פספוסים

[vered 37]

../images/Emo20.gif פספוסים

זה היה לפני כשבועיים הלכתי לשטוף את הרכב בתחנת הדלק הקרובה לביתי..בזמן שהמתנתי ..הוא עמד ממול ..בחור גבוה , מרשים , GOOD LOOKING . הביט בי וניסה להתקרב..ואני בפנים קשוחות...עוברת לצד השני..שוב הוא מנסה להתקרב ומהסס רואה מולו שלט "לא להתקרב " ואני...בורחת.. ואני כל כך רוצה לדבר איתו לראות מקרוב...ובכל זאת קרה ,מרוחקת..וקשוחה.. זה מקרה אחד מיני רבים. שואלת את עצמי מה נסגר איתך ? הקופסה נדפקה ? מה הבריחה הזו , מאין זה נובע ? ואני כל כך רגישה ,עם נתינה, וחום ואהבה לקרובים אליי. רק לעצמי לא מפרגנת.. דוחה את כל מי שמנסה .. ואם כבר קובעת מיד מבטלת. למה אני מפספסת כל כך הרבה...? וכן אני שלמה עם מי שאני ומה שאני ואיך שאני נראית . אז ...???

 

[פשוט ואמיתי1]

חומות , חומות, חומות

תתחילי לחצוב בהן לאט לאט

 

[קורא ומבין]

Been there, Done that...

חידה גדולה... ההסתגרות הזו, החשש הזה ממגע, הפחד להיחשף, להיפגע שוב... וזה נמשך כבר 3 שנים. לא רק חידה, זו גם עובדה קיימת, ואת לא היחידה ששואלת את עצמה "אם הקופסה נדפקה לה". לפני שבוע חזרתי מכנס בחו"ל, שם בכנס, הכרתי מישהי שעובדת בתחום שלי - זה נדיר שמישהו בכלל עובד בתחום הזה, לא כל שכן, אישה שהיא גם גרושה (עם ילדה כמעט בגיל של הצעיר שלי...), גם צעירה ממני ב-5 שנים, מקסימה, נראית טוב, ומאד מוצלחת בתחום - ומתעניינת

. כל זמן שזה היה בתחום המקצועי - לא היתה שום בעיה. אבל בשניה שהיא ניסתה להתקרב לתחום הריגשי... משהו עצר אותי. איך כתבת? היא ראתה שלט ברור שאמר "אין כניסה". דיברנו על זה קצת... היא הבינה, היא סיפרה שגם לה לא קל... נשארנו ידידים... אבל זה מטריד, יש הרגשת פיספוס לא נעימה וקצת קשה שלא להרגיש שמשהו בהחלט לא בסדר בקופסה. כרגע, אני עובר יום אחרי יום, ונותן לעצמי את הזמן. היתה פגיעה, היתה פציעה עמוקה בנפש, וכמו כל פציעה - גם זו צריכה את הזמן שלה להירפא... בינתיים, יש את העבודה, יש תחומי עניין, וכן - יש את ההסתגרות - אותה אני מנצל כדי להתפתח, כדי לנסות להיות יותר טוב משהייתי, כדי שביום שאהיה מוכן, באמת אהיה מוכן. אני מאמין גדול בנפש האדם, ובעוצמת הנפש - לאט לאט, זה יעבור. שיהיה לך בהצלחה

 

[Netta79]

../images/Emo24.gif קוראת ומבינה ../images/Emo13.gif

 

[vered 37]

../images/Emo20.gifהתחברתי לכל מילה שכתבת.

 

[שושן פרא]

עזבי את ה"למה" ../images/Emo141.gif

תתחילי לחשוב מה את יכולה לעשות כדי לצאת מהדפוס הזה.

 

[שירלי6]

כדי לצאת מדפוס התנהגותי

צריך להבין למה. למה הוא קיים. למה הוא נוצר. מתי אני נופל לשם למקום שמחזיר אותי לדפוס הזה.

 

[שושן פרא]

אני חולק עלייך ../images/Emo141.gif

לדעתי, כדי לצאת מדפוס התנהגותי צריך לפעול נגדו, עם תמיכה מתאימה. מהניסיון שלי, כשיושבים לבד בבית ותופרים מגדלים של תיאוריות, לא מתקדמים.

 

[שירלי6]

אין סתירה

צריך לצאת נגדו, להלחם בו. בשביל לנצח במלחמה צריך להכיר את האויב מקרוב.

 

[שושן פרא]

כן, אבל ../images/Emo141.gif

שמעתי כבר על אנשים שמקדישים את כל עיתותיהם להכרת האויב מקרוב, וזהו.

 

[קצין וגנטלמן היחיד]

אתם פשוט מציגים שתי גישות..

הגישה האחת, גישתו של פרויד שצריך להבין למה, לרדת לשורשם של דברים.. גישה ישנה, וכבר לא כך כך פופולארית.. גישה שצריך להשקיע בה המון זמן, מאמצים וכמובן כסף.. והגישה האחרת ששושן פרא מציג, היא גישה הגורסת שיש לטפל בסימפטום.. הגישה הטיפולית הזו היא הרבה יותר קצרה, ולדעת רבים גם יעילה יותר. אני אישית מאמין בגישה השנייה.

 

[שושן פרא]

ההשוואה מחמיאה לי ../images/Emo141.gif

אבל הגישה השניה אינה הגישה שלי. אני רואה את "הטיפול בסימפטום" כדרך היחידה להגיע אל שורשם של דברים, ולא כסוף פסוק. כשאתה יוצא אל העולם ופועל בו, יש לך סיכוי לחוות חוויות מתקנות, שמהן אתה עשוי להבין מה תקע אותך בעבר. כשאתה סוגר את עצמך מפני העולם ומסתפק רק בדברים שאתה כבר מכיר ומורגל בהם, אתה נשאר עם התקיעה.

 

[maof]

שירלי יקרה ../images/Emo39.gif

להלחם נגדו

רק הרעיון כבר עולה בי קונוטציה שלילית "מלחמה"

ולכן אספר לך סיפור קצר ששמעתי......

אי שם בארץ רחוקה בנה לעצמו היערן את ביתו, חטב עצים והניח אותם אחד על השני, בכדי לחבר אותם יחד הישתמש במסמרים, ברגים, ומקדחים. אבל......הרוח חדרה מבעד לחריצים ובבית היה מאוד קר. חשב לעצמו היערן מה לעשות...

ואז צץ רעיון בראשו

הוא הקציע את העצים שחטב, שייף את הפינות בכדי שיתאימו אחד לשני וישתלבו אחד בתוך השני. ולפתע הרוח כבר לא חדרה בין החריצים ובבית היה נעים וחם. כוח ומאבק לא פותר כלוםםםםםםםםםם

עם עדינות רכות ושילוב נכון מגיעים לתוצאות חיוביות ונכונות. יעני תיזרמי |

| מעוף

 

[maof]

שושן ידידי../images/Emo72.gif לכן נאמר....

"אין חכם כבעל ניסיון" מעוף

 

[שושן פרא]

../images/Emo48.gif

 

[צחוק בלב]

כל כך מוכר

וכשכבר מחליטה לפרגן לעצמי וזה לא בדיוק מסתדר כמו שחשבתי, מוסיפה עוד לבנה לאחת החומות האלה. לפעמים מרגישה... המון המון מחסומים וחומות. חייבת להיות בשליטה. חייבת לדבוק באותה דרך קשה ומתישה.

 

[גידי42]

אחת התחושות שהכי קשה לי להתמודד

איתם זו תחושת הפיספוס או ההחמצה. ממרום גילי למדתי להתמודד עם המון קשיים שהחיים האלו מערימים עלינו חדשות לבקרים. עם תחושת ההחמצה עוד לא. הראש מתחרבש, אם רק היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.. מה היתי עושה אחרת, אם בכלל? איפה טעיתי, ולמה. דבר אחד כן למדתי. לא להאשים אחרים בטעויות שלי. אני מחליט, אני עושה, אני מיישם ואני לוקח אחריות מלאה למעשי ולתוצאות שהם מביאים. שזה עוד יותר קשה.. הלו הכי קל להאשים משהו.. ולמה אני מרגיש כמו משהו שהחזיק ביד את הכרטיס הזוכה בלוטו והחזיר אותו למוכר? אבל החיים יותר חזקים מהכל והם נמשכים וכל יום צריך לקחת החלטות חדשות, ואולי לטעות שוב וחוזר חלילה....

 

[גובאניני]

הכל בגלל הפחזניות אחות שלי../images/Emo8.gif

 

[L o v e M e1]

../images/Emo45.gif

 

[שירלי6]

מתוקה שלי

שום קופסא לא נדפקה. הקופסא שלך בסדר גמור. השכלתנות אצלך עובדת שעות נוספות. זה רק הרגש שנאטם קצת. את מקשיחה את עצמך כדי לא להפגע. את צריכה לנסות בצעדים קטנים לפתוח, להתקרב, גם לסגת מותר, גם להפגע. לא חושבת שיש לך מה להפסיד, פרח שלי.