'הנצחה'
לא יודעת, קצת גדולה עלי המילה הזאת. סבא וסבתא שלי תרמו כסף לבית כנסת ויש שם לוח שמנציח את המשפחות שלהם שניספו בשואה. דודים שלי תרמו ספר תורה על שם בן דוד שלי. בבית ספר שלי יש פינת הנצחה לנופלים, גם השם של אח שלי שם. לא יודעת. אף פעם לא היה לי באמת חשוב להנציח... אני זוכרת אותו, מי שהכיר אותו זוכר אותו. אני לא מרגישה שאני צריכה עצים, ספרי תורה, אנדרטאות זה נראה לי גדול מדי לפעמים בשבילי לזכור אותו בלב זה מספיק. אולי פעם כשאני אהיה גדולה, אני אקליט שיר לזכרו מוזיקה היתה תמיד אחד הדברים שחיברו בינינו, שהוא אהב.. ואם כבר להנציח, אני רוצה שזה יהיה דרך המוזיקה.