לכולם עוד משהו

[..שיר..]

../images/Emo20.gif לכולם עוד משהו

שרציתי לשתף אתכם משפחתי היקרה

(מה לעשות יש לכם ילדה קצת נודניקית

כמו שנאמר בני משפחה לא בוחרים

) אז כמו שסיפרתי לכם אני לא מדברת עם אמא שלי כבר כמעט שנה , וברגעים הקשים כשמרגישים ממש את החוסר כותבים דברים אז כתבתי לאמא שלי משהו (ברור שלא נתתי לה את זה כי חבל על הזמן ניסיתי בעבר בכל מני דרכים אך זה לא הלך) והנה מה שכתבתי פתאום נזכרתי בזה מה קורה אצלך שם ביפנים?? ספרי לי מה קורה אצלך שם ביפנים? מתי את זוכרת שאמרת לי דברים יפים? האם לא מגיע גם לי ליפעמים... למה כבר איננו מקשיבים? האם זה בגלל שאיננו מתחשבים? (ברגשות האחד של השני) האם נמשיך לריב עד אחרית הימים?? האם יהיו לנו ימים יותר יפים? הקשיבי לי הקשיבי למילים השיבי לי את החיים הטובים... בבקשה בלי כעסים.. האם זה בסדר לנטוש ילדה שתי פעמים בחיים ?? אז ברור שהיום המרחק בנינו התרחב כי עברה כמעט שנה ,סתם פתאום ניזכרתי בזה בכל זאת כמעט שנה ועוד מעט יום הולדת שלי בלי אמא ... אז

שיר

 

[מיכל@ל]

שירונת

אם את מוכנה ורוצה אז כן הייתי רוצה להכנס לזה ,זאת טעות לדעתי וחשוב לנסות ולגשר וללמוד לתקשר. מה דעתך ?

 

[..שיר..]

../images/Emo23.gif ../images/Emo23.gif למיכלוש המתוקה

אז כנראה שאת צודקת מהעבר אני יודעת שאני מאוד עקשנית אבל בסוף אני רואה שצדקת , אבל איך מתקשרים?? הפערים כל כך גדולים? שולחת

לכולם ו.

על הכול שיר

 

[מיכל@ל]

שירונת

קודם כל חוזרים לתקשר ברמה הכי בסיסית,חוזרים לדבר אחת עם השניה. אני לא ממעיטה במה שעברתן יחד ובקשיים שניצבים בפניכן,אבל אני עדין חושבת שהניתוק הזה הוא טעות גדולה. זוכרת שסיפרתי לך פעם על סדנה שעשיתי [הפורום]? אחד הדברים שראיתי שם היה בחירות שאנשים עשו כמו לחיות במערכות יחסים קשות ועכורות או בניתוק [מההורים בדרך כלל],בחירות שלמעשה פגעו באיכות החיים שלהם. למדתי שהרבה פעמים אנחנו בוחרים להיות "צודקים" גם במחיר מאוד גבוה וגם כשאין ל"צדק" הזה שום ערך מעשי בחיים שלנו. תעשי חשבון נפש עם עצמך אם את מוכנה לעמוד במצב שעוד כמה שנים תהיי פתאום בלי אמא [הלואי שתיבדל לחיים ארוכים,אבל את יודעת למה אני מתכוונת] ובלי שנאמרו כל המילים שהיו צריכות להאמר ? האם את מסוגלת לקבל אותה כמו שהיא עם כל המגרעות ולבנות מערכת יחסים מתוך הקבלה הזאת ? וכמו שאמרו כאן לפני [ולמעשה עוד בפורום הישן שלנו],אולי הגיע הזמן שתפרשי כנפים ותתחילי לבנות לך חיים עצמאים מחוץ לבית,זה עוזר לקבל פרספקטיבה אחרת על החיים. שירונת,כבר אמרתי לך פעם שכל התשובות בידיך,שאני לא מחדשת לך כלום ואם תרצי את הרי יודעת מה את צריכה לעשות. עצם זה שבחרת להישאר בבית למרות המחיר,צריך לגרום לך לעשות חשבון נפש עם עצמך ולבדוק מה את באמת רוצה מהקשר עם הוריך וכמה באמת את מוכנה לעשות כדי לשנות את המציאות שלך. את לא צריכה לענות,זה בסדר

אני רק רוצה לתת לך נקודות למחשבה בלי שתתחילי להתגונן כדי שתוכלי לצמוח ולבדוק אם את מוכנה לקחת אחריות ולעשות שינוי בחיים שלך. מחבקת

 

[..שיר..]

../images/Emo23.gif מיכלוש מתוקה ../images/Emo39.gif

את לא יודעת באיזה מיתרים של הלב את נגעת לי

באמת נקודה למחשבה , את כאילו עוררת אותי למיציאות מיתוך איזשהי תרדמה כי באמת אולי שעון החול אוזל ועוד כמה שנים אמא.. ואז המצפון לא יתן לי מנוחה ,כל יום מיכלוש תאמיני לי מתעוררים איתי בבוקר והולכים איתי לישון הגעגועים לאמא שאפשר לדבר איתה , לדגמא כשהתחלתי לעבוד שנה ראשונה הלכתי לעבודה עם עצב ענקי בלב וגם שחזרתי לא היה לי מי לשתף ,, הלוואי והיה לי הכח ללכת מחר ולקנות לה זר

ענקי ולסלוח על העבר אבל אני יודעת שאין לי את הכח ויש בי גם פחד מיכלוש שהיא פשוט תסרב לקבל אותי אלהה אבל בהחלט נקודה למחשבה מבטיחה לחשוב על זה בכובד ראש תודה מיכלוש שאת עוזרת לי ליגדול היום אני רק מבינה דברים שאמרת לי אז בפורום הקודם מה הייתי עושה בלעדייך

שיר

 

[לימור1]

שיר יקרה

אמא זה דבר נורא יקר, בין אם היא פחות או עונה על הציפיות שלנו או יותר. לך יש שתיים ושתיהן אכזבו אותך. אבל ללא מעט אנשים, מאומצים או ביולוגיים, יש אמהות ואבות שאכזבו אותם בצורה כזאת או אחרת. יש לי חברות שעד היום, בגילאי השלושים והארבעים מדברות על ההורים שלהם עם כעס נוראי. לדעתי הדרך הנכונה היא לעשות שלום עם עצמנו, להשלים עם מה שיש ומה שאין בהורים שלנו ולנסות לקבל מכל אחד את הטוב ביותר שיש לו, יחד עם התמודדות עם הדברים הפחות טובים. בכל מקרה, צריך להציב גבולות גם לציפיות וגם לנתינה. אם לא מעריכים את הנתינה שלך, למשל בצורת השירים שאת מגישה להם, תני את השירים שלך רק למי שבאמת ראוי ומוקיר לדעתך. המשמעות של התבגרות, שיר מתוקה, היא להשלים, לבנות אפיקים חדשים לגדילה, להציב מטרות מוחשיות ומופשטות, רגשיות וחומריות, וללכת הלאה. הדברים הקשים דורשים מאיתנו הכי הרבה אנרגיה ומעניקים לנו מעט מאוד, אבל אנחנו מוכרחים להתעמת אתם כדי להמשיך. אני חושבת שאת בשלב של עימות מאוד אינטנסיבי, אבל אם לא תראי את הדרך קדימה, ואת הכוחות שתצאי מהם מתוך המאבק הזה, יהיה לך קשה מאוד, לפחות בטווח הקצר.

 

[..שיר..]

../images/Emo23.gif ללימורי מתוקתי ../images/Emo39.gif

לימורי אכן כן אמא דבר נורא יקר למדתי זאת על בשרי , כן לימורי האכזבה עצומה ..אין לי רצון לקבל ממנה את הטוב ביותר אך יש בי רצון לחוות מיצדה קצת רגשות אמהיים מנימום של רגשיות , לימורי הבעיה היא שגם אם תבוא ההשלמה למרות הכעס הפגיעה אז צריך להיות לה איזשהו רגשות כלפי ,תראי לימורי ממה שאני למדתי על בשרי רגש אי אפשר ליכפות ובפרט רגש אימהי אז איך אומר חסר לה את האינסטנקט האמהי (במשך חיי סגפתי ממנה השפלות נוראיות ואין צורך לפרט )ואני לא התייאשתי עצמתי עיינים ,התעלמתי , ניסיתי שוב ושוב אך כל פעם היא דרכה לי על הנשמה מחדש לימורי אני יתן לך דוגמא קטנה בקיץ שנה שעברה היא פגעה בי מאוד את האמת לומר הרגשתי את הרגשת הלא רצויה במוחש מילה לא אהבה אבל את השינאה כלפיו לילות לא ישנתי מרוב בכי וכאב אך הרגשתי שאני חייבת לנסות שוב להתקרב אליהה אז קניתי לה משהו שמתי לה את זה על השידה בחדר וגם כתבתי ואז הבאתי לה חיבוק ענקי את יודעת מה היא עשתה לימור החזירה לי את מה שקניתי ואמרה אין לי קשר אליך את בתי והלוואי ולא הייתי לוקחת אותך.. לימורי נכון אני בטוחה שצריך ללכת הלאה ומאוד מנסה אך יש דברים שנשארים בלב וכדי לימחוק אותם לא מספיק "טיפקס"

ותודה על האיכפתיות שולחת

שיר