שלום לכולם

eurkh

New member
../images/Emo2.gifשלום לכולם

אני בת 29 גרושה ואם לשני ילדים שנולדו בהריון רגיל יש לי דבר שאני רוצה להיתיעץ לגביו אז ככה הציעו לי הצעה כספית מפטה מאוד בעבור זה שאהיה אם פונדקאית אני עובדת עצות ולא יודעת מה לעשות את האמת שהכסף יכול מאוד לעזור לי אבל אני שואלת את עצמי המון שאלות ואין לי תשובות עליהם כמו מה יהיה אם אחרי שאלד את התינוק אקשר אליו ? מה יקרה אם ההורים יתחרטו ולא ירצו את הילד? מה אספר לילדים שלי שיראו אותי בהריון ? ושאלך ללדת ואחזור הבית בלי תינוק? ועוד הרבה דברים...... אשמח מאוד אם תיתיחסו אל פניתי אני כבר כמה ימים לא ישנה מרוב מחשבות אליאן
 

מירבי*

New member
ברוכה הבאה לפורום../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif

השאלות שאת מעלה כאן הן חלק מההתלבטויות שכל בחורה שחושבת על פונדקאות מתחבטת בהן. בתהליך הפונדקאות ידוע מראש לכל הצדדים שהביצית והזרע שייכים להורים המיועדים, לפונדקאית אין שום קשר גנטי לעובר שאותו היא נושאת ברחמה, עובדה זאת מקטינה בצורה משמעותית את האפשרות שתיקשרי לעובר שאינו שלך. אחת הפונדקאיות אמרה לי פעם כששוחחתי איתה על מה שהיא חשה במהלך ההריון שהיא מרגישה כאילו נתנו לה לשמור בייביסיטר על ילד לא שלה והיא צריכה להחזיר אותו. לגבי העובדה שילדיך יראו אותך בהריון, לכל הפונדקאיות יש ילדים משלהן וכולן בדרך זו או אחרת הסבירו לילדיהן על התהליך במושגים שהילד יכול להבין ולקלוט, תלוי באיזה גיל הילדים שלך, לאורך כל התהליך את רשאית להתייעץ עם פסיכולוג שינחה אותך איך להסביר לילדיך על התהליך וידאג לכך שלא יהיו להם נזקים בעקבות התהליך. אני בטוחה שבנות נוספות יענו לך על השאלות ששאלת מנקודת מבטן כפונדקאיות. בהצלחה
 

טליה321

New member
היי

שמי טליה ואני חודש אחרי לידה מיפונדקאות ולקחתי על עצמי לענות לך על שאלותיך אאז ככה זה נכון לישאול ולידאוג זה אפילו בריא אני רוצה לומר לך שביזמן התהליך את לומדת לעשות הפרדה ריגשית בינך לבין העובר ברחם וגם את ניקשרת לזוג שאת סיפורו ודאי תיקחי לליבך עד שלהעניק לו ילד יהיה בלב שלם ורצון עז לגבי חרטת ההורים אין מצב בעולם שזה יקרה זה גם מוגן בחוזה שלך וגם בחוק הפונדקאות עכשיו לשאלת השאלות ילדייך הם החשובים מיכל ויש לך הכלים בחוזה להסביר להם דרך שיחות עם פסיכולוגים ולדעת להגיע לליבם של הילדים בכדי לבטא את הצב בדרך הנכונה והבטוחה ביותר ילדים הם רוצים לדעת רק אמת לכן כדאי לספר מראש תוך כדי הצגת הזוג ואת סיפורו ואם חשת שאת ניתקלת בבעיה אז יש לך את הכסף המיועד לפסיכולוגים להעזר בו וזו לא בושה אני עושה בו שימוש לכן לכל אחת משאלותייך עניתי מיתוך ניסיון ושמחה לומר הצלחה גדולה תהליך הפונדקאות הינו חוויה מדהימה וצריך לקבל זאת באהבה רבה לכי על זה אני פה לענות לך ויש עוד המון כמוני אז המון הצלחה בהמשך ובכל אשר תיבחרי
 
טליה ערב טוב,

ראשית רציתי להגיד לך באופן אישי כמה אני מעריצה אותך... עקבתי אחר התהליך שלכם דרך הפורום ועכשיו עם התמונות שאת מצרפת, אני רק יכולה לייחל שלנו תהיה פונדקאית כמוך ! רק רציתי להגיד לך שהדברים שכתבת נגעו לליבי והיה לי כל כך חשוב לקרוא אותם, כי גם מהצד של הזוג יש תמיד חששות (טבעיים) והידיעה שכך את מרגישה, במיוחד לאור העובדה שאת ממש ממש אחרי הלידה, מחזקת אותי ומקנה המון המון ביטחון לקראת התהליך של הפונדקאות. את עשית מעשה גדול מהחיים, את מבחינתי, כמו כל שאר הפונדקאיות, נמצאת ברמה כל כך גבוהה של היטהרות הרוח והנפש - הכי קרובה שיש לאלוהים מבחינתי. שתזכי רק לאושר ובריאות בחיים ואני בטוחה שהחיים יתנו לך בחזרה באותה מידה !!!!!
 
שלום לך..מתלבטת יקרה../images/Emo24.gif

ואני מבטיחה שאחרי שתקראי אותי לא תתלבטי יותר.. אז ככה ראשית שמי ריקי ואני בת 35 אמא לשלושה ילדי יחסית גדולים. בהיותי פונדקאית הייתי בת 32<ואוו איך עובר הזמן מהר> מעולם האמת שלא התלבטתי בעניין מיד ששמעתי על ההליך הנפלא הזה שיכול לעזור לזוג ויכול לעזור לי לקדם את עצמי כלכלית ידעתי שאני רוצה להיות שם, לעשות את זה! ואז הגיע השלב של מה המשפחה שלי חושבת אומרת, לאט לאט טיפה טיפה טיפטפתי את זה וכולם אמרו ישר כוח לכי על זה! וכמובן גם את ילדי שיתפתי, סיפרתי להם על כל ההליך מה משמעותו הן מבחינה רוחנית, מה אמא עושה בזה שהיא יולדת לזוג תינוק והן מבחינה חומרנית מה הם ירוויחו ממה שאמא עושה<שזה בכלל לא רע ילדים אוהבים מתנות> למרות שילדי לא ילדים שצריך לשחדם, מצאתי לנכון להגיד להם שהם רק ירויחו ממה שאמא עושה. סיפרתי להם מלחתחילה מה זה אומר הפונדקאות שהתינוק לא שלנו גנטית מאוחר יותר הם גם היו ערים לכל ההליך הזריקות ההורמונים המנוחה של אמא אחרי ההחזרה, כך שהם היו ממש שותפים פעילים בכל ההליך. חודשיים בערך לפני הלידה ישבנו ודברנו על זה שאוטוטו התינוק יוצא ואז צריך להגיד לו שלום כי הוא הולך לבית החם שלו, נצייר לו ציורים ואף נקנה לו מתנה לשלום. וכך עשינו אחרי הלידה. הילדים עשו ציורים ואף נתנו מתנה, ועד היום מעולם הילדים שלי לא לקחו את זה קשה או מדברים על זה כלל. מבחינתם התום התקופה אחרי הלידה זה עבר ונשכח והחיים חזרו למסלולם. הכל תלויי בך למעשה מה תשדרי לילדיך. לכן בראש ובראשונה את חייבת להיות שלמה עם המעשה הזה. לגבי הקשרות לתינוק: את חייבת להבין דבר אחד חשוב מלחתחילה, התינוק הזה לא שלך את מקבלת אותו בהשאלה לרחמך לתישעה חודשים בלבד! את מעיין אינקובטור חי בשבילו, ולא יותר. נכון הוא יזוז בתוכך ואת תרגישי את הבטן נמתחת וגודלת, אבל תמיד את חייבת להביןולשנן לעצמך שהתינוק לא שלך ואין שום מצב שתקשרי אליו. כל ההליך הזה בעיניי הוא הליך מדהים ומיוחד, ההרגשה של המעשה לאחר הלידה+הצ'ופר, אין עליה! אבל הכי הכי חשוב שתעשי את זה ברצון מלא בהרגשה שלמה כי אם זה רק מלחץ כלכלי ואת לא שלמה עם הרעיון אני חוששת שזה לא הכי בריא. אני מבחינתי שלמה עד היום עם המעשה בימים אלה אף מנסה לשחזר אותו בדרך אחרת. מאחלת לך המון בהצלחה בכל דרך שתחליטי אה, והמלצה אישית שלי אם תחליטי ללכת על זה, אני לא בעד לעשות את זה לבד יש מרכז מיוחד שבו יושבת המומחית המדהימה שלנו לכל התמיכה לאורך כל הדרך והיא מירבי והמרכז שלה נקרא פונדקאות חובקת ואני ממליצה לך ללכת דרכה, איתה תרגישי מלך העולם לפני תוך כדי ואחרי ההליך, ממש ככה בחיי! ושוב המון בהצלחה
 
למעלה