרתנו, ואז אנו משתמשים בהם בכדי לגלות דברים חדשים. אך כל מה שאנו בונים הוא לדעתי אינו א-פריורי. כי הרי מן הסתם הוא נכון בהנחה שהאקסיומות שבחרנו נכונות ושהבסיס של התורה נכון. כך שבעיקרון כל ידע אפריורי הוא אינו ידע על העולם, אלא על תורה מופשטת כלשהי. לפעמים אנו מסוגלים להתאים את התורה הזו לתחום וטווח מסויימים במציאות, ולפעמים לא. אבל מה שאני אומר הוא שזה לא שהידע הזה אפריורי למציאות, אלא שהמציאות אפריורית לידע, ומפה נובעת ההתאמה. אנו פשוט בוחרים רק בתורות ובאקסיומות שכאשר אנו מפתחים אותם אנו מזהים בהן תבניות הדומות לאלו שאנו מזהים במציאות. ניתן לפתח אינסוף תורות שונות, אך רק מעטות באמת ידברו על המציאות ויעזרו להבין אותה. וכמובן שרק בהן אנו נעזרים (לרוב).

 

[סינתטית אפריורית]

יש בזה משהו

וכמדומני בתשובתי למר א, ציינתי זאת . זה אינו ידע , אלו סברות על העולם , צורות הסתכלות. יש הבדל.

 

[eoli]

עכשיו החכמתי הרבה יותר.

באופן מפתיע פתרת לי משהו שלא היה ברור לי בכל נושא הסינטתיות האפריוריות הזו ( "סטטוס ההכרחיות..."), ולא היה לי זמן להעמיק ולנתח את המשהו הלא מובן הזה. כבר אמרתי שאתה ... אגב :גם במשולש של אוקלידס האמין קאנט עד כדי להקדיש לו פרק לא מבוטל בספרו "ביקורת התבונה הטהורה", ובאופן מפתיע ביותר,שלושים שנה מאוחר יותר, גאוס מפריך את אוקלידס. כל הדינמיות הזו מוצאת חן בעיני.

 

[P a r m e n i d e s]

ההבדל בין אונתולוגיה לאפיסטמולוגיה בקצרה

אונתולוגיה היא תורת ה"יש". היא שואלת מה קיים בעולם. האם עץ התפוח הזה אכן קיים במציאות? מה זה אומר להיות קיים במציאות? האם יש אידאות כלשהן מאחורי העץ? בעולמות אחרים? האם ה"יש" הוא בעצם "אין"? מה קיים ומה זאת אומרת קיום? האם יש רמות קיום שונות? רוב השאלות הפילוסופיות עד תקופת המודרניזם המוקדם עסקו בשאלות מהסוג הזה, בעיקר עד דקארט. אפיסטמולוגיה היא תורת ההכרה, התפיסה- ושאלתה היא "מה אני יכול להכיר בעולם?" הדגש הוא על התופס והזיקה שבין התופס, בין המחשבה, ההכרה, לבין המציאות הנתפסת. זה כבר בא ממקום יותר ספקני ופחות נטורליסטי. הם לא שואלים מה קיים אלא מה אנחנו מסוגלים לתפוס (בעיקר) וכיצד האינטראקציה בין ההכרה למציאות מעצבת את גבולות התפיסה. אפשר להוסיף את הפילוסופיה הלינגוויסטית, שבעשרות ומאות השנים האחרונות די החליפה את מקומה של האפיסטמולוגית, שעניינה בקשר שבין המחשבה, השפה והמציאות. לא רק מה נתפס אלא כיצד מדברים על מה שנתפס. השפה היא המחזה, המחשבה היא השחקן, המיצאות היא הקביים של השחקן והגוף הוא הבמה. שוב- בקצרה.

 

[eoli]

אם לא הירוסו אז יש את פרמנידס.

משהו לא ברור לי. כתבת: אפיסט' - "הדגש הוא על התופס והזיקה שבין התופס, בין המחשבה, ההכרה, לבין המציאות הנתפסת. זה כבר בא ממקום יותר ספקני ופחות נטורליסטי. " אונתו' - "האם עץ התפוח הזה אכן קיים במציאות?" שאלה: האם לא קיימת ספקנות לגבי המציאות בשתי התפיסות האלה ?

 

[P a r m e n i d e s]

תראי

באונתולוגיה יש הנחה בסיסית לפיה אנח נו יכולים לתפוס את הממשות ולדבר עליה. באפיסטמולוגיה ההנחה הזאת לא מתקבלת- what you see is not what you get. מכאן, שהם לא מדברים על מה קיים בהכרח במציאות, אלא על מה שקיים בהכרתי, בתפיסתי.

 

[eoli]

או קיי ?

 

[P a r m e n i d e s]

בקיצור אז כן.

יש ספקנות, אבל באונתולוגיה הספק הוא בדרך כלל על מהי הממשות. באפיסטמולוגיה, כבר באים מנקודת מוצא שאין מצב שאנחנו נבין את המציאות, אז אין טעם לדבר עליה- אלא בהכרה שלנו.

 

[הביולוגי]

Le cercle est carre comme un triangle

 

[AvR6]

ועוד כמה שאלות

האם, לכבוד תחרות זו, תותר חריגה ממכסת התווים המוקצבת לכל מאמר ומונח, למען לא אאלץ לקטוע את הטקסטים? מה עלי לעשות אם המונח גובל במאמר או להפך? איך אוכל לדעת לאיזה קטגוריה לשייכו?

 

[Clueless Angel]

תשובה:../images/Emo189.gif

הודעה יכולה להכיל עד- 6500 תווים אך בכל מקרה כחלק מתפקידי כאשר אוסיף את המאמרים\מונחים למאגר הפורום ההודעות יופיעו כגוף-אחד. ובקשר לשאלה השניה לעניות דעתי על מושג להיות מוגדר בקצרה כלומר בין 5 שורות עד חצי דף לערך וזה נראה לי ממש המקסימום, אך הבחירה היא שלך.בהצלחה

.

 

[Purple Mushroom]

לא הבנתי את המבצע\תחרות ../images/Emo10.gif

 

[eoli]

אז אין סיכוי שתזכה

בפרס הגדול : ספרי המקלדת וערכות תפוזיות מפנקות (כרבולית+נעלי בית).