[eoli]

שאתה לא תבין ?! המון תודה

 

[hieroso]

תהיתי בהודעתי על סוג ההכרח

אבל בבדיקה קצרה אין ספק: משפטי הגיאומטריה שהם כולם סינתטיים אפריורי הם בשביל קאנט אפודיקטיים, ז"א שהם אוניברסליים והכרחיים בדיוק, וזו הנקודה החשובה, כמו אלה האנליטיים דדוקטיביים.

 

[סינתטית אפריורית]

אבל הוא ויתר על האנליטיות, אבל לא על ההכרחיות

הייתכן שאנליטיות והכרחיות הם כמו חתונה קתולית ? היתכן שלא ניתן להפרידם לעולם לעולם לעולם?

 

[hieroso]

???

אבל הוא היה פרוטסטאנטי והוא אכן הפריד ביניהם: גם הסינתטי אפריורי הוא לדידו הכרחי!!!

 

[hieroso]

אה סליחה... ))

לא פירשתי את כוונתך נכון... אז תראי... האם משפט כמו: " אובייקט אחד אינו יכול להימצא בשני מקומות שונים בו-זמנית" הוא משהו כמו סינתטי אפריורי? אם כן, מה לדעתך דרגת הכרחיותו?

 

[סינתטית אפריורית]

גזירה של קטגוריות

כמדומני אנו מגיעים ל 12 הקטגוריות שקאנט מנה. אובייקט אחד אינו יכול להימצא בשני מקומות בו-זמנית.- יש כאן קודם כל גזירה לוגית שכלית ואחר כך, כדי לאוששה יש את הניסיון . במילים אחרות - אתה בוחן את המשפט ומנסה להתאימו לקטגוריות שבשכל שלך , מבחינת הגיון . זה בהחלט "נראה" לך הגיוני שאובייקט אינו יכול להימצא בשני מקומות בו-זמנית . דרגת הכרחיותו נובעת מגזירתו הלוגית , האפריורית. (אינטואיציה? ) תראה, משפט כמו : "כל הצרפתים הם חובבי בטהובן" הוא משפט שהשכל שלי (קודם כל) מנסה לשייך לו קטגורייה מסוימת על מנת לתת לו מובן . לאחר שמשפט שכזה, מקבל אישור "התחלתי" מהשכל שלי, כי הוא על פניו הגיוני (תראה, משפט כמו לכל בני האדם יש כנפיים והם עפים בשמיים , לא היה עובר "סינון הכרחי ראשוני של קטגוריות השכל שלי, למה? כי אין לי תבנית שכזו ) עכשיו השלב הבא- הוא הניסיון , האישוש . לזה התכוונתי מבחינת הכרחיות שהיא אינה אנליטית. הכרחיות אנליטית היא ברגע שהקטגוריות השכליות אכן אוששו ללא צל של ספק , באופן ברור ומובחן שהמשפט הנ"ל תקף גם ברמת ידיעה (א=א , ב=ב ) ואיני זקוקה לסינתטיות . סברות שעוברות את סינון הקטגוריאלי שלי, הן הכרחיות אבל אינן אנליטיות , אלא סינתטיות . כי לא בטוח שכל הצרפתים הם אוהבי בטהובן. במילים אחרות: השכל שלנו, לטעמי, הוא המסודר, היקה , החייב סדר , קטגוריות ותבניות (למה? כי הוא בנוי ככה) בעוד הסינתטיות -סלט שלם, עולם מבולגן ומופלא. כדי להבינו, אנחנו צריכים להכתיב את הקטגוריות שלנו (הסדר , התבניות, המושגיות) על העולם. רק ככה נבין אותו . למה? כי ככה השכל שלנו בנוי. לא בכדי הביקורת השלישית של קאנט מדברת על הצופה האקטיבי שלשוא בעודו נכנס לעולם של האסתטיקה, מנסה לתת מושג לשיפוטו האסתטי ולא מצליח. האדם נפעם מול משהו , מול אובייקט או סובייקט שאינו מצליחו להכניסו לתוך הבנה של ההיגיון (ואל תאמר לי שמיסתורין אינו מושך אותך) למה? התבונה מחוייבת סדר וקטגוריות ואילו הסינתטיות היא חמקמקה מה...

 

[סינתטית אפריורית]

אוייש , קרא את ההודעה הנ"ל

שעברה הגהה יותר טובה (תירוצים, תירוצים . ממהרת...) כמדומני אנו מגיעים ל 12 הקטגוריות שקאנט מנה. אובייקט אחד אינו יכול להימצא בשני מקומות בו-זמנית.- יש כאן קודם כל גזירה לוגית שכלית ואחר כך, כדי לאוששה יש את הניסיון (שבמקרה הנ"ל אין לי צורך בו ) . במילים אחרות - אתה בוחן את המשפט ומנסה להתאימו לקטגוריות שבשכל שלך , מבחינת הגיון . זה בהחלט "נראה" לך הגיוני שאובייקט אינו יכול להימצא בשני מקומות בו-זמנית . דרגת הכרחיותו נובעת מגזירתו הלוגית , האפריורית. (אינטואיציה? ) תראה, משפט כמו : "כל הצרפתים הם חובבי בטהובן" הוא משפט שהשכל שלי (קודם כל) מנסה לשייך לו קטגורייה מסוימת על מנת לתת לו מובן . לאחר שמשפט שכזה, מקבל אישור "התחלתי" מהשכל שלי, כי הוא על פניו הגיוני (תראה, משפט כמו "לכל בני האדם יש כנפיים והם עפים בשמיים" , לא היה עובר "סינון" הכרחי ראשוני, של קטגוריות השכל שלי, למה? כי אין לי תבנית שכזו ) השלב הבא- הוא הניסיון , האישוש . לזה התכוונתי מבחינת הכרחיות שהיא אינה אנליטית. הכרחיות אנליטית היא ברגע שהקטגוריות השכליות אכן אוששו ללא צל של ספק , באופן ברור ומובחן שהמשפט הנ"ל תקף גם ברמת ידיעה (א=א , ב=ב ) ואיני זקוקה לסינתטיות, איני זקוקה לניסיון . סברות שעוברות את סינון הקטגוריאלי שלי, הראשוני שלי , הן הכרחיות אבל אינן אנליטיות , אלא סינתטיות. כי לא בטוח שכל הצרפתים הם אוהבי בטהובן. במילים אחרות: השכל שלנו, לטעמי, הוא המסודר, היקה , החייב סדר , קטגוריות ותבניות (למה? כי הוא בנוי ככה) בעוד הסינתטיות -סלט שלם, עולם מבולגן ומופלא. כדי להבינו, אנחנו צריכים להכתיב את הקטגוריות שלנו (הסדר , התבניות, המושגיות) על העולם. רק ככה נבין אותו . למה? כי ככה השכל שלנו בנוי. לא בכדי הביקורת השלישית של קאנט מדברת על הצופה האקטיבי שלשוא בעודו נכנס לעולם של האסתטיקה, מנסה לתת מושג לשיפוטו האסתטי ולא מצליח. האדם נפעם מול משהו , מול אובייקט או סובייקט שאינו מצליחו להכניסו לתוך הבנה של ההיגיון (ואל תאמר לי שמיסתורין אינו מושך אותך) למה? התבונה מחוייבת סדר וקטגוריות ואילו הסינתטיות היא חמקמקה מה...

 

[eoli]

לא מקובל עלי.כלומר,

לא הבנתי כלום. סתאאאאם ! לא הכול רק חלק קטן. נורא כייף לי לקרוא את שני ענקי הפורום - הירוסו וסינתטית- בסוגיית הסינתטיות האפריורית. יש לומר,שככול שאתם דנים בעניין,אני מקבלת תמונה ברורה יותר. אז מה לא ברור לי פה ? " דרגת הכרחיותו נובעת מגזירתו הלוגית , האפריורית. (אינטואיציה? ) " אינטואיציה ? הרי מדובר בהנחות אפריוריות .לא ? "הכרחיות אנליטית היא ברגע שהקטגוריות השכליות אכן אוששו ללא צל של ספק," מי אחראי לאשש את הקטגוריות השכליות ? התבונה הטהורה,או משהו מחוץ לתבונה ? " סברות שעוברות את סינון הקטגוריאלי שלי, הראשוני שלי , הן הכרחיות אבל אינן אנליטיות , אלא סינתטיות. " כלומר: סינון שני ושלישי יהיה אנליטי ?! יקירה ! המשיכי להיות סבלנית לחוסר הבנתי.או קיי ?

 

[סינתטית אפריורית]

וכי תיעלבי אם אומר לך

שזקוקה אני לשאלות שכמותך? 1- כן אינטואיציה (אבל שמתי סימן שאלה) מבחינתי יש כזה דבר אינטואיציה ראציונאלית. זה לא קשור לקדימויות בזמן , זה קשור לאיך להתאמה בין ההכרה לאונטולוגיה. יש דברים, לטעמי, שאנו רואים אותם כדבר ברור ומובחן. אבל זה עוד נתון לחקירה ... 2- אכן התבונה הטהורה מאוששת את הסברות , את המושגים הטהורים (וכאן יש אלמנט של אינטואיציה), את אותן תבניות מה שנקרא. תראי, אני לא אתחיל חקירה ואישוש סינתטי אם סברותיי אינן תואמות למושגיי (כמדומני אין חייה כזו) או שמא אנסה "להתל" במושגיי. לדוגמא: לא אלך לחקור מבחינה ראציונאלית (אמפירית, סינתטית . נו, חקירה אישית עם כל הכלים שעומדים לרשותי שבעולם, גם אינטרוספקציה) עם סברה כגון: כל הרכיכות שבעולם, נוהגות זוועה . אין כאן התאמה מבחינה לוגית לקטגוריות צורות הסתכלותי על העולם . כמדומני (וכאן מגיעה האינטואיציה) , בשל צורות ההסתכלות שלי , שאני כבולה בהן, לא אעלה על דל שפתיי מושגים השונים מתבניותיי אלו (ולכן רכיכה נוהגת, עדיין בתחום צורות ההסתכלות שלי אבל ההתאמה, כאינטואיציה, אינה עובדת- מכסימום אוכל לעשות סרט מצוייר טוב, או פארודיה נחמדה על רכיכתי הנוהגת...). 3- לאחר שסיננתי שרכיכה נוהגת לא דבר שקיים בעולם הסינתטי, אוכל לפסול את הסברה על הסף, סברות הגיוניות אאלץ לאוששן בזכות הסינתטיות והכלים האפריוריים שלי העומדים לרשותי- הבנתי את העולם. 4- מה שמטריד כשלעצמו: משוגעים כאן מחוץ לתחום. ואולי הם אלה הרואים את הסינתטיות הטהורה וזו התבונה הטהורה שאינה מסוגלת להתמודד עימם?

 

[eoli]

" סינתטית מאבדת סבלנות".

זו היתה תחושה אינטואיטיבית רציונלית שלי. עכשיו בואי נוכיח אותה בכלים סינתטיים. "מה שמטריד כשלעצמו: משוגעים כאן מחוץ לתחום. ואולי הם אלה הרואים את הסינתטיות הטהורה וזו התבונה הטהורה שאינה מסוגלת להתמודד עימם? " חחחח...עד כדי כך את מעריצה את קאנט, שאין לך ולו הספק הקטן ביותר באשר להשגותיו הפילוסופיות ? שאלת מי אמר ? בעוד המדעים מתקדמים והולכים מהישג אחד למשנהו, והכל מסכימים על מה שכבר הושג ועל מה שעדיין לא הושג ( מוזר.לא ?) , הרי שהפילוסופיה נראית כמין שדה קרב מבולבל,שום פילוסוף אינו מסכים עם שום פילוסוף אחר כמעט על שום דבר,שום דוקטרינה אינה מתקבלת מבלי שיפריך אותה מישהו תוך זמן קצר.

 

[סינתטית אפריורית]

חוסר עשייה - עייפות החומר

הוהו כמה השגות וסייגים יש לי לגבי קאנט. המון. אבל זה כל היופי שבעיניין , את לא חושבת?

 

[5GIPI5]

ועל כך נאמר "סייג לחוכמה שתיקה"(התבוננות)

וארצי חידש "מה הן המילים אם לא שתיקה (התבוננות) והרי כבר קוהלת הכריז, לא הבל היופי והבל החן, ואפלטון המשיך , לא הכרך שהיפה הוא טוב , מסקנה : בעשייה טהורה , החומר לא מתעייף.

 

[hieroso]

hum...

(דולורס, לולה, לוליטה (הייז, נדמה לי?) הייתה מתחילה את מכתביה מהקייטנה לאימה ולהמברט המברט הנורא: ...Dear Hummy and mummy ) נו בסדר, נניח ,יקירתי, אבל מה, המשפט הוא סינתטי אפריורי או לא?! או אשאל אחרת, כי אני לפעמים מתקשה לדעת אם את מדברת בשם קאנט או עצמך: האם המשפט הזה הוא סינתטי אפריורי לשיטתו של המייסטר (אל תשכחי שבשבילו הסינתטיים אפריורי הם הכרחיים לחלוטין ללא כל נסיון)...? עכשיו, המשפט שלך "כל הצורפתים הם חובבי בטהובן" הוא מסוג הסינתטיים א-פוסטריורי (והוא לא נכון, ד"א, ממהר אני להוסיף), כי את הרי יודעת שגם חיה כזו קיימת.

 

[סינתטית אפריורית]

הפרשנות היא שלי

הרי הוספתי לטעמי... כמו שציינתי , מבחינתי כך אני מבינה את קאנט והוספתי קצת משלי. הרעיון הוא כזה, וציינתי אותו שהאדם נולד עם הקטגוריות , עם התבניות הנכונות על העולם. זוהי האפריוריות. אבל אין לנו משפטים אנליטים אפריוריים על העולם , כי אלו לא יאמרו לנו דבר. הסינתטיות של העולם מובנת לנו בצורה אפריורית. איני טוענת שנולדנו עם הידע הסינתטי על העולם . נולדנו עם היכולת האפריורית לדעת את הסינתטיות הנתונה בעולמינו הנוכחי. במילים אחרות כמדומני שאני יותר "מחמירה" מקאנט: בעוד שקאנט טוען שיש משפטים שהם סינתטים אפריוריים (המתמטיקה לדוגמא), אני טוענת שכל המשפטים הם סינתטיים אפריוריים. (אבל זה עוד נתון לבדיקתי שלי

) .

 

[5GIPI5]

תגידי איך אומרים סונטת אותו או סנוט אותי?

האם את יותר אפריורית מסינתטית? או, האם את יותר סינתטית מאפריורית? האם אפריורי זה ההיפך מסינטטי? כאשר את אומרת "הסיתטיות של העולם" אז העולם הוא לא סינתטי , אנחנו יצרנו לעצמנו עולם סינתטי ,חוץ מהתענוגות הסינתטיות שאת משמשת לעצמך, העולם לא שותף בהם, סמואל היה אומר: "סנטה מריה"

 

[סינתטית אפריורית]

אידיאליזם

במידה מסוימת אתה צודק- אם כך, זה האדם שיצר את הסינתטיות. או לפחות הסינתטיות מוכתבת עפ"י חשיבתו שלו. כבול בכבלי התבונה של עצמך. מטריד כשלעצמו...

 

[eoli]

מה מפריע לך ? חחחחחחחחחחחחח

חחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחח

 

[hieroso]

קאנטיידות

טוב, אני בדיעה שהמשפט "אותו אובייקט אינו יכול להימצא בו זמנית בשני מקומות שונים" הוא אנליטי. את זוכרת ודאי איך קאנט עושה את ההבחנה בין האנליטי לסינתטי אפריורי: אם הפרדיקאט כלול למעשה בנושא וכל מה שהמשפט עושה הוא בגדר תיאור הנושא, אזי יש לנו עסק עם משפט אנליטי, שבו הפרדיקאט מפרט ומציג תכונות שנכללות במושג כללי שהנושא הוא פרט שלו. אני זוכר שקאנט נותן את הדוגמה : " כל גוף מתפשט במרחב", וטוען כי התכונה של התפשטות במרחב, שהיא פה הפרדיקאט, היא חלק מהתכונות המכוננות את המושג "גוף" ככזה. לעומת זאת המשפט: "ישר הינו הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות" הוא סינתטי אפריורי, משום שתכונת ה"קצר ביותר" אינה כלולה במושג של ישר, שהוא איכותי ולא כמותי, אליבא דקאנט. האמת היא שלא תמיד קל, ולעיתים אף די שרירותי, לקבוע מהו חלק ממושג כמרכיב את הגדרתו, ומה מוסף לו ולהגדרתו, בייחוד כי באיזשהו שלב מה שמוסף הופך אף הוא לחלק מההגדרה, ויכול להידמות לתכונה א-פריורי; מה גם שהשרירותיות היא גם באופן הגדרתו של המושג מלכתחילה... והרי זה לא ממש דבר פשוט, להגדיר את הדברים. ובכן נחזור ל"אוביקוויטי" (ubiquity) שלנו: אני טוען שתכונת "אי אפשרות ההיצמאות בו-זמנית בשני מקומות שונים" היא חלק מהמושג "אותו אובייקט". היא חלק מהגדרת כל אובייקט, בהנחה ומתכוונים לאותה אחד הזהה לעצמו בנקודות שונות בציר הזמן והמרחב. יש פה עיקרון אקסיומטי לוגי בסיסי שחל על כל יש כתופעה, ועל כן הוא חלק הכרחי מהגדרתו. כמו שגוף מתפשט במרחב, אובייקט נמצא איפוא שהוא נמצא, ולא יכול לשכפל את עצמו סתם כך ולהישאר אותו אחד. או שכן?! דעתך...?

 

[סינתטית אפריורית]

הדרך אל הסינתטיות- במערת השפן.

צודק במאת האחוזים אבל בוא וננסה לבחון שנית שאת המשפט : "אותו אובייקט אינו יכול להימצא בו זמנית בשני מקומות שונים". אדם המופיע בשידור חי בטלוויזיה, מופיע בכמה וכמה מקומות בו זמנית. לא רק בשני מקומות. נכון, תרים גבה , תצקצק מולי ותאמר: "נו, באמת סינתטית זה לא למה שהתכוון המשורר" - האמנם? אתה צודק בהשגותייך וכמדומני קאנט לקח את הגזירות שלו מהלוגיקה האריסטוטלית ויש עימה בעיות בייחוד שאריסטו שילב את הסינתטיות בלוגיקה שלו ויתכן ולזה התכוון המשורר. תנסה לחשוב ויטגנשטייני או סינתטי טהור (אם יש כדבר הזה), משהו כמו ילד קטן (אני אומרת לך, יקירי, לעיתים נדמה לי שלילדים רכים וענוגים יש ראייה סינתטית טהורה עד ה"קליק" של קשרי מובן לצורות ההסתכלות שלהם...). במבט סינתטי טהור אם תראה אדם המשודר בטלוויזיה או בקולנוע (שלא בשידור חי) והאדם הזה, נמצא לידך, בהחלט תחשוב שאותו אדם נמצא בשני מקומות בעת ובעונה אחת. שם ופה. במבט סינתטי טהור, אם תסתכל על אדם המתבונן על עצמו במראה, תחשוב שהוא נמצא שם (במראה) וכאן בעת ובעונה אחת . (הוי, קרול לואיס עשה מהסינתטיות אפריוריות ומהאנליטיקה, מטעמים והעמיד לא אחת את קאנט ומרעיו במבוכה גדולה מאוד, או שלא ).

 

[5GIPI5]

סינתי אם היה לך כישרון כמו לסנטנה

היית יכולה למצוא פריצת דרך , אין דבר כזה סיתטי טהור, יש סינתטי ויש טהור הסינתטי הוא חיקוי הסינתטי הוא ניסוי ותהייה או נכון יותר ניסוי והטעיה , הטהור הוא הדבר האמיתי הוא החומר ההיולי שסביבו תראי במידה מסויימת כולם רוצים להידמות לטהור , תתרכזי במשפט "אני רוצה להגיד לך את האמת, אבל מוצא אני את עצמי משקר".