מסכימה איתך אך צריך להסתכל על חצי
הכוס המלאה, אני מאוד מתחברת למה שכתבת ונגעת לליבי ,זהו שלב כל אחד מאיתנו עובר וקרוב לוודאי שעוד נעבור אבל, ופה נכנס אבל גדול אי אפשר להתעסק ב"למה",יותר חשוב כדי לא ללכת לאיבוד להתעסק באיך,איך לקדם איך לאחד משפחה,איך לשמור על שפיות שלנו ולהבין שזה לא סוף העולם,אולי להפך, התחלה של עולם חדש מלא אתגרים,משימות ,אהבה,תודעה ברמות שלא הכרנו בכלל ולא ידענו שקיימים בתוכנו כאלה מאגרים ,משהו שרק אנחנו יכולים להרגיש והופך אותנו גם בעצם מיוחדים ליד אחרים. את יודעת קראתי כתבה במוסף של כיפור בידיעות,על הורה ובתו שיש לה בעיות תקשורת,קראתי ואהבתי והתחברתי אליו שאמר שהוא לא מחליף בעד שום דבר......את מה שיש לו ואת מה שהוא למד בעקבות,נכון קשה ,מתיש,עצוב לפעמים ,רוצים שינוי ועכשיו, אבל סיפוק בהצלחות קטנות,או אפילו בשמירה על איזון ללא רגרסיה ,הדברים הקטנים האלה מחממים את הלב וממלאים מצברים חדשים עם הרבה כוחות ואנרגיה.!!!! גם בלי "המתנה" היפה הזו שקיבלנו החיים יודעים להיות קשים ומסובכים,ופה הדרים בולטים יותר ויותר אפורים-כמו שכתבה ורד בסיפור היפה שלה. אך אני בהחלט מסכימה שבקופסא שלי יש חור גדול מאוד שהכל מחלחל דרכו בנושא התיסכול והעצב,כי אני יודעת שיהיה טוב ורננה תצליח ואת יודעת למה? כי אני איתה ,אני יעזור או יותר נכון אנחנו המשפחה שכולנו אוהבים,מכבדים,מבינים אותה אנחנו כח עזר חזק שנעזור לה לשרוד,להתפתח ולהבין שתמיד נהיה שם בשבילה,ואני חושבת שזה הדבר הנפלא ביותר שאדם יכול לקבל. משפחה שתקבל אותו כמו שהוא,יאהבו אותו ויעזרו לו בכל מצב. זוהי המתנה האמיתית מבחינתי,עי ישנם אנשים שיש להם הכל: כסף ,נחת,עושר,כושר,בריאות אבל אין להם דבר אחד הכי חשוב וזה נחת ואושר פנימי!!!!!!!!!!!!!!!! ואת זה יקירתי אי אפשר לקנות,או להלוות בזה צריך לזכות......... אני בטוחה שתראי ימים טובים מאלו ולפעמים גם קשים אבל תמיד תמיד תזכרי שהיכולת שלנו להסתכל ולהלחם להשיג את הכוס המלאה והחיובית היא יכולת סגולית שאין אותה לכל אחד ואף פעם אל תוותרי עליה.................. חתימה טובה קרן