[asaren]

../images/Emo2.gif

בצער רב וביגון קודר אני מודיעה שהחתול של אח של חברה של אחותי נבעט ע"י אנשים חסרי מצפון, ונשבר לו עמוד השדרה. האח הוא צמחוני

ונמנע ממוצרי כמו עור וכד'.. והוא לא רוצה להמית את החתול, למרות שאין סיכויים להחלמה. מה אתם הייתם עושים במקרה כזה?

 

[Ronnie Avidov]

לוקח מחבט בייסבול

והולך לבקר את האנשים הנחמדים

 

[The Ancient Mariner]

ומה זה יפתור?

 

[Ronnie Avidov]

זה עוזר בלפרוק את הכעס

לחתול זה לא יעזור, בשביל החתול צריך ללכת לוטרינר

אבל גם לפרוק כעס זה מאוד חשוב

 

[The Ancient Mariner]

וכשהם יפרקו את הכעס, מה תעשה?

חוץ מזה - לא עדיף לפרוק את הכעס על-ידי לפנות למשטרה?

 

[Ronnie Avidov]

בטח

גם להרביץ לשוטרים יכול לפרוק את הכעס

 

[Neta558]

../images/Emo150.gif וכאן נפסק הדיון הזה

צחוק או לא צחוק, זה נעצר לפני שתסחפו...

 

[Veggie John]

מוקדש לנטע

אני הייתי מפצפצת את עמודי השדרה של אותם אנשים עם השיניים שלי, תולשת את גלגלי העיניים שלהם ואוכלת אותם.

 

[Neta558]

../images/Emo24.gif

 

[Ronnie Avidov]

../images/Emo4.gif

 

[The Ancient Mariner]

../images/Emo10.gif

קודם כל, מתייעץ עם וטרינרים האם אכן אין שום סיכוי לנסות לשקם את זה, אפילו ע"י ניתוחים יקרים - ועובר כמה וכמה וטרינרים (לא צריך לעבור עם החתול, ניראה לי שמספיק לעבור עם צילומי הרנטגן) לראות אולי מישהו יכול להציע פתרון. במידה שלא - משער שהייתי בוחר בהרדמה, אבל בפירוש מחפש בנרות פיתרון לבעיה... שנית - מחפש את הבני זונות שבעטו בחתול, וייתכן ואף גרמו למותו - ומגיש נגדם תלונה במשטרה.

 

[איכסה]

בהחלט.

ו... מחזיק אצבעות לחתול!

 

[asaren]

לא יודעים מי בעט בחתול...

ושנית, עמוד השדרה שלו שבור. אי אפשר לתקן כזה דבר

לדעתי היה עדיף אילו הוא היה מרדים את החתול. מסכנים שניהם..

 

[TheHead]

History of One Tough Motherfucker

<P Align="Left">​

he came to the door one night wet thin beaten and terrorized a white cross-eyed tailless cat I took him in and fed him and he stayed grew to trust me until a friend drove up the driveway and ran him over I took what was left to a vet who said,"not much chance...give him these pills...his backbone is crushed, but is was crushed before and somehow mended, if he lives he'll never walk, look at these x-rays, he's been shot, look here, the pellets are still there...also, he once had a tail, somebody cut it off..." I took the cat back, it was a hot summer, one of the hottest in decades, I put him on the bathroom floor, gave him water and pills, he wouldn't eat, he wouldn't touch the water, I dipped my finger into it and wet his mouth and I talked to him, I didn't go any- where, I put in a lot of bathroom time and talked to him and gently touched him and he looked back at me with those pale blue crossed eyes and as the days went by he made his first move dragging himself forward by his front legs (the rear ones wouldn't work) he made it to the litter box crawled over and in, it was like the trumpet of possible victory blowing in that bathroom and into the city, I related to that cat-I'd had it bad, not that bad but bad enough one morning he got up, stood up, fell back down and just looked at me. "you can make it," I said to him. he kept trying, getting up falling down, finally he walked a few steps, he was like a drunk, the rear legs just didn't want to do it and he fell again, rested, then got up. you know the rest: now he's better than ever, cross-eyed almost toothless, but the grace is back, and that look in his eyes never left... and now sometimes I'm interviewed, they want to hear about life and literature and I get drunk and hold up my cross-eyed, shot, runover de-tailed cat and I say,"look, look at this!" but they don't understand, they say something like,"you say you've been influenced by Celine?" "no," I hold the cat up,"by what happens, by things like this, by this, by this!" I shake the cat, hold him up in the smoky and drunken light, he's relaxed he knows... it's then that the interviews end although I am proud sometimes when I see the pictures later and there I am and there is the cat and we are photo- graphed together. he too knows it's bullshit but that somehow it all helps. --Charles Bukowski

</P>​

מה אני אגיד לך? אולי החתול שלך יהיה בסדר בסוף. בהצלחה.