בוקר טוב

  • פותח הנושא amet
  • פורסם בתאריך

amet

New member
../images/Emo20.gifבוקר טוב../images/Emo20.gif

בוקר טוב אנשים יקרים
בוקר אור, לכל המשכימים שיהיה לכולנו יום של אור, שמחה ואהבה
מתחו את הגוף, שחררו את השרירים התפוסים מהלילה. קומו והתחילו את היום עם שמחה בלב וחיוך על השפתיים
פנינת הרוח
חיבור לשפע היקום הוא מקום של שפע. אם אנו מסתכלים סביבנו, אנחנו רואים שפע של צמחים, חיות, מים, אוויר, משאבים, אור ואנשים. ההסתכלות ממקום של חוסר היא שיוצרת את תחושת חוסר השפע. ערוך היום רשימה של כל הדברים שיש בחייך כרגע. התחל בגופך, באיברים שלך, ביכולות של איברים אלו לשתף אותך בחוויות החיים. עבור ליכולותיך הרגשיות, המנטליות, הרוחניות,ערכיך, משפחתך, חבריך, עיסוקיך, הנאותיך, והשפע שלך. לפעמיים מפתיע לגלות שאנו משופעים בהרבה יותר שפע מכפי שאנו חושבים. ממקום זה, של הכרה בשפע שיש לנו, אנו יכולים לשמוח, להעריך ולמשוך עוד שפע אל חיינו. דומה מושך דומה.
מנטרה להיום
היום אני חי בעולם של שפע. יש לי את כל מה שאני רוצה בחיי. שפע נמצא בחיי כחלק מהקיום שלי. כאשר אנו מרשים לעצמנו להתבונן במה שיש לנו ולהוקיר תודה אנו נהיה מסוגלים להתחיל לראות גם את הדברים הקטנים, שנראו כלא משמעותיים כמשמעותיים בחיינו. דרך ההודיה, הנתינה והקבלה, האהבה, הכבוד, ההדדיות, אנו נמשוך אלינו עוד ועוד שפע אל חיינו בכל הרובדים של חיינו. הרשו לעצמכם חברים יקרים, להסתכל ולו לרגע קט על חייכים ולומר תודה פנימית ללא שיפוט, ללא ביקורת, ללא רצון לעוד. פשוט תודה על מה שיש. אני רוצה לומר תודה על היום הנפלא שמחכה לי אני רוצה לומר תודה על בן זוג נהדר, על משפחה נפלאה אני רוצה לומר תודה לכם חברים נפלאים ויקרים, על השיתוף, הכנות, האמון והצחוק שאנו חולקים יחד. אני רוצה לומר תודה. אני מאחל לכם יום מקסים מלא בשפע של אור ואהבה שיהיה לכם יום קסום באהבה ענקית אמט
 

amet

New member
הדרך אל החירות......

בכל דור יש פרוש חדש על יציאת מצרים. ולא רק בכל דור, אלא בכל אדם יש נקודה של חירות, שהיא פירוש ליציאת מצרים. ואת הנקודה הזאת יכול לברר רק האדם עצמו. ההגדה של פסח, כמו כל טקסט העומד במרכזו של טקס רוחני, צריכה להיות דבר חי. ודבר חי משמעו שהוא רלוונטי לחוויות החיים של בני הדור. לכן אמרו חכמים בהגדה עצמה שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא ייצא ממצרים, אבל זה לא רק "כאילו", זה ממש. לכל אחד ואחת מאיתנו יש מצרים שלו או שלה. בתוך כל אחד מאיתנו שוכן לו פרעה קטן, שמתעקש לא להניח לנו להיות מי שאנחנו באמת, ובכל אחד ואחת מאיתנו יש נקודה פנימית של חירות, שלא מוותרת ומבקשת לה גאולה. כל אדם עובר בחייו הפרטיים את כל המסעות שנסעו בני ישראל במדבר, אמר בהעש"ט, וכשהוא לומד את המסעות הללו, עליו לראות אותם כמתייחסים אליו ישירות, באופן האישי ביותר. השאיפה לחירות צריכה להיות שאיפה תמידית, יומיומית. ולמרות זאת קבעה המסורת היהודית נקודה על לוח השנה העברי, המיועדת להתבוננות אישית, משפחתית וחברתית במשמעויותיה של החירות האמיתית. הדרך אל החירות נמשכת לאין קץ, וכל עוד הולכים בה, היא הולכת איתנו. אבל הדרך אל החירות קשה היא, ופעמים רבות קורה שקל לנו יותר להזניח אותה, ואז נדמה שכה נעים להתרפק על מנעמי השעבוד. לכן יש חשיבות לייחד זמן בשנה, שבא לחדש את מאגר הכוחות ולהזרים דם חדש בעורקי כל י שמבקש להשתחרר מן השעבוד. רבדים רבים יש לו לשעבוד ורבדים רבים יש לה לחירות. קיים המובן החיצוני של השעבוד, מצב שבו שוללים את זכויותיך כאדם או כאומה, אבל מעבר לכך קיימים גם המובנים הפנימיים של השעבוד: שעבוד הנפש , הרוח והנשמה. ואין הם תלויים זה בזה. יכול להיות עבד שנפשו חופשייה ובת חורין היא, ויכול להיות אדם שחי במדינה ליברלית ודמוקרטית כאזרח חופשי, אך רוחו משועבדת להפליא. לעיתים קרובות אנחנו נסים מפני החופש האמיתי, כי החירות מאיימת עלינו. קל יותר, אמר רבי שמחה, להוציא את היהודים מן הגלות מאשר להוציא את הגלות מן היהודים. וכך הדבר ביחס לכל אחד ואחת מאיתנו. כולנו מאוהבים במידה זו או אחרת בגלות הפנימית שלנו. כולנו מוותרים מדיי פעם בפעם על ההזדמנויות ליציאה לחופשי, כי נוח לנו להישאר במקום הידוע שאנחנו נמצאים בו. לחירות יש צד מפחיד. החירות איננה ידועה, היא שייכת לאינסוף, מעבר לכל גבול ידוע, ובני האדם מעדיפים פעמיים רבות להתעלם ממנה ובוחרים במנעמי השעבוד.
הדרך אל האינסוף אינסופית היא בעצמה. לכן משהנחת רגלךם על הדרך נגעת באינסוף. ובלבד שלא תעמוד מלכת.
עד כאן להיום חברים מחר יהיה את החלק השני מקווה שנהנתם מין הקריאה והכי חשוב הפנתם פנימה את מה שאפשר רק אהבה אמט
 

amet

New member
דרך אל החירות חלק ב'

חמץ ומצה נתחיל את המסע בהכרת עצמנו, מה שנקרא בדיקת חמץ. מהו חמץ? חמץ הוא בצק שתפח. בצק הוא דבר בסיסי מאוד, קמח ומים בלבד. אבל כשמניחים לו לעמוד זמן מה הוא מחמיץ ותופח. החמץ מסמל התנפחות נפשית, אגו נפוח. המצה שעשויה מבצק שלא תפח מחזירה אותנו קודם כול אל הדברים הפשוטים ביותר, אל הדברים כפי שהם, ללא נפיחות, ללא ערך מוסיף כביכול, ללא עסקי אוויר. המצה מחזירה אותנו לכאן ולעכשיו של עצמנו - אל הענווה. וענווה פירושה הכרת הדברים כפי שהם. לא פחות ולא יותר. אדם עניו איננו מפחית מערך עצמו, אך גם איננו מנפח אותו. הוא רואה את הדברים בעיניים פשוטות ונקיות - כמו המצה. אבל כדי להגיע למצה הזו, אנחנו מקדימים לחג הפסח את טקס בדיקת החמץ. בדיקת ההחמצות בדיקת החמץ נערת בלילה שלפני ליל הסדר. באופן מסורתי עורכים אותה לאור הנר, והסביה לכך היא שכששורה חושך בבית וצועדים עם או של נר,ניתן להבחין בדברים הקטנים שחבויים בפינות הקטנות של החיים. אצל החסידים והמקובלים הפכה בדיקת החמץ לטקס של התבוננות וחיפוש פנימי. והחיטוט בפינותיו החבויות של הבית מסמל את החיפוש הפנימי אחר כל מה שהוחמץ והתחמץ בתוכי במהלך השנה שחלפה, ואחר כך כל מה שהזנחתי בפינות החבויות של נפשי. זה יכול להיות לילה מאוד מעניין ומשמעותי. את הבדיקה הפנימית והמדיטטיבית ניתן לערוך תוך כדי הבדיקה החיצונית או לאחריה. בבדיקה הפנימית עלינו לעבור באופן דימיוני בתוך עצמנו, לסרוק את האיברים עם דימוי של נר פנימי. עלינו לעבור בתוך כל איברי הגוף, אבר אחרי אבר, ולבדוק מה הוזנח בכל אחד מהם, מה הוחמץ בו, מה מלוכלך בו, ולנקות. ניתן להיעזר לשם כך בכל דימוי פנימי שעובד לנו טוב - בדימוי של מטלית לחה שאיתה אנו מצחצחים את עצמנו מבפנים או בדימוי של אור נעים רך שמנקה את האיברים בפנימיותם. בדיקת החמץ הפנימית איננה מתמקדת כמובן רק באיברי הגוף, אלא גם בכל הרגשות שהם אוצרים בחובם - אהבות ופחדים, תשוקות ותסכולים - כולם מונחים להם במדפים הפנימים של נפשנו ובאברי נפשנו, אך בערב פסח אנחנו מבקשים לאוורר את הכל. להסיר את המעטפת ולראות את הדברים כפי שהם. יש דברים שהוחמצו בחיי, כי חששתי לתת להם לקרות, העדפתח להמתין ולא ללכת איתם עד הסוף, כי פחדתי ממשהו (מאכזבה? מכשלון?), ואז הם החמיצו כמו בצק שלא נכנס בזמן לתנור... קדש ורחץ ליל הסדר מסודר כאילו לפי ראשי פרקים, וזאת כדי שנוכל לזכור בקלות את סדר הדברים. בדיחה יהודית אומרת שאצלנו היהודים רק פעם בשנה יש "סדר" וגם אז שואלים מיד מה נשתנה. ובכל זאת, הארגון של ליל הסדר לפי החרוזים של קדש ורחץ כרפס יחץ מאפשר לנו לקבל תמונה מקיפה על מהותו של הערב הזה. להלן דוגמה לחשיבה אלטרנטיבית. קדש - מבדיל את הלילה מכל הלילות, מקדש את הזמן: החופש לפנטז על החירות ורחץ- נוטלים ידיים, החופש להתחיל מחדש. כרפס- משנים את סדר האכילה הרגיל, החופש לשנות והחופש להיות שונה. יחץ- שוברים מצה לשני חלקים, החופש להיות קטן או גדול. מגיד- מספרים את סיפור החירות, חופש הביטוי. רחצה- מטהרים את הידיים, החופש לגעת. מוציא- מברכים על המזון לפני האכילה, החופש לעצור את רצף האירועים (לצאת מהאוטומציה). מצה- אוכלים מצה, החופש להיות פשוט. מרור- אוכלים ירק מר (מגעיל) החופש שבהכרת הקושי. כרוך- מצה+מרור+ חרוסת (עושים סנדוויץ), החופש שבמורכבות, והמורכבות שבחופש. שולחן ערוך- אוכלים, החופש להנות. צפון- מחפשים את האפיקומן, החופש לגלות את הנסתר. ברך- ברכת המזון, החופש להודות הלל- על החופש לשיר. נרצה- החופש להיות מבסוט. חברים יקרים ומופלאים מי ייתן וחג החירות הזה, יהיה מעבר ממקום ישן למקום חדש חצוני פנימי נשפי ורחני. אני מאחל לכם חג שמח וכשר חג מלא בשמחה במשפחה חג עם המון אור ואהבה חג שמח לכולם באהבה ענקית אמט
 

efeer

New member
מתחבר לכל מילה

שלום קראתי את מה שכתבת ואני מסכים עם כל מילה אפילו שכתבתי למעלה את מה שכתבתי אני מבין שהמנטרות האלו באות לנו ליצור חבור למקום נכון אופיר
 

guy1974

New member
גריןבריד אתה מוכן לא לעורר את המתים

ואפשר לצאת מהמקלטים, להוריד את המסקינטייפ מהחלונות |ולנשוםםםםםם|
 

ZEUS27

New member
אורגזמות מסביב לעולם

ככה בשביל המצב רוח הטוב.
 
למעלה