ורודה קטנה
New member
../images/Emo20.gifסקר קטן../images/Emo20.gif
בהמשך לשרשור אחר כאן..
מהי תדירות הריבים שלכם עם בן/בת הזוג?
האם אתם רבים רוב הזמן על שטויות? או שאם כבר רבים, אז רק על דברים ברומו של עולם?
האם אתם מגדירים צד אחד בקשר שמרבה להתפשר יותר מהצד השני? האם אתם מגיעים לסיום ריב רק אחרי שאחד הצדדים נכנע ומתחנף? ואם לא, ספרו איך אצלכם ריב מגיע לסיומו?
איך אתם מפצים את בן/בת הזוג אם אתם מרגישים שפגעתם בהם? איך הייתם רוצים שיפצו אתכם?
איך אתם מגשרים על חילוקי דיעות? למשל כשמתעורר ביניכם ויכוח סוער, האם אתם עוזבים את זה ונותנים לצד השני לחשוב מה שהוא רוצה, או שמנסים ומנסים לשכנע עד שזה מתלקח לריב?
האם יוצא לכם ללכת לישון כועסים או שאתם מדברים ומדברים עד שפותרים את הענין? מה דעתכם על כך שבריב, אחד הצדדים זקוק לזמן כדי להירגע ורק אז לדבר ולפתור דברים, בעוד שהצד השני לא נרגע עד שפותרים את הענין? סוג של ניגוד אינטרסים- מה עושים במקרה כזה?
בהמשך לשרשור אחר כאן..
מה שמראה שגם הוא חשב, ולא התקבע על הדעה שלו... אחרי הפעמיים האלו הבנתי את זה. ומאז, לא רק שלא רבנו, גם לא הרגשתי שאני פגועה ממנו...גם כי למדתי קודם כל לחשוב, וגם בגלל שהוא אמר לי בעצמו שגם אם לפעמים נדמה לי, הוא בחיים לא ינסה או ירצה לפגוע בי.... אז לפי הנסיון הקצת והמועט שלי...נראה לי שזו אחלה שיטה לשמור על מערכת יחסים יציבה ואוהבת (כמובן שצריך לשמור על עוד הרבה דברים, אבל בקשר למריבות- נדמה לי שהתשובה מסתתרת כאן). במילה אחת- הבנה.